• תפריט
ספורט ישראלי

מה ניתן ללמוד מההצלחה באליפות אירופה באתלטיקה?

שורשי ההצלחה הישראלית באליפות אירופה באתלטיקה נעוצים במגוון גורמים שקשורים זה בזה. מה הם הגורמים להצלחה - ומה צריך לעשות כדי שנוכל להציג המשך גרף שיפור בעתיד, ולא רק באתלטיקה

ניב נחליאלי 09:1715.08.18

ההצלחה של ישראל באליפות אירופה באתלטיקה באה לידי ביטוי בהישג השיא של לונה צ'מטאי בזכייה במדליית הזהב ב-10,000 מטר וגם במגוון היחסי של הרצים ובתוצאות האיכותיות שהושגו - מארו טפרי ניפץ את השיא הישראלי המיתולוגי של היילה סטאין במרתון והגיע למקום השביעי ואדווה כהן ששברה שיא ישראלי והגיעה למקום החמישי ב-3,000 מכשולים.

 

 

 

 

לונה. עבודה אישית, טאלנטים וזיהוי כישרונות לונה. עבודה אישית, טאלנטים וזיהוי כישרונות צילום: איי פי

 

אתחיל בגילוי נאות. המאמן דן סלפטר, גל לוי (עליו יורחב בהמשך) ואני הקמנו לפני כשנה את האקדמיה הלאומית לריצות בינוניות וארוכות בכפר הנוער בן שמן בחסות איגוד האתלטיקה והוועד האולימפי. מטרת האקדמיה היא לאתר ולפתח רצים ורצות צעירים בעלי פוטנציאל גבוה לרמת הישג בקנה מידה בינלאומי. מטרה נוספת היא חברתית-חינוכית - האקדמיה פתוחה לכולם אך ממוקדת באוכלוסיות מוחלשות שם יש לדעתנו פוטנציאל ספורטיבי-הישגי גבוה. לאקדמיה יש את קבוצת הבוגרים שלונה צ'מטאי-סלפטר ומארו טפרי רצים בה יחד עם עוד טאלנטים שמוכרים לחובבי האתלטיקה וכאלו שיככבו בתקווה בהמשך בזכות הפוטנציאל שלהם. המבחן של הצלחת האקדמיה יהיה בהמשך אך היא מבוססת על הגורמים שהובילו להצלחה של הספורטאים הבוגרים כתוצאה מתהליך שנמשך למעלה מ-6 שנים. ברמה האישית, זה קצת מוזר לנתח ולהחמיא בפומבי לאנשים קרובים אליך ולנסות להיות אובייקטיבי אבל מספיק חשוב כדי להתגבר על כך ולהבין מה אפשר לקחת מזה גם למקומות אחרים.

 

סיבה ראשונה: המאמן

 

אני מסתובב בספורט במספר ענפים ורגיל להשמצות של קולגות זה בזה. הספורט כאן זאת ביצה קטנה, יש ענפים שההשמצות וחוסר הכבוד ההדדי בין אנשי המקצוע הם דבר איום ונורא ויש ענפים שמתנהלים בצורה יותר רגועה. לאור זאת, לא נתקלתי עד כה במאמן שיש כזאת תמימות דעים לגבי איכותו המקצועית והאישית כפי שדן סלפטר זוכה לה, הרבה לפני ההישגים שקטף באליפות האחרונה.

 

לא אכנס להיבטים מקצועיים בהם אני לא מתיימר להבין אלא אתמקד בנושא אחד אצל דן שלדעתי מאפיין אותו והוא היכולת שלו להכיל ניגודים משלימים; מצד אחד יכולת תכנון, קפדנות, אנליטיות, ירידה לפרטים והצבת רף מצוינות מאוד גבוה לעצמו ולאחרים, ומצד שני, התנהלות מתוך רגש, חיבור רגשי לאנשים, אותנטיות וחיבור ערכי לעשייה.

 

זה מתחיל בהתעקשות לצאת למחנה אימונים בקניה ולא באתיופיה, אליה הרצים מורגלים, כדי להוציא אותם מאזור הנוחות ובא לידי ביטוי גם בהחלטות קטנות יותר. אתלה באילן גבוה מאוד רק כדי להמחיש את הנושא – פפ גווארדיולה הוא מאמן של ניגודים משלימים וידוע ביכולת השליטה והירידה לפרטים עד רמה אובססיבית, יחד עם יכולת להעביר את המסר, להלהיב ולגעת באנשים. תחשבו על מנהלים ומפקדים מובילים שאתם מכירים וכנראה תמצאו ברובם את היכולת שלהם להכיל ניגודים משלימים אלו. מעבר לכך, דן פתוח ללמידה ובזכות חיבור למאמנים מובילים בעולם ובזכות הקורס למאמנים לאומיים של הוועד האולימפי הוא נמצא קרוב למודלים מהם הוא לומד רבות.

