מהמילואים בעזה: שלמה ארצי מצא במאי מבטיח למחזמר על שאול המלך
למחזמר הרוק החדש שלו "שאול", בחר שלמה ארצי את הבמאי להב תימור, שהגיע לעבודה עליו הישר מהמילואים בעזה. "שלמה חיפש שותף", אומר תימור על החיבור שהוליד את ההפקה הגרנדיוזית, בהשתתפות צחי הלוי, אלישע בנאי, אלי דנקר, מיכאל מושונוב וששון גבאי, ובניהול אמנותי של לואי להב
הבמאי להב תימור היה בנסיעה בדרכו הביתה ממילואים בעזה כשקיבל טלפון מפתיע. על הקו היה המפיק של המחזמר "שאול" מאת שלמה ארצי שהציע לו להגיע לפגישה. "אמרתי מיד שאני אשמח לכל דבר שרק ישנה לי קצת את החיים ולא יהיה קשור למלחמה ומילואים", מספר תימור. "שאול" הוא מחזמר רוק ישראלי, עיבוד מודרני לסיפור שאול המלך המתרחש בימינו.
ארצי החל לכתוב אותו לפני למעלה מ־40 שנה, ומאז עבר אינספור גלגולים ושכתובים. ההפקה מבית NMC יונייטד, שתעלה ב־10 בנובמבר בהיכל שלמה תל אביב בבימויו של תימור ובניהול אמנותי של לואי להב, מסתמנת כאירוע מרהיב עם עשרות מוזיקאים, רקדנים, להטוטנים, נגנים ושחקנים, בהם צחי הלוי (שאול), אלישע בנאי (דוד), אלי דנקר (שמואל), מיכאל מושונוב (הג'וקר), אור עמרמי (יונתן), איאן יואל פינקוביץ' (מיכל), תום כהן (בעלת האוב), וארבעה שיגלמו את דמות המספר לסירוגין — ארצי, ששון גבאי, ליאור אשכנזי ויניב ביטון. על הכוריאוגרפיה אחראי הלל קוגן, שהיה רקדן וכוריאוגרף של בת-שבע. גיל פלדמן הוא המנהל המוזיקלי של המחזמר. הוא פסנתרן, מלחין ומפיק מוזיקלי המלווה את ארצי כבר למעלה מ-30 שנה.
2 צפייה בגלריה
שלמה ארצי: "בעיניים של להב יש משהו שאתה יכול לסמוך עליו. הוא במאי טוב ויש לו את זה. כל מה שאני כתבתי אינטואיטיבית, הוא יודע להסביר"
(צילום: גבריאל בהרליה)
על עותק המחזה המונח על שולחנו של תימור כתוב באותיות בולטות: "שאול – מחזמר ישראלי – זה מצחיק, זה עצוב, זה עלינו". תימור הוא קצין לוחם שגדל בעוטף, איבד חברים ותלמידים ב־7 באוקטובר (בהם אלון שמריז) ועשה חודשים של מילואים במלחמה. הוא נולד לפני 42 שנה בקיבוץ הדתי סעד וכיום מתגורר עם אשתו בתל אביב. אחרי שירות קרבי כקצין בנח"ל החל ללמוד בימוי בסמינר הקיבוצים, שם גם נפרד מהכיפה. בתום הלימודים פתח את מגמת התיאטרון בתיכון האזורי שער הנגב והחל ללמד בסמינר הקיבוצים. במהלך השנים ביים הצגות אינטימיות שקשורות לנפש הישראלית, בהן "עיין ערך אהבה" של דויד גרוסמן, "בנגזי ברגן בלזן" בעקבות הרומן של יוסי סוכרי ו"וכי מהו טיול" מאת נאוה סמל, אחותו של ארצי.
"שלמה פרטנר שלי לכל דבר"
"לפגישה הראשונה עם שלמה באתי מתוך המלחמה אחרי כמה חודשים של ניתוק מהתיאטרון. כשנכנסתי שלמה שאל: 'מה זה במאי? למה אני צריך במאי?'. אמרתי לו: 'במאי זה משורר של הבמה, אתה שר באמצעות מוזיקה וזו הדרך שלי לספר סיפור'. אחרי כמה פגישות הוא אמר: 'להב, זה אתה'".
המחזמר הגיע במהלך השנים לידיהם של במאים רבים אבל ארצי בחר להפקיד את היצירה היקרה ללבו דווקא בידיו של במאי פחות מוכר שלא ביים מחזמר בעבר. ארצי מסביר: "אני אוהב אנשים עם חיפוש ובמפגש הראשון היה אצלו חיפוש, הוא הגיע מוכן וניתח את המחזה. בעיניים שלו יש משהו שאתה יכול לסמוך עליו, ואני ולואי הרגשנו שהוא מישהו לרוץ איתו. עכשיו, כשאני מלווה מקרוב את החזרות, אני רואה שהוא במאי טוב ויש לו את זה. הוא רואה את כל הדברים בשאול שאני לא רואה בכלל. כל מה שאני כתבתי אינטואיטיבית, הוא יודע להסביר".
