חיזבאללה
חיזבאללה
חיזבאללה הוא ארגון טרור שיעי לבנוני בעל זרוע צבאית, פעילות פוליטית ורשת של מוסדות אזרחיים. הארגון, שהוקם בסיוע איראני בשנות השמונים, הפך במשך השנים לכוח צבאי ופוליטי מרכזי בלבנון ולגורם משמעותי בעימות בין ישראל לאיראן. פעילותו כוללת החזקת מערך רקטות וטילים, יחידות קרביות ובהן כוח רדואן, וכן ייצוג בפרלמנט ובמערכת הפוליטית הלבנונית.
כיצד הוקם חיזבאללה
חיזבאללה התגבש בתחילת שנות השמונים, על רקע מלחמת לבנון הראשונה, התחזקות התנועות השיעיות במדינה וההשפעה הגוברת של המהפכה האסלאמית באיראן. משמרות המהפכה האיראניים סייעו בהקמתו, בהכשרת אנשיו ובפיתוח התשתית הצבאית והאידאולוגית שלו.
הארגון אימץ את עקרון "שלטון חכם ההלכה" האיראני ורואה באיראן מקור סמכות אסטרטגי, דתי וכלכלי. במקביל הוא פועל בתוך המערכת הלבנונית, משתתף בבחירות ומחזיק בנציגים בפרלמנט ובממשלה. השילוב בין ארגון חמוש לבין מפלגה פוליטית מעניק לו מעמד ייחודי בלבנון.
מקורות המימון של חיזבאללה כוללים תמיכה איראנית, לצד פעילות של מוסדות כלכליים וחברתיים ורשתות פיננסיות שעל חלקן הוטלו סנקציות בינלאומיות. הארגון מפעיל גם בתי ספר, שירותי בריאות ומערכי סיוע, בעיקר באזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה שיעית.
נסראללה והמעבר להנהגת נעים קאסם
חסן נסראללה כיהן כמזכ"ל חיזבאללה משנת 1992 ועד שחוסל בתקיפה ישראלית בביירות בספטמבר 2024. בתקופת כהונתו הפך הארגון ממיליציה לבנונית לכוח צבאי אזורי, צבר ארסנל גדול של רקטות וטילים והרחיב את מעורבותו בסוריה ובזירות נוספות הקשורות לציר האיראני.
לאחר חיסול נסראללה וחיסולו של האשם ספי א־דין, שנחשב מועמד מרכזי לרשת אותו, בחרה מועצת השורא של הארגון בנעים קאסם לתפקיד מזכ"ל חיזבאללה. קאסם שימש סגנו של נסראללה במשך יותר משלושה עשורים והיה מעורב בפעילות הפוליטית, האידאולוגית והארגונית של התנועה.
מזכ"ל חיזבאללה הוא התפקיד הבכיר ביותר בארגון. המזכ"ל מוביל את הקו המדיני והאסטרטגי, אך ההחלטות המרכזיות מתקבלות במסגרת מוסדות פנימיים, ובראשם מועצת השורא. קאסם מזוהה עם המשך הברית ההדוקה עם איראן ועם התנגדות לדרישה לפרק את הארגון מנשקו.
רמטכ"ל חיזבאללה והפיקוד הצבאי
רמטכ"ל חיזבאללה הוא הדמות המנהלת את המערך הצבאי של הארגון. תחת ההנהגה המדינית פועלת מועצת הג'יהאד, המופקדת על פעילות צבאית וביטחונית ומתאמת חלק מפעולותיה עם משמרות המהפכה האיראניים.
בשנת 2025 הציג צה"ל את הייתם עלי טבטבאי כרמטכ"ל חיזבאללה וכאחת הדמויות המרכזיות בתהליך השיקום הצבאי של הארגון. טבטבאי, ששימש בעבר מפקד כוח רדואן וראש אגף המבצעים, חוסל בתקיפה ישראלית בביירות בנובמבר 2025. חיזבאללה אישר את מותו, אך לא פרסם באופן ברור את הגדרת תפקידו או את זהות מחליפו.
