הסרט של עמרי קורן על המאבק של יונתן שמריז להשבת אחיו עלה לגמר האוסקר לסטודנטים
"אלון, אח שלי גיבור" של קורן מבית הספר סם שפיגל מתעד את מאבקו של שמריז להשבת אחיו שנחטף מכפר עזה ב-7 באוקטובר, עד לרגע הקשה שבו התברר שאלון נהרג מירי צה"ל לאחר שהצליח להימלט משבי החמאס. הסרט נבחר מתוך מאות יצירות כאחד משבעת העולים לגמר בתחרות היוקרתית
הסרט "אלון, אח שלי גיבור" של עמרי קורן, עלה לגמר בתחרות האוסקר לסטודנטים 2025. תחרות האוסקר לסטודנטים מתקיימת על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע האחראית גם על טקס האוסקר היוקרתי ביותר. הסרט של קורן הוא אחד מתוך שבעה סרטים שזכו למעמד המכובד הזה. מדובר בהישג מרשים, בהתחשב בתקופה שבה יצירה ישראלית מוחרמת ומנודה, ובכך שהסרט עוסק בחטופים הישראלים.
הסרט מתאר את המאבק של יונתן שמריז להשבת אלון אחיו, שנחטף מקיבוץ כפר עזה ב־7 באוקטובר. קורן, סטודנט לקולנוע בסם שפיגל, החל לתעד את קהילת כפר עזה מיד אחרי האסון. הוא התמקד בדמותו של יונתן שמריז וליווה אותו במאמציו לשחרור אחיו ושאר החטופים וגם, היה שם חודשיים אחרי, בזמן שנודע כי אלון שמריז ביחד עם יותם חיים וסאמר אל טלאלקה, נהרגו מירי כוחות צה"ל. זאת לאחר שהצליחו להימלט משוביהם ולשרוד במשך שלושה ימים לבדם בעזה.
סרט הביכורים של קורן, שכותרתו "אלון אח שלי גיבור" לקוחה מהאופן שבו הגדיר יונתן את אחיו בספר הטלפונים בנייד. הוא הופק על ידי בית הספר לקולנוע סם שפיגל כפרויקט גמר. הסרט מלווה אותו בהפגנות זועמות, בפגישות כושלות, בתסכול ובפחד, ברגעי אופטימיות, וברגעים פרוזאיים, והמצלמה שם גם כאשר לאחר שהבשורה המרה על מותו של אלון מגיעה. הסרט מסתיים בברית של בנו של יונתן, שלושה שבועות אחרי שאלון נהרג, באופן שנדמה שרק המציאות יכולה להכתיב. "אני והעורכת שלי נגה סגל בחרנו למרות האסון של אלון שהסרט יסתיים בברית, לחגוג את החיים", אמר קורן בראיון ל"כלכליסט" כאשר שודר סרטו בטלוויזיה באוקטובר 2024, שנה אחרי הטבח.
"למרות האסון, עשיתי סרט שבוחר בחיים"
אחרי 7 באוקטובר הגיע עמרי קורן, סטודנט לקולנוע בסם שפיגל, לתעד את קהילת כפר עזה. הוא התמקד בדמותו של יונתן שמריז, וליווה אותו בזמן שנודע לו כי אחיו, אלון שמריז שנחטף לעזה, ברח משוביו אך נהרג בידי צה"ל. בריאיון משותף הם מספרים על ההחלטה שלא להכניס פוליטיקאים לסרט, איך למרות הכל שומרים על תקווה, וגם על הרגע שבו נולד טקס המשפחות שיתקיים מחר
לכתבה המלאה
הסרט שודר בישראל ב-yes ביום של טקס הזיכרון הלאומי, שיונתן שימריז היה בין מארגניו ויוזמיו, ובא כתגובה לטקס הממלכתי, שהוחלט אז להקליט מראש בניצוחה של שרת התחבורה מירי רגב.
הקשר הראשוני של קורן עם משפחת שמריז נוצר דרך דקלה, אם המשפחה. "בימים הראשונים אחרי הטבח הגעתי לשפיים, שאליו פונתה קהילת כפר עזה, כדי לצלם עדויות, כמו שעשו קולנוענים רבים", סיפר קורן. "תוך כדי, הבנתי שאני רוצה לצלם את שגרת החיים החדשה שלהם, את המלחמה על החיים בתקופה הכי נוראית של הקיבוץ, ש־64 מחבריו נרצחו ועוד 19 נחטפו לעזה, וחלק מהם עדיין שם".
הסרט נעשה בהתחלה בתקווה לתעד את מאמצי המשפחה להשבת אלון ואת שובו, אך לאחר שנהרג, גם הסרט קיבל תפנית. את רגע השבר לא צילם. "נסעתי לשפיים ביום שנודע על מותו של אלון ב־15 בדצמבר", סיפר אז במאי הסרט. "הייתי מחוץ למלון. לא ידעתי אם להיכנס או לא. ראיתי את חברי הקהילה יושבים על הדשא ובוכים. החלטתי לא לצלם את הרגעים האלה".
665 ימים אחרי ה-7 באוקטובר, 50 חטופים עוד מוחזקים בידי חמאס, ובהם גלי וזיו ברמן מקיבוץ כפר עזה.
