דיווח שוטף
יועמ"ש הביטוח הלאומי: חוק לימוד תורה עשוי לאפשר לאברכים לקבל הבטחת הכנסה
עו"ד רועי קרת מהביטוח הלאומי הזהיר כי החוק עלול לחייב ביטול ההנחה שנשללת ממשתמטים משירות, ששוויה כמאה מיליון שקל בשנה. היועצת המשפטית של משרד השיכון, עו"ד אפרת פרוקצ'יה, הזהירה כי "לא מן הנמנע שההעדפה תבוא על חשבון משרתי המילואים"; מוקדם יותר היום הזהירו השופטים בבג"ץ הרשות השנייה כי אי-כיבוד פסק דין עשוי לחשוף עובדי ציבור לתביעות
המשנה ליועמ"שית: חוק יסוד לימוד התורה עלול ליצור מצב של "תיקון חוקתי בלתי חוקתי"
המשנה ליועמ"שית עו"ד אביטל סומפולינסקי אומרת שחוק יסוד לימוד התורה עלול ליצור מצב של "תיקון חוקתי בלתי חוקתי". זאת אם המשמעות של ערך יסוד חוקתי של לימוד התורה היא פגיעה בלתי חוקתית בשוויון ובשוויון בנטל.
האוצר: עלות השוואת החינוך החרדי לממלכתי - 5-4 מיליארד שקל
עו"ד מיכל גרשוני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך אמרה כי "לחוק היסוד יכולה להיות השפעה גדולה מאוד כי הוא נותן משקל יתר לערך לימוד התורה. הוא עשוי לקדם הקצאת משאבים ללימודי תורה על חשבון מקצועות אחרים". עוד אמרה כי "עלולה לעלות דרישה להקצאת משאבים למוסדות הפטור (מוסדות חרדים בהם כמעט אין לימודי ליבה - ש"א) ולישיבות הקטנות (ישיבות חרדיות לגילאי תיכון שבהם אין כלל לימודי ליבה - ש"א)".
רפרנט חינוך באגף תקציבים, דן פיקמן, אמר שההשלכות של השוואת תקציב החינוך החרדי לחינוך הממלכתי יכולות להגיע ל-5-4 מיליארד שקל. "לשינוי התקציבי יש השפעות משקיות. יכול להיות ניתוק בין חובות ליבה לתקצוב. יכולות להיות השפעות משקיות על פריון העבודה ועל תמריצים ללימודי ליבה". יועמ"שית הכנסת שגית אפיק אמרה שיכולה להיות השפעה של הקצאת משאבים ללימודי קודש על חשבון מקצועות אחרים.
יועמ"ש הביטוח הלאומי: חוק יסוד לימוד תורה עלול לאפשר לתלמידי ישיבות לקבל הבטחת הכנסה
הביטוח הלאומי אומר שחוק יסוד לימוד תורה עלול לאפשר לתלמידי ישיבות לקבל הבטחת הכנסה. כן הוא עלול להחזיר את ההנחות למשתמטים בביטוח הלאומי. הדברים מצטרפים לאזהרת משרד השיכון שמתן עדיפות לתלמידי ישיבות בהגרלת מחיר מטרה עלולה לבוא על חשבון משרתי מילואים. הדברים נאמרו בישיבת ועדת הכנסת שמכינה את חוק יסוד: לימוד תורה לקריאה שנייה ושלישית.
סגן היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, עו"ד רועי קרת, אמר: "החוק הזה עשוי להשפיע על העבודה של ביטוח לאומי בשני המקומות. בשני ענפים, הבטחת הכנסה ומזונות, ביטוח לאומי מבטיח הכנסה. לשר העבודה סמכות להחריג מהחוק אוכלוסיות, ואחת האוכלוסיות שהוחרגה ע"י השר מנחם בגין היא התלמידים". זאת, כיוון שתלמידים אינם ממצים את כושר ההשתכרות שלהם. הוא הזהיר ש"כיוון שההחרגה מופיעה בחקיקת משנה, עשויה להישמע טענה שחוק יסוד גובר".
הנושא השני הוא שאחת הסנקציות שהוטלה על משתמטים היא ביטול ההנחה בביטוח לאומי. לדבריו, יכולה לעלות טענה שחוק היסוד גובר: "השפעת חוק היסודי יכולה להיות שנחזיר ההנחה". הוא ציין ששווי ההנחות הוא כמאה מיליון שקל בשנה.
היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, עו"ד אפרת פרוקצ'יה, אמרה אתמול בדיוני הוועדה שנוסח החוק יוצר אי בהירות אם החוק הצהרתי או בעל משמעות מעשית. עו"ד פרוקצ'יה ציינה מספר הטבות המצויות תחת אחריות המשרד. למשל, בהגרלות מחיר מטרה: "השר לשעבר גולדקנופף הנחה לתת העדפה למילואימניקים שניתנה בשל חוק הטבות למשרתי המילואים שאפשר מתן העדפה לאוכלוסייה הזאת. כיום 50% מהשטחים ניתנים למשרתי המילואים והיתר לבני המקום ולציבור הכללי. לאחר חקיקת החוק, אם תגיע בקשה לתת העדפה גם ללומדי התורה, יהיה קשה להגיד שלא ניתן לתת העדפה כזאת, ולא מן הנמנע שההעדפה תבוא על חשבון משרתי המילואים".
