שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

אבולוציה מואצת

הכדורסל של היום הוא לא הכדורסל ששיחקו לפני 5 שנים, וזה בעיקר בזכות ניתוח סטטיסטי מתקדם ותוכנה ישראלית

אדיר ונונו 10:0803.04.16

לפני כחצי שנה התראיין שחקן לוס אנג'לס לייקרס לשעבר, מטה וורלד־פיס (רון ארטסט לשעבר), והתלונן על האבולוציה של הכדורסל מאז שהגיע לליגה ב־1999. "הכדורסל של פעם היה משחק של גברים", אמר ל"לוס אנג'לס טיימס". "היום זה משחק שמתאים לילדים". יהיו אלה ילדים או גברים, אין ספק שהכדורסל של היום הוא לא אותו המשחק ששיחקו עד לפני חמש שנים. ב־2003 פרסם מייקל לואיס את "מאניבול" - סיפורה של קבוצת בייסבול קטנה מאוקלנד שהתגברה על נתוני הפתיחה שלה באמצעות ניתוח סטטיסטי מתקדם, והגיעה לפלייאוף כנגד כל הסיכויים - ואמריקה השתנתה. ב־NBA אמנם הבינו את הפוטנציאל של המספרים, אבל רק יוסטון רוקטס התנהלה על פי החלטות צוות שיתעסק באנאליטיקס, ניתוח סטטיסטי מתקדם.

 

 

 

 

הארדן. יוסטון איתו נהפכה לקבוצה עם 65% הצלחה פלוס הארדן. יוסטון איתו נהפכה לקבוצה עם 65% הצלחה פלוס צילום: איי פי

 

השוד הגדול

 

ואז, בוקר אחד בעונת 2012/13, התעוררה הליגה וגילתה שמישהו כייס את אוקלהומה. דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של הרוקטס, הידוע כ"מדען המשוגע של הכדורסל', שיחק עם הנוסחאות והגיע למסקנה שהוא רוצה את ג'יימס הארדן. מורי הרים טלפון לחבר'ה מאקולהומה והתעניין במי שנחשב אז לשחקן השישי (זה שעולה מהספסל) הטוב בליגה. אבל בעוד הוא מעמיד פנים שהוא מנהל משא ומתן שגרתי, הוא הסתיר את מה שכבר ידע - הארדן הוא לא סתם שחקן ספסל, הוא אכבר־סופר־סטאר. וכך היה, הרוקטס עלו מ־50% הצלחה לקבוצה עם 65% הצלחה.

 

הניתוח הסטטיסטי לימד את מורי שכשהארדן חודר לסל, הוא יוצר דינמיקה שגורמת לו "להחטיא מעולה" ולאפשר לרוקטס לקטוף 55% מהריבאונדים מההחטאות שלו אחרי חדירה לסל. זה המון ביחס לכל שחקן אחר שזרק יותר מ־200 זריקות מתחת לסל. מורי גם הבין שכשהארדן חודר לסל ומקפל את ההגנה, השחקנים האחרים מתפנים לזריקה היעילה ביותר במשחק - שלשה מהפינה - והארדן יידע למצוא אותם. להארדן יש גם יכולת לגרום לשחקני ההגנה לעשות עליו עבירות, ולכן הוא הראשון בליגה במספר הזריקות מהקו (10.6 למשחק, ב־86.6%). בקיצור חתיכת שוד.

 

אז ב־NBA התעוררו והתחילו לקחת את כל הסיפור של הסטטיסטיקה הזאת ברצינות. ומה קרה מאז? רוב הקבוצות הבינו שהן צריכות להיפרד מהזריקה מחצי מרחק האהובה, שמייקל ג'ורדן הפך לאחד מהנשקים העיקריים שלו.

