סגור
בנק ישראל, הממוקם בירושלים, הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל ואחד המוסדות הכלכליים החשובים ביותר במדינה. הבנק הוקם בשנת 1954, ומאז ממלא תפקידים מרכזיים בניהול המדיניות הכלכלית והפיננסית של ישראל.

תפקידים מרכזיים של בנק ישראל

אחת המשימות המרכזיות של בנק ישראל היא לשמור על יציבות המחירים במשק. שמירה על יציבות זו מסייעת לתפקוד כלכלי תקין ולשיפור רווחת האזרחים. בנוסף, הבנק עוסק בתמיכה בצמיחה כלכלית, הפחתת אבטלה ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
המדיניות המוניטרית היא אחד הכלים המרכזיים שבנק ישראל משתמש בהם כדי להשיג את מטרותיו. קביעת שיעור הריבית במשק היא דוגמה בולטת לכך. ריבית נמוכה עשויה לעודד השקעות וצריכה, בעוד שריבית גבוהה מסייעת לריסון אינפלציה. הבנק מנהל גם את יתרות מטבע החוץ של המדינה, אשר משמשות כרזרבה אסטרטגית בתקופות של אי-ודאות כלכלית.

פיקוח על המערכת הבנקאית

בנק ישראל אחראי גם לפיקוח על הבנקים המסחריים ומוסדות פיננסיים אחרים בישראל. באמצעות הפיקוח, הבנק מבטיח שמוסדות אלו יפעלו בהתאם לסטנדרטים מחמירים של יציבות ושקיפות, לטובת הציבור והמשק.

היסטוריה של בנק ישראל

במהלך שנות פעילותו, עבר בנק ישראל שינויים רבים שהעצימו את מעמדו ועצמאותו. חוק בנק ישראל, שאושר ב-2010, העניק לבנק סמכויות נרחבות יותר בניהול המדיניות המוניטרית והגדיר את מטרותיו המרכזיות. החוק גם הדגיש את חשיבות השקיפות בפעילות הבנק, באמצעות פרסום דוחות שוטפים ומחקרים כלכליים.

דוחות ומחקרים כלכליים

בנק ישראל מפרסם דוחות שנתיים וסקירות על יציבות המערכת הפיננסית, המערכת הבנקאית והמצב הכלכלי בישראל. דוחות אלו מספקים תובנות מעמיקות על ההתפתחויות הכלכליות במשק ומאפשרים למקבלי ההחלטות, כמו גם לציבור, להבין את האתגרים וההזדמנויות בתחום הכלכלה.
בנק ישראל, הממוקם בירושלים, הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל ואחד המוסדות הכלכליים החשובים ביותר במדינה. הבנק הוקם בשנת 1954, ומאז ממלא תפקידים מרכזיים בניהול המדיניות הכלכלית והפיננסית של ישראל.

תפקידים מרכזיים של בנק ישראל

אחת המשימות המרכזיות של בנק ישראל היא לשמור על יציבות המחירים במשק. שמירה על יציבות זו מסייעת לתפקוד כלכלי תקין ולשיפור רווחת האזרחים. בנוסף, הבנק עוסק בתמיכה בצמיחה כלכלית, הפחתת אבטלה ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
המדיניות המוניטרית היא אחד הכלים המרכזיים שבנק ישראל משתמש בהם כדי להשיג את מטרותיו. קביעת שיעור הריבית במשק היא דוגמה בולטת לכך. ריבית נמוכה עשויה לעודד השקעות וצריכה, בעוד שריבית גבוהה מסייעת לריסון אינפלציה. הבנק מנהל גם את יתרות מטבע החוץ של המדינה, אשר משמשות כרזרבה אסטרטגית בתקופות של אי-ודאות כלכלית.

פיקוח על המערכת הבנקאית

בנק ישראל אחראי גם לפיקוח על הבנקים המסחריים ומוסדות פיננסיים אחרים בישראל. באמצעות הפיקוח, הבנק מבטיח שמוסדות אלו יפעלו בהתאם לסטנדרטים מחמירים של יציבות ושקיפות, לטובת הציבור והמשק.

היסטוריה של בנק ישראל

במהלך שנות פעילותו, עבר בנק ישראל שינויים רבים שהעצימו את מעמדו ועצמאותו. חוק בנק ישראל, שאושר ב-2010, העניק לבנק סמכויות נרחבות יותר בניהול המדיניות המוניטרית והגדיר את מטרותיו המרכזיות. החוק גם הדגיש את חשיבות השקיפות בפעילות הבנק, באמצעות פרסום דוחות שוטפים ומחקרים כלכליים.

דוחות ומחקרים כלכליים

בנק ישראל מפרסם דוחות שנתיים וסקירות על יציבות המערכת הפיננסית, המערכת הבנקאית והמצב הכלכלי בישראל. דוחות אלו מספקים תובנות מעמיקות על ההתפתחויות הכלכליות במשק ומאפשרים למקבלי ההחלטות, כמו גם לציבור, להבין את האתגרים וההזדמנויות בתחום הכלכלה.

כל הכתבות בתיוג "בנק ישראל"

נגיד בנק ישראל אמיר ירון יוני 2020

אמיר ירון: "סגר נוסף יעלה לנו לפחות 40 מיליארד שקל ו-3% תוצר"

16.07.20|כלכליסט ו-ynet
נגיד בנק ישראל התייחס בראיון לגלי צה"ל לתוכנית שהציג אתמול ראש הממשלה נתניהו. "שמעתי על התוכנית מהתקשורת. יש דרכים טובות ויעילות יותר לסייע להגדלת הביקושים"
גלעד אלטשולר מנכל בית ההשקעות אלטשולר שחם

"רכישות האג"ח של בנק ישראל מיותרות ולא תורמות לכלכלה"

12.07.20|חזי שטרנליכט
גילעד אלטשולר, מבעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, יוצא נגד הבנק המרכזי. לדבריו, "שוק החוב תפקד כרגיל. את תשומת הלב יש להקדיש להחזרת כמה שיותר מקומות עבודה"
אנדרו אביר מנהל חטיבת השווקים ב בנק ישראל

המשנה לנגיד בנק ישראל: “המטרה היא לא לנפח מחירים אלא לספק ודאות"

08.07.20|גולן פרידנפלד
אנדרו אביר מבהיר את ההחלטה הדרמטית לרכוש אג"ח חברות: “לא נגרום לקפיצת מחיר של אג"ח מסוימת, נפעל בצורה מדודה, נמזער את ההפרעה במנגנון התמחור של השוק"
נגיד בנק ישראל אמיר ירון יוני 2020

בנק ישראל מציג: עיתוי תמוה להפעיל את נשק יום הדין

07.07.20|אדריאן פילוט
אין כל הצדקה להחלטת בנק ישראל לרכוש אג"ח קונצרני ב־15 מיליארד שקל. המהלך יסייע בעיקר לחברות החזקות, ועלול לפגוע קשות ביעילות השוק