סגור
מרחב מוגן

ממיה יסעור ועד אביב גדג': המלצות לימי מלחמה של ישי שריד

הסופר ועורך הדין, שספרו החדש "חנוך הרופא מכורזים" יוצא בימים אלה, ממליץ על רומן התבגרות מרגש של מיה יסעור, על המוזיקה של עלמה גוב ואביב גדג' שנוגעת עמוק פנימה, ועל סרטיו המהפנטים של נורי בילגה ג'יילן 

ישי שריד: "אני גר בבניין דירות ישן בתל אביב, לכן אני ממהר עם בני משפחתי למקלט הציבורי שנמצא בקצה הרחוב. אני משתדל לצאת בלבוש מהוגן פחות או יותר גם באמצע הלילה. הישיבה במקלט נדמית לי כמו המתנה לגזר דין או לגאולה שלעולם לא יגיעו, אבל השהות הכפויה מאפשרת גם להכיר אנשים נחמדים. כקצין מודיעין לשעבר, אני משתאה על התחכום והתעוזה של צה"ל, אולם אני מספיק זקן כדי לדעת שאסור להתלהב מדי ממלחמות, ובעיקר צריך לסיים אותן בזמן ולפני שהן מסתבכות. משמח אותי ספרי החדש 'חנוך הרופא מכורזים', שיוצא לאור (עם עובד). הוא קרוב במיוחד ללבי ואני מקווה שייגע גם בקוראים. חנוך הרופא הגלילי מנסה ככל יכולתו לרפא כאבים, וגם להחזיק יחד את משפחתו, בזמנים קשים ונגד כוחות אדירים. הסיפור מתרחש לפני שנים אבל קשור מאוד לחיינו".

ספר

"החוקים של הבנות" מאת מיה יסעור

ספר יפה מאוד שיצא לאור לא מזמן, המספר על שנות ההתבגרות של הסופרת בפנימייה בשדה בוקר. הוא מתאר ברגישות ובדייקנות את הלהט, התשוקה והכאב שבהתבגרות, וידבר אל כל מי שהיה פעם צעיר. זה גם סיפור על אהבה וחברות, ועל אודות השפעתן של שנות הנעורים עלינו, שאינה חולפת לעולם. בכלל, כדאי בימים המתוחים האלה לקרוא ספרים טובים, אשר מרחיבים את נשמתנו.

מוזיקה

עלמה גוב ואביב גדג'

השירים של עלמה גוב מצאו חן בעיניי מאז ששמעתי אותה בפעם הראשונה ברדיו. יש בהם רעננות, מקוריות ומילים מעניינות, כמו לשמוע את יהודית רביץ או ג'וני מיטשל הצעירות. וגם, לשם שינוי, היא שרה שירי אהבה לבחורים ולא לאלוהים. לפני כמה חודשים הלכנו להופעה של גוב, והיא שרה את "כאבי גדילה" של אביב גדג'. בעוונותיי לא הכרתי מספיק את המוזיקה שלו, אבל אחרי ההופעה התחלתי לשמוע. נדהמתי מהיופי של השירים, אשר נוגעים עמוק פנימה. מאז אני שומע אותם כל הזמן בפלייליסט שלי.

סרטים

הבמאי נורי בילגה ג'יילן

ג'יילן הטורקי הוא לדעתי גדול במאי הקולנוע החיים כיום. הסרטים שלו, ובהם "היו זמנים באנטוליה" ו"על עשבים יבשים", מהפנטים ביופיים ובעומק האמנותי והאנושי שלהם. הם ארוכים ומתנהלים בקצב משלהם, ואולי דווקא בגלל זה הם מתאימים לצפייה עכשיו. בסרטיו מציג ג'יילן את טורקיה הקרועה בין מסורת למודרניות, בין שמרנות לליברליות, ובין העיר הגדולה לפריפריה, ומזכירה לא מעט את ישראל.