 

אין שום הצדקה לזרוק מחצי מרחק כשבסוף תקבל רק שתי נקודות ב־40% הצלחה, בזמן שאתה יכול לעשות צעד אחורה ולזרוק ב־35% מחוץ לקשת. הרי שתי נקודות ב־40% הן למעשה 0.8 נק' לזריקה, ושלוש נקודות ב־35% הן 1.05 נקודות לזריקה. אם מוסיפים לזה את העובדה שהכדורים שחוזרים מזריקות מחצי מרחק הולכים בדרך כלל לקבוצות ההגנה (בכמעט 80%), המסקנה ברורה. מרגע שהניתוח הסטטיסטי הוכיח שצריך להתחיל לפזר את השחקנים מחוץ לקשת - המשחק השתנה. ב־2005 הקבוצות בליגה זרקו יותר מ־34% מהזריקות שלהן מחצי מרחק, ואילו העונה רק 25% מהזריקות הן מחצי מרחק. השינוי עצום. בשנת האליפות האחרונה של שיקגו (1998), הבולס זרקו 962 פעמים מהשלוש. העונה, עד מרץ, הקבוצה שזרקה הכי מעט מהשלוש היתה מינסוטה, ששחקניה זרקו 1,084 פעמים.

 

קבלו עוד דוגמה. ראו את השארלוט הורנטס שבעונת 2012/13 התעקשה להמשיך לשחק אולד-סקול בהמלצת הבעלים מייקל ג׳ורדן. התוצאה: מקום 29 מתוך 30 עם 25.4% ניצחונות/הפסדים. ג׳ורדן לא אהב את התוצאות ולמרות שלקח לו קצת זמן גם הוא הפנים שהמספרים כן יודעים להגיד משהו מעניין על כדורסל. התוצאה: 56.5% נצחונות העונה.

מרגע שהניתוח הסטטיסטי הוכיח שצריך להתחיל לפזר את השחקנים מחוץ לקשת, המשחק השתנה. לא רק משום שיש הרבה יותר קליעות משלוש, אלא גם כי ההגנות חייבות לשמור רחוק מהסל. במקביל, אולי כתוצר לוואי ואולי כי למדו מגרג פופוביץ', קבוצות הבינו שכל השחקנים צריכים להיות אפקטיביים וליזום מהלכים. כך נוספו יותר מהלכים במשחק.

 

 

מפות חום של שרלוט הורנטס מפות חום של שרלוט הורנטס

 

עזבו את הכורסה

 

אנחנו צריכים לעזוב לרגע את מקום הישיבה שהתרגלנו אליו, לרחף מעל המגרש ולהסתכל עליו כעל לוח המשחק של המאמן. רק משם אפשר להבחין בפיזור הזריקות של קבוצות העונה לעומת פיזור הזריקות לפני 5–7 שנים. שארלוט הורנטס מדגימה את השינוי בפילוסופיית המשחק בצורה טובה כי היא משקפת תהליך שהתחיל ב־NBA כמה שנים קודם לכן.

 

אפשר לראות שמשהו קרה בשטח שבין הקשת לסל. הוא התרוקן כמעט לגמרי. ב־NBA הבינו שיש שתי דרכים לייצר זריקות יעילות - מתחת לסל ומחוץ לקשת (60% ו־37% בהתאמה). השחקנים הפסיקו לריב על מקום בטווחים שבין לבין כי הם הבינו שזה פשוט מאבק מיותר. העונה, חוץ מכמה קבוצות שזורקות מצוין מחצי מרחק וזה כלי נשק אפקטיבי עבורן (סן אנטוניו, למשל), רוב הקבוצות לא מאיימות על הסל מהטווח הזה.

 

אף שהגודל של המגרש לא השתנה, היום משחקים כדורסל על שטח הרבה יותר גדול והאפשרויות לקלוע הרבה יותר מגוונות. במקום הכדורסל הצפוף שהכרנו, שבו עשרה שחקנים נאבקים על כל סנטימטר מתחת לסל ושואפים לזרוק כמה שיותר קרוב לטבעת, היום כמעט כל השחקנים זורקים מרחוק. כך נוצר התפקיד של "הפורוורד המגוון" (Versatile Forward). מצד אחד הפורוורד צריך להמשיך להילחם על הריבאונד מול בריונים בגודל שלו, אבל מצד שני, אם הוא יידע לזרוק מחוץ לקשת הוא נותן יתרון עצום לקבוצה שלו. שימו לב לשינוי בתדירות לקיחת הזריקות של פורוורדים ב־NBA והסיפור מתבהר (מפות חום 2).

