עו"ד גיל לימון

עו"ד ד"ר גיל לימון משמש כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה ואחראי על התחום הציבורי-מנהלי. לימון נודע בעמדותיו הברורות בתחום המשפט החוקתי ובמאבקו נגד יוזמות חקיקה שנתפסות בעיניו כפוגעות באיזונים הדמוקרטיים.
רקע אישי והשכלה
גיל לימון נולד בשנת 1977 בחיפה. הוא נשוי ואב לשלושה. את מסלולו האקדמי החל באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמנהל עסקים, ובהמשך השלים תואר שני ודוקטורט במשפטים. את עבודת הדוקטורט ביצע באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמקדותו הייתה במשפט חוקתי וציבורי – בעיקר במתח בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ובתפקיד הייעוץ המשפטי כמנגנון איזון חיוני בדמוקרטיה. במהלך לימודיו שהה בניו יורק ושימש יועץ משפטי במשלחת ישראל לאו"ם. כמו כן, שימש עוזר מחקר לפרופ' רות לפידות, מומחית בעלת שם עולמי למשפט בינלאומי.
קריירה ציבורית וצבאית
במהלך שירותו בפרקליטות הצבאית שימש כיועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון ועמד בראש מדור ביטחון ופלילי, שבו עסק בניתוח משפטי של פעולות ביטחוניות, זכויות תושבים והיבטים בינלאומיים. לאחר מכן ליווה את משלחת ישראל לאו"ם כיועץ משפטי, שם טיפל בנושאים רגישים של משפט בינלאומי, כולל זכויות אדם ודיני סכסוכים מזוינים. משנת 2016 מונה ליועץ בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ובתפקיד זה פיקח על תחום המשפט הציבורי-מנהלי, ייצג עמדות המדינה בפני בג"ץ וסייע בגיבוש חוות דעת משפטיות בתחומי מינויים ציבוריים, מנהל תקין ורגולציה. מאז 2021 הוא מכהן כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ואחראי על המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, הכוללת ייעוץ שוטף למשרדי ממשלה, ליווי רפורמות חקיקה ומתן חוות דעת מכריעות בסוגיות חוקתיות רגישות.
עמדות משפטיות מרכזיות
לימון התבלט בהתנגדותו לרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו ב-2023. למשל, את ההצעה לביטול עילת הסבירות הגדיר כ"הצעה הקיצונית ביותר האפשרית". לדבריו, "מדובר בהצעה שמונעת כל דיון בעילת הסבירות ביחס לכל החלטה של הממשלה או של שר", והיא עלולה ליצור "חור שחור נורמטיבי" שבו לא קיימת ביקורת שיפוטית כלל. עוד הוסיף: "מה שעומד על הפרק זה מתן אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שרירותיות, גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני".
בנוסף, לימון הביע הסתייגות מהצעות חוק נוספות שנידונו בכנסת, בהן חוק גיוס החרדים, אותו הגדיר כ"מתווה שמערער את עקרון השוויון ופוגע בצרכי הצבא". הוא גם התריע מפני יוזמות להקלות במינויים פוליטיים בגופים ציבוריים, והבהיר כי "הפרת כללי מינהל תקין משמעה פגיעה אמיתית באמון הציבור ובשירות הציבורי כולו". כמו כן, הזהיר מהשלכות של חקיקה שתאפשר לשרים לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדיהם.
עימותים עם הדרג הפוליטי
במהלך כהונתו נרשמו עימותים פומביים בינו לבין שר המשפטים יריב לוין. לימון התנגד ליוזמות חקיקה כמו הגבלת סמכויות הייעוץ המשפטי, וטען כי הן מהוות פגיעה במנגנוני האיזון והפיקוח. יריב לוין טען מצידו כי לימון מייצג עמדות פוליטיות במסווה משפטי, ודרש לייצג את הממשלה באמצעות יועצים משפטיים חיצוניים.

עו"ד ד"ר גיל לימון משמש כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה ואחראי על התחום הציבורי-מנהלי. לימון נודע בעמדותיו הברורות בתחום המשפט החוקתי ובמאבקו נגד יוזמות חקיקה שנתפסות בעיניו כפוגעות באיזונים הדמוקרטיים.
רקע אישי והשכלה
גיל לימון נולד בשנת 1977 בחיפה. הוא נשוי ואב לשלושה. את מסלולו האקדמי החל באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמנהל עסקים, ובהמשך השלים תואר שני ודוקטורט במשפטים. את עבודת הדוקטורט ביצע באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמקדותו הייתה במשפט חוקתי וציבורי – בעיקר במתח בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ובתפקיד הייעוץ המשפטי כמנגנון איזון חיוני בדמוקרטיה. במהלך לימודיו שהה בניו יורק ושימש יועץ משפטי במשלחת ישראל לאו"ם. כמו כן, שימש עוזר מחקר לפרופ' רות לפידות, מומחית בעלת שם עולמי למשפט בינלאומי.
קריירה ציבורית וצבאית
במהלך שירותו בפרקליטות הצבאית שימש כיועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון ועמד בראש מדור ביטחון ופלילי, שבו עסק בניתוח משפטי של פעולות ביטחוניות, זכויות תושבים והיבטים בינלאומיים. לאחר מכן ליווה את משלחת ישראל לאו"ם כיועץ משפטי, שם טיפל בנושאים רגישים של משפט בינלאומי, כולל זכויות אדם ודיני סכסוכים מזוינים. משנת 2016 מונה ליועץ בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ובתפקיד זה פיקח על תחום המשפט הציבורי-מנהלי, ייצג עמדות המדינה בפני בג"ץ וסייע בגיבוש חוות דעת משפטיות בתחומי מינויים ציבוריים, מנהל תקין ורגולציה. מאז 2021 הוא מכהן כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ואחראי על המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, הכוללת ייעוץ שוטף למשרדי ממשלה, ליווי רפורמות חקיקה ומתן חוות דעת מכריעות בסוגיות חוקתיות רגישות.
עמדות משפטיות מרכזיות
לימון התבלט בהתנגדותו לרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו ב-2023. למשל, את ההצעה לביטול עילת הסבירות הגדיר כ"הצעה הקיצונית ביותר האפשרית". לדבריו, "מדובר בהצעה שמונעת כל דיון בעילת הסבירות ביחס לכל החלטה של הממשלה או של שר", והיא עלולה ליצור "חור שחור נורמטיבי" שבו לא קיימת ביקורת שיפוטית כלל. עוד הוסיף: "מה שעומד על הפרק זה מתן אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שרירותיות, גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני".
בנוסף, לימון הביע הסתייגות מהצעות חוק נוספות שנידונו בכנסת, בהן חוק גיוס החרדים, אותו הגדיר כ"מתווה שמערער את עקרון השוויון ופוגע בצרכי הצבא". הוא גם התריע מפני יוזמות להקלות במינויים פוליטיים בגופים ציבוריים, והבהיר כי "הפרת כללי מינהל תקין משמעה פגיעה אמיתית באמון הציבור ובשירות הציבורי כולו". כמו כן, הזהיר מהשלכות של חקיקה שתאפשר לשרים לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדיהם.
עימותים עם הדרג הפוליטי
במהלך כהונתו נרשמו עימותים פומביים בינו לבין שר המשפטים יריב לוין. לימון התנגד ליוזמות חקיקה כמו הגבלת סמכויות הייעוץ המשפטי, וטען כי הן מהוות פגיעה במנגנוני האיזון והפיקוח. יריב לוין טען מצידו כי לימון מייצג עמדות פוליטיות במסווה משפטי, ודרש לייצג את הממשלה באמצעות יועצים משפטיים חיצוניים.