2 צפייה בגלריה
להב תימור. "שלמה שאל: 'למה אני צריך במאי?'. עניתי: 'במאי זה משורר של הבמה"
(צילום: אוראל כהן)
"אני נהנה מכל רגע", אומר תימור. "העבודה הזו היא חתיכת אתגר אבל זה מעניין, מסקרן וכיף. שלמה אמר לי 'אני מחפש שותף', ואני חושב שהוא זיהה במפגשים שלנו מישהו שיכול להיות שותף שלו לדרך והוא ממש הפרטנר שלי לכל דבר".
"הכל בפאן, רוקדים וחוגגים"
המחזמר בנוי כאופרת רוק מושרת כמעט לכל אורכה. ההתרחשות נפתחת בסיפור המעטפת, בפאב שבו נאספים אנשים מגילאים ורקעים שונים כשבחוץ יש בלגן. "יש אווירה של התקבצות כדי לחגוג, לחלום, לבכות ולצחוק", אומר תימור. "הם מספרים את הסיפור של שאול, מסע של אדם שיוצא מהבית לחפש את האופנועים שגנבו לאבא שלו, אבל בעצם רוצה ללכת לדרכו, לחייו, ובדרך הוא מתאהב בפעם הראשונה ופוגש את המציאות, הכל חדש ומרגש ומפחיד. הוא מתחבר לאנשים והם רוצים שהוא יהיה המנהיג שלהם. הסיפור קורה עכשיו עם אופנועים וקעקועים והם חוזרים לסיפור העתיק כדי להתמודד עם מה שקורה".
על הקשר של המחזה לימינו אומר תימור: "הניגודיות הזו בין המציאות שלנו – הפחדים, הדאגות ומה שקורה סביב – לבין כוחות היצירה ומה שאפשר לעשות ביחד, מדבר בעיניי מאוד את היום. אפילו ב־7 באוקטובר, שהיה הדבר הכי נוראי שחוויתי, הרגשתי התגייסות ותמיכה ונתינה מטורפת מתוך הכאב הגדול. וכשצוללים לסיפור של שאול, אז יש דברים אוניברסליים כמו לעזוב את הבית ולצאת למסע ואהבה בלתי אפשרית.
"הרגע שגורם לאנשים לסמוך עליו ולרצות שהוא יהיה מלך מגיע אחרי פיגוע. אחת האימהות דורשת משאול לנקום וזה רגע מורכב. מצד אחד אתה מבין את הכאב והאבל והרצון לנקמה, אבל מצד שני אתה גם מבין את המחיר של חיי מלחמה. היום מלוכה נראית לנו דבר של פעם, אבל אנחנו מאוד מזדהים איתם כשהם רוצים אותו כי הוא בחור טוב. אז זה מעלה גם שאלות על איזה סוג של הנהגה היינו רוצים היום".
עם זאת, חשוב לתימור להזכיר שמדובר במחזמר, "אז הכל בפאן ואנחנו רוקדים ושרים וחוגגים את זה וזה גם מאוד מאוד מצחיק", הוא אומר. "ההומור נמצא בכל מקום – במוזיקה, בכוריאוגרפיה ובדמות של הג'וקר שמגלם מיכאל הנפלא. שלמה שינה קצת את הסיפור וזו הפתעה. הוא לקח לעצמו חופש להציע אפשרויות חדשות לסיפור של שאול שיש בו גם אזורים טרגיים ומלחמה. להסתכל עליו בעיניים קצת יותר צוחקות, אבל גם בוכות, וגם להציע כיוונים של יותר חמלה וסליחה. המחזמר הזה הוא קופסה דחוסה של הפתעות עם יוצרים מסגנונות שונים. אלישע מהרוק, תום מהאופרה, מיכאל מראפ ועוד. חיפשנו ליצור פסיפס של כל מיני דברים".
מה חשבת כשקראת את המחזה בפעם הראשונה?
"אמרתי לעצמי: 'אני חייב לחיות'. במציאות שלנו היום זו מתנה שקיבלתי. אפשרות ליצור משהו בעל ערך אמיתי שמתעסק בנו ובהתמודדות עם החיים. לא בורחים מהם, לא טובעים רק בכאב שלהם, אלא נותנים מקום גם לשטות ולתקוות. בשיר הסיום יש שורה שנכתבה מזמן אבל חזקה מתמיד: 'מי שלא חזר הערב, הלוואי יחזור מחר'. הלוואי שהמחר שבו יחזרו החטופים לחייהם ולמשפחותיהם יהיה כמה שיותר קרוב".
