"המודל העסקי שלנו הוא השקעה בלוחמים"

סקוט קוקר, מנכ"ל Bellator MMA, מודע היטב לפן הבידורי של האלימות. כלוחם טאקוונדו צעיר הוא השתתף במספר סרטי אקשן נדושים משנות השמונים, כאלו שבקושי הוצגו בקולנוע אך הפכו לקאלט בקרב המעריצים. סרטים כגון Dragon Fight (אחד מהראשונים של ג'ט לי ככוכב ראשי), The Last Dragon (עם כוכב הלחימה האפרו־אמריקאי־איטלקי טיי־מוק) ו־Surf Ninja (פרודיה על סרטי נינג'ה עם לזלי נילסן האגדי) מופיעים בקורות החיים של קוקר. קורות חיים שלימדו אותו שבשביל אלימות, ובטח אלימות מבוקרת כמו לחימה משולבת (MMA), צריך "סטאר־פאוור", כדי להושיב אנשים על הישבן במרחק של 20–2 מטר מאנשים שמפוצצים אחד את השני במכות בתוך כלוב.

לוחמי Bellator MMA. משתכרים פחות עבור קרבות מעמיתיהם ב־UFC, אך בניגוד אליהם רשאים לשמור לעצמם הכנסות מחסויות צילום: בלאטור

"נולדתי בסיאול, דרום קוריאה ואת השנים הראשונות שלי עשיתי שם לפני המעבר לארה"ב", מספר קוקר בראיון ל"כלכליסט". "הטאקוונדו הוא חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר בקוריאה. ובסופו של דבר, למרות כל הכסף והמכות והשואו־ביז, בסופו של דבר אומנות לחימה היא עניין של חינוך. החוג הראשון שרשמתי את בני אליו זה אומנות לחימה. כי כל אחד רוצה שהילד שלו ידע לעמוד בקרב, לא יפחד, יהיה בעל משמעת עצמית גבוהה מספיק כדי לעבור על הדברים שהוא צריך לחזק - בסופו של דבר, זה הבסיס של התעשייה שלנו. ורק על זה אנחנו מלבישים את כל השואו. הכבוד למקצוע וללחימה הוא הדבר החשוב ביותר". על המנטרה הזו מבסס קוקר את המודל העסקי של הליגה שהוא אחראי עליה.

סקוט קוקר: "אצל הלוחמים הישראלים יש משהו מיוחד במובן הזה שהם פשוט לא עצבניים ולא מתרגשים לפני קרב. לעלות לזירה זה כמו ללכת לבית ספר מבחינתם"

השואו מגיע לישראל

ליגת הלחימה המשולבת שמנהל קוקר, Bellator MMA, אמנם קטנה בהרבה מליגת ה־UFC המתחרה, אבל עם אסטרגיית שיווק ומשכית ספורטאים, היא מצליחה לנגוס בשוק הענק שמגלגל מיליארדי דולרים ומושך יותר מ־1.2 מיליארד צופים מ־158 מדינות. בחודש הבא האסטרטגיה הזו תגיע גם היכל מנורה מבטחים בתל אביב, שיארח ב־16 בנובמבר את קרב האליפות במשקל נוצה של הליגה, בין פטריסיו "פיטבול" ודניאל ויישל. במסגרת האירוע ייערך כם קרב במשקל בינוני בין ג'ון סולטר האמריקאי ואנטולי טוקוב הרוסי. בנוסף ילחמו מול הלוחמים הזרים שני הלוחמים הישראלים הבכירים חיים גוזלי ונועד להט. בסך הכל יעלו לזירה 13 לוחמי MMA ישראלים, שיקבלו הזדמנות להרשים את קוקר ואנשי ה־Bellator בתקווה לקבל חוזה ארוך טווח בארגון.

החוזים הללו, ובכלל התנאים ש־Bellator מעניק ללוחמים שלו, הם מה שאמור למשוך אותם מה־UFC. וזה גם מה שקורה בפועל. בנסון הנדרסון, לוחם UFC בכיר, הודיע לאחרונה שהוא עוזב את הליגה הבכירה ועובר ל־Bellator בגלל הגבלות כספיות שמטילה ה־UFC על לוחמיה (לא מאפשרת להם לחתום על הסכמי חסות בגלל הסכם החסות הראשי והמניב שלה עם ריבוק). "אני לא הולך לשקר", אמר הנדרסון. "הסכם החסות של ה־UFC עם ריבוק השפיע על ההחלטה שלי לעבור לבלאטור. היכולת שוב להרוויח כסף - טוב ולגיטימי - מנותני חסות, יותר מאשר הכסף שהרווחתי ב־UFC, הוא פקטור מאוד גדול בהחלטה שלי".

