סגור
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.

כל הכתבות בתיוג "משרד האוצר"

ועידת לונדון 2017 שי באב"ד

אחרי ששרף שליש מהזמן שהוקצב לו, האוצר חידש הדיונים על הרפורמה בחברת החשמל

22.04.18|ליאור גוטמן
ראש הממשלה נתניהו הקציב לצדדים 45 יום כדי להגיע להסכם - שאותם החלו לספור ב-10 באפריל - אחרת ימשיך בדיון המשפטי בשאלה האם מותר לעובדי חברת החשמל לשבות
רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר כנס בבינתחומי הרצליה

החשב הכללי: יחס החוב תוצר ירד ל-60.9%

16.04.18|אדריאן פילוט
רוני חזקיהו מפרסם היום את דו"ח החוב הממשלתי לשנת 2017. הוצאות הריבית על החוב ירדו ל-37 מיליארד שקל והוצאות הריבית על אג"ח מיועדות עמדו על 10 מיליארד שקל
default image

בכיר באוצר: "אין החלטה על העברת הבעלות בדירות הדיור הציבורי לדיירים. זה רעיון שעלה"

10.04.18|נמרוד בוסו
הבכיר הכחיש פרסום במהדורת "כאן" כי התקבלה החלטה על "העברת 70 אלף דירות דיור ציבורי לבעלות הדיירים". כיום מונה מאגר הדיור הציבורי 55 אלף דירות בלבד
משה כחלון שר האוצר מרץ 2018

מחיר ההפחתה: פולחן הפחתת המסים פחות יעיל מביטול הפטורים ממס

10.04.18|אדריאן פילוט
כחלון שוב בוחן הפחתת מסים למרות התנגדות בבנק ישראל ובאוצר. במקביל רשות המסים מתכננת פטורים לקבוצות מיוחסות ב־66 מיליארד שקל
כנס מחיר למשתכן באר שבע

מצפת ועד אילת: נכשלו ארבעה מכרזים של מחיר למשתכן

08.04.18|ענת דניאלי
לפי אתר רשות מקרקעי ישראל, 566 דירות בשני מכרזים באילת, מכרז באבו גוש ומכרז בצפת לא מצאו דורש בקרב היזמים
משה כחלון ו ניר ברקת

אחרי מחאת הזבל והתלונות במשטרה: עיריית ירושלים תקבל כ-800 מיליון שקל

22.03.18|עמרי מילמן
משרדי האוצר והפנים סיכמוו כי העירייה תקבל מענק של 700 מיליון שקל עבור 2018, אליו יתווספו 87 מיליון שקל לפרויקטים שונים; ראש עיריית ירושלים דרש כמיליארד שקל
גיל עומר מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי כאן

יו"ר תאגיד השידור כאן ישתכר 25 אלף שקל בחודש

20.03.18|עומר כביר
לפי תיקון לתקנות השידור הציבורי, יו"ר התאגיד גיל עומר יקבל 25 אלף שקל עבור משרה בהיקף 40% עד 60%
default image

עמר בר-לב חושף במליאה: לראשונה יש רזרבה של 2.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון

14.03.18|שחר אילן
לדברי חבר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, משרדי האוצר והביטחון חזרו למאבקים הישנים שלהם לראשונה מאז הסכם כחלון-יעלון
קנאביס 2 זירת הבריאות

עצירת הרפורמה לייצוא קנאביס רפואי: צעד מניעתי חיוני או החמצה היסטורית?

12.03.18|רינה רפאל
באוצר העריכו כי פוטנציאל הייצוא עשוי להגיע ל־1 עד 4 מיליארד שקלים בשנה, אלא שמאז פברואר המהלך תקוע. שר החקלאות אורי אריאל מתריע: "ככל שנאחר נאבד חוזים"
שר הביטחון אביגדור ליברמן

הוצאות הביטחון ממשיכות לחרוג וההכנסות ממיסוי מקרקעין ממשיכות לרדת

11.03.18|עמרי מילמן
הוצאות מערכת הביטחון בחודשים ינואר-פברואר גדלו ב-9.6% בעוד שלפי התקציב המקורי הן היו אמורות לקטון ב-0.5%. סך הוצאות משרדי הממשלה עמדו בחודשים אלה על 47.1 מיליארד שקל
מגזין 100 המשפיעים 2017 משה כחלון שר האוצר

הלמ"ס: התמ"ג בישראל עלה יותר מה-OECD, אבל התמ"ג לנפש הרבה פחות

11.03.18|שחר אילן
התוצר המקומי הגולמי עלה אשתקד ב-3.4% לעומת עלייה ממוצעת של 2.4% במדינות ה-OECD, ואילו התמ"ג לנפש עלה ב-1.4%, לעומת 1.9% ב-OECD. הגירעון הגיע ב-2017 ל- 1.2% מהתוצר, לעומת 1.8% מהתוצר ב-2016
מיכאל שראל כלכלן ראשי משרד האוצר

השופט: הכלכלן הראשי לשעבר באוצר חסר ידע במט"ח

11.03.18|משה גורלי
הכלכלן הראשי לשעבר של האוצר מיכאל שראל הגיש חוות דעת התומכת בייצוגית נגד הבנקים על הטעיית לקוחות במסחר במט"ח. השופט לא חסך במילים קשות על רמתו המקצועית