הפגיעה בשורת מפקדים בכירים יצרה צורך לבנות מחדש חלקים ממערך הפיקוד. הארגון נדרש להכשיר מפקדים חדשים, לשקם את מערכות הקשר והשליטה ולחדש מלאי אמצעי לחימה שנפגע בתקיפות.
כוח רדואן והאיום על גבול הצפון
כוח רדואן הוא יחידת העילית של חיזבאללה. היחידה מיועדת לפעילות התקפית, חדירה לשטח ישראל, פשיטות על יישובים ומוצבים ופעולה בעומק שטח האויב. אנשיה צברו ניסיון מבצעי, בין היתר במהלך מעורבות חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה.
בישראל יוחסה לכוח תוכנית לכיבוש יישובים ואתרים אסטרטגיים בגליל במקרה של מלחמה רחבה. מסיבה זו הפכה הרחקת אנשי כוח רדואן מהגבול לאחד היעדים המרכזיים של ישראל בזירה הלבנונית. תקיפות ישראליות פגעו במפקדים, במחסני נשק, במנהרות ובתשתיות ששימשו את היחידה.
החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שאושרה לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006, קבעה בין היתר כי השטח שבין הגבול עם ישראל לנהר הליטני יהיה נקי מכוחות חמושים ומנשק שאינם שייכים לממשלת לבנון ולכוח יוניפי"ל. יישום ההחלטה נותר במשך השנים חלקי, וחיזבאללה המשיך לפתח תשתיות צבאיות בדרום לבנון.
מדוע חיזבאללה מאיים על ישראל
הצהרות שבהן חיזבאללה מאיים על ישראל הן חלק ממערכה רחבה יותר של הרתעה, תעמולה והפעלת לחץ. האיומים נמסרים בדרך כלל בנאומי המזכ"ל, בהודעות רשמיות או באמצעות ערוץ אל־מנאר המזוהה עם הארגון. הם יכולים להתייחס לירי רקטות, להפעלת כטב"מים, לתקיפת תשתיות או להרחבת הלחימה במקרה של פעולה ישראלית בלבנון או באיראן.
האיום המרכזי אינו מבוסס רק על מספר אמצעי הלחימה, אלא גם על פיזורם באזורים אזרחיים, על היכולת לשגר לעומק ישראל ועל האפשרות לשלב בין רקטות, טילים מדויקים, כטב"מים וכוחות קרקעיים. עם זאת, יכולותיו של הארגון נפגעו בעקבות חיסול בכירים והשמדת תשתיות, והוא פועל במקביל לשקם את כוחו.
חיזבאללה והמערכת הפוליטית בלבנון
חיזבאללה מציג את נשקו כאמצעי להגנת לבנון מפני ישראל, אולם יריביו במדינה טוענים כי קיומו של כוח חמוש עצמאי פוגע בריבונות המדינה ומאפשר לארגון לקבל החלטות של מלחמה ושלום ללא אישור הממשלה. סוגיית פירוק הנשק עומדת במרכז מחלוקת פוליטית עמוקה בין חיזבאללה ובעלי בריתו לבין מפלגות התומכות בהעברת מלוא הסמכות הביטחונית לצבא לבנון.
לצד הוויכוח הביטחוני, פעילות הארגון משפיעה גם על הכלכלה הלבנונית. עימותים עם ישראל גורמים נזק לתשתיות, לחקלאות, למסחר ולתיירות ומקשים על גיוס השקעות וסיוע בינלאומי. הסנקציות המוטלות על גורמים המזוהים עם חיזבאללה משפיעות גם על המערכת הפיננסית ועל קשריה של לבנון עם מדינות המערב ומדינות המפרץ.
חיזבאללה נותר גורם מרכזי בזירה האזורית גם לאחר חיסול נסראללה ושורה ארוכה של מפקדים. עתידו תלוי ביכולתו לשקם את המערך הצבאי, לשמור על התמיכה האיראנית ולהתמודד עם הלחץ בתוך לבנון למסור את נשקו למדינה. לכן ההתפתחויות סביב מזכ"ל חיזבאללה, רמטכ"ל חיזבאללה וכוח רדואן ממשיכות לעמוד במרכז החדשות הביטחוניות והמדיניות באזור.