"אנחנו באותה התעשייה עם ה־UFC", אומר קוקר, שב־2011 מכר ל־UFC את ליגת Strikeforce שלו, שבין לוחמיה היו רונדה ראוזי ונייט דיאז. "אנחנו בעסקי הלחימה ויש תחרות על כישרונות ורייטינג. ואני מאמין גם שיש מקום גם ל־UFC וגם ל־Bellator. אנחנו רואים שהרייטינג שלנו עולה (16% בשנה האחרונה לצד ירידה של 13% ברייטינג של ה־UFC - א"ד). הצמיחה של התעשייה מאוד בריאה בגלל התחרות הזו. אני אומר לספורטאים של ה־UFC לבוא אלינו. תילחמו עבורנו וגם תשמרו על הכסף שלכם. מה שאתם מביאים, אתם שומרים לעצמכם - שלא כמו ב־UFC שלא מאפשר לכם. בסופו של דבר, אנחנו בעסקי האנשים. הם קודם כל אנשים ורק אחר כך לוחמים".

עבור קוקר עסקי הלחימה הם מחייתו מאז שהשתתף כפעלולן־לוחם בסרטים הוליוודים לפני 35 שנים. וב־2014, שלוש שנים אחרי שמכר את Strikeforce ל־UFC, הוא נותר איש מאוד עשיר אך קצת משועמם. ואז ויאקום (Viacom) הרימה אליו טלפון. חברת התקשורת הבינלאומית שבעלת נכסים בשווי 22 מיליארד דולר (בין השאר היא הבעלים של CBS, MTV, קומדי סנטרל, Showtime ועוד) רכשה את Bellator וחיפשה מישהו שיכול להנהיג את הליגה מול המפלצת של דנה ווייט (UFC). "זה פשוט להיות בעסקי ה־MMA", צוחק קוקר, "או שאתה רושם צ'ק של 4 מיליארד דולר ורוכש את ה־UFC (התשלום של WME לרכישת UFC עמד על כ־4 מיליארד דולר) או שאתה משקיע מאות מיליוני דולרים על לוחמים - כמו ויאקום ו־Bellator".

"אני מקדם קרבות מאז 1985" אומר סקוט, "אז הניסיון שלי חשוב מאוד לויאקום ומאפשר להם להבין ולחיות טוב יותר בתוך העולם הזה של הלחימה. לישראל אנחנו מגיעים כחלק מקידום הליגה וגם בזכות הקשרים עם אודי מירון (שמכר את ענני תקשורת לויאקום)".

"ה־UFC היה מונופול"

המותג בלאטור השיג לגיטימציה אמיתית כאשר הביא לוחמים כמו הנדרסון, ראיין באדר, פדור אמיליאנקו, לרונץ לאריקו, שאל סונן, ואנדרליי סילבה ורורי מקדונלד. האחרון הוא לוחם בן 27 שעזב את ה־UFC בשיאו כדי להצטרף לבלאטור. "מבחינתו האתוס פשוט ־ הלוחמים הם הבסיס לכל המודל העסקי. אני לוחם בעצמי, דרגה חמש־חגורה שחורה בטאקוונדו. ובסופו של דבר אני דואג ללוחמים הללו ואני מעריץ שלהם. כן, זה קרב, זה קשוח, זה הגנה עצמית ברמה הכי גבוהה ־ אבל הם יודעים שאנחנו נשים אותם במרכז, שאיתנו הם יהיו כוכבים והתדמית שלהם תבנה".

גארת' דייוויס, עיתונאי שמסקר את עולם הקרבות עבור הדיילי טלגראף, מאשר את הדברים של סקוט. "לוחמים תמיד מדברים על כמה טוב ההסכם עם סקוט קוקר. הם מקבלים תשלום מבלאטור ושומרים על כספי החסויות. הם לא מקבלים את זה ב־UFC, שם הם חייבים להיות חלק מההסכם עם ריבוק".

"כשמכרתי את סטרייקפורס הרגשתי שאני מאכזב את הלוחמים שלי" אומר קוקר. "המחיר שלהם, מה שהסכימו לשלם להם, צנח ב־25% בגלל שלא היתה תחרות. UFC נהפך למונופול. אבל עכשיו יש שני ארגונים בתחרות ומחירי הלוחמים שוב עולים. והם שמחים".

אתה מכיר לוחמים מרחבי העולם, מה מייחד את הלוחמים הישראלים לדעתך?

"כל לוחם בעולם מאוד עצבני לפני שהוא עולה לזירה. עצבנות טבעית לחלוטין. אצל הלוחמים הישראלים יש משהו מיוחד במובן הזה שהם פשוט לא עצבניים ולא מתרגשים. לעלות לזירה זה כמו ללכת לבית ספר מבחינתם. הם כל כך רגועים ומגיעים בגישה של 'מה שיקרה, יקרה'. כמו כן, הרקע של רוב הלוחמים הישראלים הוא ג'ו ג'יטסו וג'ודו ­- אז אנחנו רואים סגנון מאוד מובהק שמושפע מזה".

משכורות לוחמים ב־Bellator

בין 1,350 דולר ללוחם שמפסיד בקרב ל־300 אלף דולר (כולל בונוס ניצחון).

הלוחמים שומרים את ההכנסות מחסויות

משכורות לוחמים ב־UFC

בין 10,000 דולר ללוחם שמפסיד בקרב ל־1 מיליון דולר (כולל בונוס ניצחון).

הלוחמים לא רשאים לשמור הכנסות מחסויות.