 

ישנם עוד שינויים משמעותיים במשחק שגילינו בעקבות הנתונים שהמערכת הישראלית (SportVU) מספקת לנו. מאז עונת 2013/14 המערכת מותקנת בכל אולם ב־NBA ומודדת כל תנועה על המגרש. אבל לפני שנדבר על הנתונים האלה, כדאי לצאת לרגע מהדימוי האנכרוניסטי של קרב פיזי, שבו הקבוצה המתקיפה דוחפת את הכדור לצבע וחופרת את דרכה אל הסל. בכלל, הגעגוע לפיזיות מזכיר את הזלזול שבו התקבל הסגנון החדש של מוחמד עלי, שרקד וקיפץ סביב היריבים כבדי המשקל שלו. גם ב־NBA התנועה של השחקנים שונה מזו של פעם. הם מעבירים ביניהם את הכדור הרבה יותר וזורקים אותו לסל ממרחקים אדירים. מוחמד עלי אולי רקד בזירה כמו ילד קל משקל, אבל אחרי כמה נוקאאוטים אף אחד לא ערער על יכולותיו.

 

 

מפות חום 2 מפות חום 2

 

מגבלות הסטטיסטיקה

 

המשחק אמנם השתנה אבל הניתוח הסטטיסטי לא מספר לנו הכל. עדיין. דריל מורי עשה הרבה מאוד דברים נכון, אבל הנה הוא תקוע עם דוויט הווארד שהוא מנסה להיפטר ממנו. למה? האנאליטיקס הראו למורי שהווארד גורם לקבוצות היריבות לזרוק 9% פחות זריקות מתחת לסל ומאלץ אותן לזרוק מחצי מרחק. מורי חשב שגם הפעם הוא הערים על כולם ומצא את הקינג קונג של הכדורסל - אבל למרות כל הניתוחים המלומדים משהו במשחק ההתקפה של הרוקטס הפסיק לעבוד העונה ואת זה אפילו מורי לא מצליח לפתור.

 

 

גולדן סטייט. תנועה חדשה על המגרש גולדן סטייט. תנועה חדשה על המגרש צילום: איי אף פי

 

אסתטיקה חדשה

 

לכדורסל החדש יש אסתטיקה אחרת, התנועה של הכדור שונה, השחקנים מתמקמים באזורים קצת אחרים ושומרים רחוק יותר מהסל. ומכיוון שמשחקים על שטח גדול יותר ובפיזור גדול יותר, כל פיק־אנד־רול הופך להיות פצצת הפתעה. לפיכך פיק־אנד־רול קטן יכול להיגמר בשלשה מ־10 מטרים של סטף קארי או אלי־הופ אכזרי של דריימונד גרין. לכן העיניים שלנו התחילו לעקוב אחרי הכדור לזוויות אחרות, לטווחים אחרים ובקצב שונה. יתרה מכך, משום שלכדורסל החדש יש יותר יוזמי מהלכים, אנחנו מבחינים ביותר סוגים של צמתים ופעילות. פתאום יש הרבה יותר כדורסל לשים לב אליו. בסוף היום, ולא משנה באיזו אסטרטגיה יחליטו לשחק את המשחק הזה, בכל פעם שהכדור מצליח לנחות ברשת יש תחושה שקרה נס. מי שיצמצם את העיניים כדי למצוא את מייקל ג'ורדן ב־NBA של היום, יפספס עוד ועוד נסים כאלה.

 

הכותב הוא דוקטורנט שחוקר את כניסת הטכנולוגיה ושיטות הניתוח הסטטיסטי ל־NBA, במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x