חיזבאללה הוא ארגון טרור שיעי לבנוני בעל זרוע צבאית, פעילות פוליטית ורשת של מוסדות אזרחיים. הארגון, שהוקם בסיוע איראני בשנות השמונים, הפך במשך השנים לכוח צבאי ופוליטי מרכזי בלבנון ולגורם משמעותי בעימות בין ישראל לאיראן. פעילותו כוללת החזקת מערך רקטות וטילים, יחידות קרביות ובהן כוח רדואן, וכן ייצוג בפרלמנט ובמערכת הפוליטית הלבנונית.
כיצד הוקם חיזבאללה
חיזבאללה התגבש בתחילת שנות השמונים, על רקע מלחמת לבנון הראשונה, התחזקות התנועות השיעיות במדינה וההשפעה הגוברת של המהפכה האסלאמית באיראן. משמרות המהפכה האיראניים סייעו בהקמתו, בהכשרת אנשיו ובפיתוח התשתית הצבאית והאידאולוגית שלו.
הארגון אימץ את עקרון "שלטון חכם ההלכה" האיראני ורואה באיראן מקור סמכות אסטרטגי, דתי וכלכלי. במקביל הוא פועל בתוך המערכת הלבנונית, משתתף בבחירות ומחזיק בנציגים בפרלמנט ובממשלה. השילוב בין ארגון חמוש לבין מפלגה פוליטית מעניק לו מעמד ייחודי בלבנון.
מקורות המימון של חיזבאללה כוללים תמיכה איראנית, לצד פעילות של מוסדות כלכליים וחברתיים ורשתות פיננסיות שעל חלקן הוטלו סנקציות בינלאומיות. הארגון מפעיל גם בתי ספר, שירותי בריאות ומערכי סיוע, בעיקר באזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה שיעית.
נסראללה והמעבר להנהגת נעים קאסם
חסן נסראללה כיהן כמזכ"ל חיזבאללה משנת 1992 ועד שחוסל בתקיפה ישראלית בביירות בספטמבר 2024. בתקופת כהונתו הפך הארגון ממיליציה לבנונית לכוח צבאי אזורי, צבר ארסנל גדול של רקטות וטילים והרחיב את מעורבותו בסוריה ובזירות נוספות הקשורות לציר האיראני.
לאחר חיסול נסראללה וחיסולו של האשם ספי א־דין, שנחשב מועמד מרכזי לרשת אותו, בחרה מועצת השורא של הארגון בנעים קאסם לתפקיד מזכ"ל חיזבאללה. קאסם שימש סגנו של נסראללה במשך יותר משלושה עשורים והיה מעורב בפעילות הפוליטית, האידאולוגית והארגונית של התנועה.
מזכ"ל חיזבאללה הוא התפקיד הבכיר ביותר בארגון. המזכ"ל מוביל את הקו המדיני והאסטרטגי, אך ההחלטות המרכזיות מתקבלות במסגרת מוסדות פנימיים, ובראשם מועצת השורא. קאסם מזוהה עם המשך הברית ההדוקה עם איראן ועם התנגדות לדרישה לפרק את הארגון מנשקו.
רמטכ"ל חיזבאללה והפיקוד הצבאי
רמטכ"ל חיזבאללה הוא הדמות המנהלת את המערך הצבאי של הארגון. תחת ההנהגה המדינית פועלת מועצת הג'יהאד, המופקדת על פעילות צבאית וביטחונית ומתאמת חלק מפעולותיה עם משמרות המהפכה האיראניים.
בשנת 2025 הציג צה"ל את הייתם עלי טבטבאי כרמטכ"ל חיזבאללה וכאחת הדמויות המרכזיות בתהליך השיקום הצבאי של הארגון. טבטבאי, ששימש בעבר מפקד כוח רדואן וראש אגף המבצעים, חוסל בתקיפה ישראלית בביירות בנובמבר 2025. חיזבאללה אישר את מותו, אך לא פרסם באופן ברור את הגדרת תפקידו או את זהות מחליפו.