 

מה אפשר לקחת? המאמן הוא התפקיד הכי חשוב, יותר חשוב מהספורטאי במובן שמאמן טוב שווה הרבה ספורטאים טובים. את מירב ההשקעה צריך לתת למאמנים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר שמציגים פתיחות ללמידה ורצון עז להשתפר כל הזמן, ובמיוחד כדי שיהיו ממוקדים בספורטאי ההישג ולא בספורט העממי שיכול להיות מתגמל הרבה יותר מבחינה כספית.

 

סיבה שניה: המעטפת התומכת

 

גל לוי מרכז את הספורט ותחום הבוגרים בכפר הנוער בן שמן ולקח על עצמו בהתנדבות לאמץ את הספורטאים בקבוצת הריצה. הוא האבא והאמא שלהם, מסיע אותם לכל מקום, דואג שיקבלו תמיכה בלימודים כשצריך, והחיבור הרגשי שלהם אליו יוצא דופן. בנוסף, גל חבר בהנהלת איגוד האתלטיקה (כן, גם בהתנדבות אם שאלתם), ומשקיע רבות לפיתוח הענף.

 

הרעיון להקים את האקדמיה בפנימייה של כפר הנוער בן שמן הוא כדי שלספורטאים יהיה בית וליווי 24/7 בלימודים, באימונים המקצועיים וברמה האישית רגשית. להבדיל מלונה שלא גדלה בכפר הנוער בן שמן, מארו טפרי הוא הדוגמה לחשיבות של כפר הנוער בהתפתחות האישית שלו.

 

מארו הגיע לבן שמן די במקרה בגיל 16, לגמרי במקרה הצטרף לתחרות ריצה בית ספרית למרות שלא רץ לפני כן (!) ובחלוף 8 שנים של אימונים איכותיים, תחילה בהובלה של ד"ר רפי וישניצר ז"ל ובהמשך של דן סלפטר, ייצג לגמרי לא במקרה את מדינת ישראל במרתון של אולימפיאדת ריו 2016. מה שהתחיל במקרה צריך לעלות מדרגה ולהפוך לתהליך איתור יסודי ושיטתי.

 

בנוסף, היכולת לשלב את הלימודים עם התכנית הספורטיבית-מקצועית מאפשרת גמישות חשובה. לדוגמה, לאותו מחנה האימונים בקניה יצאו גם שלושה רצים מכיתה י"ב שגל דאג להתאמת המערכת הלימודית שלהם. שלושתם אגב סיימו עם בגרות מלאה ובהצטיינות. את כפר הנוער בן שמן מנהלת ד"ר אילנה טישלר, בוגרת וינגייט בעברה שמבינה לעומק את החשיבות בפעילות הספורט, משקיעה, תומכת ומסייעת רבות.

 

ללא שרשרת ניהול זו וללא תאום ועבודת צוות מעולה בין גל לדן שמשלימים זה את זה, ספק אם מארו טפרי היה מממש את הפוטנציאל האדיר שלו ומוצא עצמו היכן שהוא היום, וספק אם הרעיון של האקדמיה לריצה היה בכלל רלוונטי.

 

מה אפשר לקחת? החיבור בין בית הספר למערכת הספורט הוא קריטי גם ביכולת לאתר את הפוטנציאל וגם ביכולת לפתח אותו. עד השנה היה איסור גורף לגורמי ספורט להיכנס לבתי הספר בארץ. לא להאמין, אבל ממש עברה חומה בין שתי המערכות. השנה דברים התחילו להשתנות אבל זה קצה קצהו של שינוי גדול יותר שצריך לקרות בארץ שסופו צריך להיות בקשר הדוק בין שתי המערכות.