עו"ד פרוקצ'יה התייחסה לאפשרות שחקיקת החוק תשפיע בנוסף גם על הטבות נוספות כגון הגרלות שכירות ארוכת טווח, הגרלות קרקע במגזר הכללי, מימון מוסדות ציבור, סיוע בשכר דירה ובתוכניות העדפה לאומית. "העדפות לא נוצרות יש מאין, עד שיבוא שר וידרוש את ההטבות האלה", הדגישה.
בתגובה, אמר ח"כ נאור שירי (יש עתיד) שמשמעות הדבר שזהו לא חוק דקלרטיבי. הוא ישים את לומדי התורה במעמד שווה או גבוה יותר מחיילי צה"ל. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הוסיף: ״היה לי תפקיד אחד, להוכיח שמדובר בחוק יישומי, וככל שהדיונים מתקדמים מתברר שאכן מדובר בחוק כזה״.
בישיבת הוועדה היום התפתח עימות סביב שאיפת הקואליציה לשלב בחוק את ערך השירות לצד ערך לימוד התורה. בתגובה לדברי הלומי קרב שדיברו בוועדה, אמר יו"ר הוועדה אופיר כץ שהוא פועל כבר מספר ימים לשלב בחוק את ערך השירות.
ח"כ שירי אמר כי "לומדי תורה לא שווי ערך ללוחמים. זה יאמר שלומדי תורה שווי ערך להלום קרב". מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי אמרה לכץ: "אתה שם שירות צבאי כמו לימוד תורה". היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה: "אני לא חושבת שנכון להעמיד באותו חוק ערך מול ערך".
המשך
לוין: ״השופטים - אחרוני הדיקטטורים״; סמוטריץ': "סחיטה באיומים"
שר המשפטים יריב לוין תקף את שופטי בג"ץ, וכתב ברשת X כי "כאחרוני הדיקטטורים שאיבדו את אמון הציבור, השופטים מאיימים לדכא בכוח את מי שדורש צדק. זה לא יצליח להם. הגיע הזמן שהשופטים יעשו חשבון נפש כיצד הגיעו לשפל כזה. כיבוד החוק וכיבוד ההכרעה הדמוקרטית הן חובותיו של כל אזרח - גם אם הוא שופט בבית המשפט העליון".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את תשובת בג"ץ לממשלה, לפיה "נבחרי ציבור חייבים לפעול לפי הדין", ואמר: "אני מחזק הבוקר את עובדי הציבור המסורים אל מול האיומים המאפיוזיים שמשגרים אליהם יצחק עמית וחבריו. המסר לשופטים הבוקר הוא ברור מאוד: בדמוקרטיה עובדי ציבור כפופים לנבחרי הציבור, בהתאם לחוק. לי ולחבריי בממשלה אין שום כוונה להירתע מהם. אם שופטי בג"ץ לא מרוצים מהמדיניות שלנו, הם מוזמנים להתמודד בקלפי. רק העם קובע".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "המאפיה המשפטית עברה לסחיטה באיומים. ככה בדיוק נשמעת הודעת איומים שמזכירה גובי חסות. מה השלב הבא? מעטפות עם קליעים למשרדי הממשלה? ראש של סוס במיטה? בקבוק עם בנזין על רכביהם של נבחרי הציבור? סחיטה באיומים היא עבירה פלילית שדורשת חקירה משטרתית. איש אינו מעל החוק, גם לא יצחק עמית וגלי בהרב-מיארה. גם את הפרוטקשן הזה ננצח. בקלפי״.
שר התקשורת שלמה קרעי ציטט בפוסט ב-X ויכוח תלמודי בין רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירא, וכתב: "כבר נשמעה קרן תקיעת החירות של הממשלה ושל העם היושב בציון מעולו של בג״ץ".
המשך
שופטי בג"ץ לממשלה: אתם מסכנים עובדי ציבור בתביעות
השופטים בבג"ץ הרשות השנייה הזהירו הבוקר (ג׳) את שרי הממשלה כי הם מסכנים עובדי ציבור בתביעה אזרחית אם לא יכבדו פסקי דין, וכי לא תחול עליהם חסינות אישית.
"עקרונות בסיסיים אלה יפים הן ביחס לפעולתם של נבחרי ציבור הן ביחס לפעולתם של עובדי ציבור הנדרשים כולם לפעול בהתאם להוראות הדין. בעניינם של האחרונים, לא למותר להעיר כי פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין – לא יחול (סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])", כתבו נשיא העליון יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין ורות רונן.
בהודעתם כתבו השופטים כי "דומה שיש מקום לשוב על מושכלות יסוד" - וציטטו החלטות קודמות: "חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים עם תנאי היסוד שעליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית. בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה".
לדבריהם, "אי-כיבוד פסק דין של בית משפט על-ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק דין על-ידי רשות מרשויות השלטון. מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה – ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו – היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות".
המשך