הפגיעה בשורת מפקדים בכירים יצרה צורך לבנות מחדש חלקים ממערך הפיקוד. הארגון נדרש להכשיר מפקדים חדשים, לשקם את מערכות הקשר והשליטה ולחדש מלאי אמצעי לחימה שנפגע בתקיפות.
כוח רדואן והאיום על גבול הצפון
כוח רדואן הוא יחידת העילית של חיזבאללה. היחידה מיועדת לפעילות התקפית, חדירה לשטח ישראל, פשיטות על יישובים ומוצבים ופעולה בעומק שטח האויב. אנשיה צברו ניסיון מבצעי, בין היתר במהלך מעורבות חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה.
בישראל יוחסה לכוח תוכנית לכיבוש יישובים ואתרים אסטרטגיים בגליל במקרה של מלחמה רחבה. מסיבה זו הפכה הרחקת אנשי כוח רדואן מהגבול לאחד היעדים המרכזיים של ישראל בזירה הלבנונית. תקיפות ישראליות פגעו במפקדים, במחסני נשק, במנהרות ובתשתיות ששימשו את היחידה.
החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שאושרה לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006, קבעה בין היתר כי השטח שבין הגבול עם ישראל לנהר הליטני יהיה נקי מכוחות חמושים ומנשק שאינם שייכים לממשלת לבנון ולכוח יוניפי"ל. יישום ההחלטה נותר במשך השנים חלקי, וחיזבאללה המשיך לפתח תשתיות צבאיות בדרום לבנון.
מדוע חיזבאללה מאיים על ישראל
הצהרות שבהן חיזבאללה מאיים על ישראל הן חלק ממערכה רחבה יותר של הרתעה, תעמולה והפעלת לחץ. האיומים נמסרים בדרך כלל בנאומי המזכ"ל, בהודעות רשמיות או באמצעות ערוץ אל־מנאר המזוהה עם הארגון. הם יכולים להתייחס לירי רקטות, להפעלת כטב"מים, לתקיפת תשתיות או להרחבת הלחימה במקרה של פעולה ישראלית בלבנון או באיראן.
האיום המרכזי אינו מבוסס רק על מספר אמצעי הלחימה, אלא גם על פיזורם באזורים אזרחיים, על היכולת לשגר לעומק ישראל ועל האפשרות לשלב בין רקטות, טילים מדויקים, כטב"מים וכוחות קרקעיים. עם זאת, יכולותיו של הארגון נפגעו בעקבות חיסול בכירים והשמדת תשתיות, והוא פועל במקביל לשקם את כוחו.
חיזבאללה והמערכת הפוליטית בלבנון
חיזבאללה מציג את נשקו כאמצעי להגנת לבנון מפני ישראל, אולם יריביו במדינה טוענים כי קיומו של כוח חמוש עצמאי פוגע בריבונות המדינה ומאפשר לארגון לקבל החלטות של מלחמה ושלום ללא אישור הממשלה. סוגיית פירוק הנשק עומדת במרכז מחלוקת פוליטית עמוקה בין חיזבאללה ובעלי בריתו לבין מפלגות התומכות בהעברת מלוא הסמכות הביטחונית לצבא לבנון.
לצד הוויכוח הביטחוני, פעילות הארגון משפיעה גם על הכלכלה הלבנונית. עימותים עם ישראל גורמים נזק לתשתיות, לחקלאות, למסחר ולתיירות ומקשים על גיוס השקעות וסיוע בינלאומי. הסנקציות המוטלות על גורמים המזוהים עם חיזבאללה משפיעות גם על המערכת הפיננסית ועל קשריה של לבנון עם מדינות המערב ומדינות המפרץ.
חיזבאללה נותר גורם מרכזי בזירה האזורית גם לאחר חיסול נסראללה ושורה ארוכה של מפקדים. עתידו תלוי ביכולתו לשקם את המערך הצבאי, לשמור על התמיכה האיראנית ולהתמודד עם הלחץ בתוך לבנון למסור את נשקו למדינה. לכן ההתפתחויות סביב מזכ"ל חיזבאללה, רמטכ"ל חיזבאללה וכוח רדואן ממשיכות לעמוד במרכז החדשות הביטחוניות והמדיניות באזור.
