ספורט ישראלי

זהו תפקידם של ההורים והמאמנים לשמור על הראש של הכדורגלנים הצעירים

פרופסור גל דובנוב-רז, יו"ר הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי בישראל, ממליץ על הפסקת הנגיחות באימונים וחושב שזה קריטי שהורים ומאמנים ידעו לזהות את התסמינים של נזק מוחי אצל ילדים, נערים, ילדות ונערות שמשחקים כדורגל

אוריאל דסקל 08:5124.11.20

סר ג'ף הרסט כבש שלושער בגמר מונדיאל 1966 - אחד מארבעה בהיסטוריה עם שלושה שערים בגמרי המונדיאל והיחיד בהיסטוריה שכבש שלושער בגמר. את אחד מהשערים בגמר כבש עם ראשו. בכללי, הרבה מכ-250 שעריו כבש בנגיחה. כמו כל חלוץ בזמנו. והנגיחות הללו - כלי חשוב לכל שחקן בהיסטוריה של הכדורגל - התבררו כקטלניות להרבה מחבריו לנבחרת שהניפו עימו את הגביע העולמי: שישה משחקני ההרכב סבלו או סובלים מדימנציה וחמישה מהם מתו עם אלצהיימר.

 

עולים לנגיחה עולים לנגיחה צילום: גיל נחושתן

 

בראיון ל"דיילי מירור" שהתפרסם בשבוע שעבר הרסט אמר שהוא משוכנע שהנגיחות גרמו לרבים מחבריו למקצוע לנזק ארוך טווח. "הכדורגלנים סובלים מבעיות במוח" אמר. "וזה רק הגיוני. אני חוזר לימים שלי בווסטהאם - היה כדור שתלוי מהתקרה והיינו צריכים לנגוח בו 20 דקות. ואז היינו משחקים טניס נגיחות ובאימונים היינו מתאמנים על נגיחות במצבים נייחיים - חצי שעה של 20-30 נגיחות". הרסט רוצה שילדים היום לא ינגחו יותר בכדור. "זה תהיה ההצעה ההגיונית ביותר", אמר. "אני חושב שצריך להפסיק עם זה לחלוטין בגיל הצעיר, כשהמוח עדיין לא מפותח לחלוטין. אני לא חושב שזה יהרוס משהו מההנאה של הילדים מכדורגל".

 

הרסט, כמו כדורגלנים רבים, יתרום את מוחו למדע אחרי מותו כדי שיחקרו אותו וילמדו יותר על הנזק המוחי שחווים כדורגלנים. הוא לא היחיד מתוך המקצוע שיוצא בפירוש נגד נגיחות - בטח בגילאים הצעירים.

 

גם וויין רוני, חלוץ מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה לשעבר, אמר השבוע שצריך למנוע מילדים לנגוח בכדור. "משהו צריך להשתנות ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו נאבקים בבעיות הבריאותיות שנוצרות מנגיחות", אמר ל"דיילי טלגראף". "אנחנו צריכים למנוע את הסבל מהדור הבא של הכדורגלנים".

 

באנגליה המודעות לנזק הפוטנציאלי לאיכות החיים של הכדורגלנים היא גבוהה - וגדלה מדי שבוע. בישראל, לעומת זאת, המודעות קטנה בהרבה. וכלל לא בטוח שרוב ההורים ששולחים את הילדים שלהם לשחק כדורגל מודעים לסכנות.

 

פרופסור גל דובנוב-רז, יו"ר הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי בישראל, ממליץ על הפסקת הנגיחות באימונים וחושב שזה קריטי שהורים ומאמנים ידעו לזהות את התסמינים של נזק מוחי אצל ילדים, נערים, ילדות ונערות שמשחקים כדורגל.

 

דובנוב-רז, מנהל שירות רפואת ספורט ופעילות גופנית בבית החולים שיבא וגם מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא לילדים, השיק בשבוע שעבר "כלי" ביחד עם הוועד האולימפי בישראל וההתאחדות לכדורגל בישראל, ובחסות החברה לרפואת ספורט בישראל, האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים והאיגוד הנוירולוגי בישראל. מדובר בכלי שמורכב משאלונים ומסייע הערכה לזיהוי זעזוע מוח בספורט. דובנוב: "ברוב המקרים החבלה בראש היא קלה, אסימפטומטית וחסרת משמעות, אך בחלק מהמקרים עלולה החבלה לגרום להפרעה בתפקוד המוח, או זעזוע מוח. בישראל אין מודעות מספקת לאבחון חבלה מסוג זה, וגם הצורך בחזרה מדורגת וזהירה לפעילות בעקבות זעזוע מוח אינו מוכר מספיק".