 

סיבה שלישית: זיהוי חוזקות והתמקדות בנישה

 

התברכנו בעלייה מאתיופיה שכוללת פוטנציאל מעולה לריצות ארוכות. מדוע לא למקד מאמצים בהשקעה בהם? מדוע אתלטים בעולם מקבלים מלגות לימודים והספורט מסייע להם להתפתח גם ברמה האקדמית ואצלנו זה עדיין לא מפותח? באמת שאין סיבה. בנוסף לכך, מכיוון שלא באמת נהיה מעצמת אתלטיקה עולמית, חשוב גם לחפש נישות ולהתמקד בהן. לכאן נכנסת לתמונה הדוגמה של אדווה כהן (לא נמנית על רצי בן שמן ואני לא מכיר אישית) שההישג המכובד שלה צריך לסמן את העתיד; ריצת 3,000 מכשולים היא ריצה אטרקטיבית ומעניינת המצריכה כישורים טכניים גבוהים ובחלק מהמקומות בעולם, לטענת אנשי מקצוע, יש חשש להיכנס לתחום זה כדי לא להסתכן בפציעות. לנו יש את הידע בזכות איתי מגידי, המנהל המקצועי של האיגוד שעדיין מחזיק בשיא הישראלי ועבר מסלול הכשרה מקיף בארה"ב, בזכות המאמן של אדווה ובעיקר בזכות אדווה עצמה שיכולה להוות מודל לחיקוי עבור בנים ובנות נוספות. זה כמובן גם מחייב מהלך שיווקי נכון של האיגוד.

 

מה אפשר לקחת? כמו בהרבה תחומים בחיים, ולא רק בספורט, צריך להתמקד באזורים בהם יש יתרונות יחסיים והתחרות שם עדיין לא מטורפת. זה לא פשוט למצוא את האזורים הללו, אבל כאשר מוצאים אותם, מסתערים ללא היסוס.

 

סיבה רביעית (עתידית): אתם

 

מובילי הספורט צריכים לקחת אחריות על הדברים, אבל גם לכם יש אפשרות לסייע, ובשני מישורים. האחד, לחבר אותנו עם חברות עסקיות שירצו להיות שותפות

לריצה ארוכה ביחד. היכולת להעניק מעטפת מקצועית תומכת עם אימונים איכותיים בחו"ל תלויה במשאבים כלכליים. כפר הנוער בן שמן מעניק את התנאים הקריטיים של לינה, לימודים ותזונה. איגוד האתלטיקה תומך גם הוא ומבין שהכיוון הוא הקמת מרכזי מצוינות כאלו בענפים נוספים במקומות אחרים.

 

חברת בזק ובנק הפועלים הם שותפים עסקיים מאוד חשובים שנרתמו לתמוך בנו, וייהנו מחיבור רגשי של העובדים לפרויקט פורץ דרך בספורט ובחברה הישראלית. מעבר לתמיכה כלכלית, מתוכננות פעילויות של שיעורים פרטיים ומנטורינג לרצים ולרצות שלנו על ידי עובדי החברות העסקיות, ריצות משותפות, מפגשי השראה עם הספורטאים ועוד. אנחנו מחפשים עוד חברות עסקיות שיצטרפו לריצה הארוכה ואתם יכולים לחבר אותנו אליהן. המישור השני בו תוכלו לסייע הוא בחשיפה לטאלנטים צעירים בכיתות ז'-יב' שאם יימצאו כבעלי פוטנציאל גבוה לריצה, יתקבלו ללמוד בכפר הנוער בן שמן ויתאמנו במסגרת המקצועית-ספורטיבית הכי טובה שניתן להציע להם. אתם תוכלו לסייע לנו בהפצת הבשורה לבני הנוער ברמת השרון, ברהט, בדלית אל כרמל ובחדרה.

 

מה אפשר לקחת? הגיע הזמן שחברות עסקיות יזהו את הפוטנציאל באימוץ הספורט בעיקר פנימה, באפקט הנוצר בתוך החברה ובין העובדים כאשר מאמצים את הספורט. כאשר יקי ודמני, בתפקידו כמנכ"ל אלקטרה, אימץ את לי קורזיץ, הוא אמר שהחיבור בין העובדים סביב החלום האולימפי של לי וההשראה שספורטאית כמוה ייצרה היו שווים לחברה המון במונחים ארגוניים-עסקיים, ללא קשר לפרסום החוצה.

 

כשהתחלנו את היוזמה ודגלנו בקו חשיבה זה, היו כאלה שדאגו להוציא לנו את הרוח מהמפרשים ו"ללמד" אותנו שספורט ועסקים בארץ לא הולכים ביחד. דרך החיבור עם "בזק" ובנק הפועלים אנחנו מתחילים להראות שזה כן אפשרי אבל חובת ההוכחה עדיין עלינו. לא מדובר בתקציבי ענק לארגונים אבל כן תקציבי ענק לענפי ספורט שהם לא כדורגל וכדורסל. יאללה, באמת הגיע הזמן שעוד מנהלים בכירים יבינו את זה ויתחברו לספורט.

 

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x