 

הערכה מכילה כלי הערכה לזיהוי זעזוע מוח אצל ספורטאים, וכוללת שלושה מסמכים: כלי לזיהוי זעזוע מוח - מיועד לאנשים שאינם צוות רפואי, כגון מאמנים, ומטרתו לסייע בזיהוי זעזוע מוח אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים לשם הפניה לבירור רפואי; כלי הערכה לזעזוע מוח בספורט - שאלון מתוקנן להערכת זעזועי מוח המיועד לשימושם של רופאים ואנשי מקצוע מורשים בתחום הבריאות לספורטאים מגיל 13 ומעלה; וכלי הערכה לזעזוע מוח בספורט בילדים - שאלון מתוקנן להערכת זעזועי מוח המיועד לשימושם של רופאים ואנשי מקצוע מורשים בתחום הבריאות לספורטאים צעירים מתחת לגיל 13.

 

פרופ' דובנוב: "יש חבלות קטנות כמו נגיחות, שאולי יוצרות חבלה ולטווח הארוך. אנחנו רואים התדרדרות קוגנטיבית לטווח הארוך בקרב כדורגלנים ושחקני פוטבול. ההמלצה שלנו היא להפסיק את הנגיחות בגילאים צעירים, להעביר את האימונים על נגיחות לכדור ספוג או כדור קטן או להימנע מהם בכלל עד גיל 12 או 14. אנחנו מאמינים שההמלצות הללו יתקבלו על ידי ההתאחדות לכדורגל כי אופ"א מאוד מודעת לבעיה ומנסה לשנות את המצב".

 

דובנוב גם רוצה להבהיר שיש פתרון "לטווח הקצר" "לסוג השני של החבלות". "החבלות האחרות - לא המכות הקטנות שגורמות לנזק לטווח הארוך, אלא החבלות הגדולות - יכולות לגרום לדמום מוחי, זעזוע מוח ודברים שמסכנים חיים. עכשיו, לא כל זעזוע זה נוקאאוט שרואים. לפעמיים הסימפטומים קלים בלבד - ראייה מטושטשת או משהו שעובר מתחת לראדר. בלבול קל, טעויות בדיבור. ואז הסיכון בחבלה נוספת הרבה יותר משמעותי. אנחנו יודעים על ספורטאים שקיבלו מכה בראש, המשיכו כרגיל ואז המכה השנייה, שלפעמיים היתה קלה יחסית, היתה קטלנית. ולכן יש חשיבות גדולה מאוד ליכולת זיהוי זעזוע המוח עבור מאמנים והורים. לכן תרגמנו את השאלון מאנגלית לעברית והתאמנו אותה לשונית לישראלים. מבחינתנו, השאלון הרפואי פחות משמעותי מאשר השאלון למאמנים, שהם שם בכל אימון ובכל משחק והם צריכים לקבל את היכולת להעריך אם השחקן שלהם נפגע בראש ולכן יש להוציא אותו מהמגרש ולהימנע מהזעזוע השני והקטלני".

 

דובנוב מפרט את השאלות - שעוסקות בעיקר בניסיון להבין את התפקודים הקוגנטיביים של הנפגע (איזו מחצית אנחנו, מי קלע או כבש אחרון, מה המספר שלך וכו') ואז טוען שהשאלון או המוצר הינם קריטים גם להורי הילדים. "נער בן 15 שחטף מכה בראש, לא תמיד יכול לחזור לבית ספר ולתפקד בצורה מלאה. וצריך לראות אם הוא סובל מתשישות או כאבי ראש. תסמינים שאפשר לזהות וקריטי לזהות כדי שיקבל הקלות מבית ספר וגם יידע איך לחזור לאימונים בצורה מדורגת ונכונה, ממש כמו חזרה מפציעה בגפיים. העניין הוא שבאמת לא נראה שלמישהו בבית ספר איכפת מהדברים האלה, וגם זה משהו שצריך להשתנות".

 

דובנוב מסכם ואומר: "סליחה על הביטוי, אבל צריך להוציא את הראש מהחול בכל הקשור לפגיעות ראש. בעתיד בטוח ייצרו כלי שיעזור לזהות, אובייקטיבית ובצורה מיידית, נזק מוחי - אבל עד שיהיה לנו את זה, צריך לחנך את המאמנים ואת ההורים על הנזק בפגיעות ראש. הם צריכים להיות מודעים לאפשרות של זיהוי פגיעה חמורה בראש. ערפול, כאבי ראש, עייפות ועוד - ואז גם לדעת איך להחזיר אותם בהדרגה לאימונים. רוב האנשים שעוסקים בספורט מאורגן בישראל אינם מקצועיים. אין להם רופא או פיזיותרפיסט צמוד, ולכן חשוב שהמאמנים וההורים יתפקדו כמי שיכולים להציל את הילדים שלהם".

 

לעיון ומענה על השאלונים, לחצו כאן .
x