סגור

רשות התחרות: פתיחת יבוא תוזיל את הירקות

נתוני רשות התחרות שהוגשו לאוצר טרם גיבוש רפורמת החקלאות ממחישים: פערי התיווך יציבים ואינם הסיבה להתייקרות הפירות והירקות. הוזלתם צפויה להגיע לצרכן

“נוכח מגמת הייקור במחירי התוצרת החקלאית, נודעת חשיבות מיוחדת בעת הזו לפתיחת המשק ליבוא, בין אם באמצעות הורדת מכסים או הסרת חסמים אחרים העומדים בפני יבוא ובפרט חסמי הגנת הצומח”, כתבה הממונה על התחרות היוצאת מיכל הלפרין לשר האוצר אביגדור ליברמן.
מעמדת רשות התחרות ביחס לטיוטת התוכנית הכלכלית בתחומי החקלאות ויבוא מוצרי צריכה שהועברה לשרי האוצר והחקלאות, עולה כי מדובר ברפורמה שיש בה כדי להפחית את יוקר המחיה בישראל. רשות התחרות דרשה מקמעונאים וסיטונאי ירקות להעביר לה מחירי קנייה ומכירה של תוצרת חקלאית. מהבדיקה עלה כי בתחילתו של העשור הקודם ועד לשנים האחרונות, נרשמו עליות מחירים מתונות במחירי הפירות והירקות ובמדד המחירים לצרכן.
אלא שמתחילת 2018 נפתח פער בין קצב עליית מחירי הפירות והירקות לקצב עליית המחירים הכללי. הרשות מצאה בבדיקה ראשונית שערכה כי בין השנים 2017-2018, בהן עלו מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי, לא נצפתה עלייה במרווח השיווק הקמעונאי ולא במרווח השיווק הסיטונאי. המשמעות של ממצא זה היא שעליית מחירי הפירות והירקות בשנים אלו, לא נבעה מהגדלת שיעור הרווח על ידי הקמעונאים או הסיטונאים. בנוסף, הפער הממוצע בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של הפירות והירקות אצל הרשתות שנבדקו על ידי הרשות, אף ירד במעט בשנת 2018 ביחס ל־2017.
הבדיקה שערכה הרשות התבססה על ניתוח נתוני הרכש והמכר של חלק מהשחקנים הגדולים הפועלים בענף, על פני 20 הגידולים החקלאיים הנמכרים ביותר, המהווים את החלק הארי במכירות הפירות והירקות בישראל. בחינה של מחירי הקניה והמכירה של 20 הגידולים הנמכרים ביותר ברשתות הקמעונאיות שנבדקו, מראה כי ברוב המכריע של המקרים, עלייה במחיר הקניה של גידול מסויים מביאה לעלייה במחיר המכירה הקמעונאי של אותו גידול, ולהפך — ירידה במחיר הקנייה התגלגלה לירידת מחירים לצרכן.
על רקע ממצאי הבדיקה, תומכת הרשות במהלך של משרד האוצר, במסגרתו יוסרו חסמי היבוא. בנוסף, להערכת הרשות, הסרת חסמי היבוא צפויה להגדיל את מגוון ואיכות המוצרים החקלאיים בישראל, לשפר את הזמינות של פירות וירקות שונים במשך כל עונות השנה, וליצור לחץ תחרותי שיתרום להתייעלות המגדלים המקומיים אשר יעמדו בפני תחרות מצד היבוא.
החקלאים מצידם ממשיכים להיאבק גם לאחר אישור תקציב המדינה השבוע בממשלה. בקובץ התאמות שנערכו במסגרת התקציב, נוסף סעיף ולפיו יוטל על שר האוצר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שרת הכלכלה והממונה על התחרות, להקים צוות מקרב עובדי משרדם לבחינת חסמים וכשלי שוק שעלולים להביא לפגיעה בצרכן בענף הפירות והירקות, וככל שישנם, להמליץ לשרים על פעולות נדרשות לשיפור התחרות בתוך 6 חודשים. ניתן להעריך כי הסעיף התווסף בניסיון למתן את זעמם של החקלאים.
3 צפייה בגלריה
מזכ”ל התאחדות החקלאים אבשלום אבו וילן והממונה על התחרות היוצאת מיכל הלפרין
מזכ”ל התאחדות החקלאים אבשלום אבו וילן והממונה על התחרות היוצאת מיכל הלפרין
מזכ”ל התאחדות החקלאים אבשלום (אבו) וילן והממונה על התחרות היוצאת מיכל הלפרין. יוקם צוות לבחינת כשלי שוק
(צילומים: עמית שעל, שלו שלום)
בשבועות האחרונים המגדלים והקמעונאים מטיחים האחד בשני האשמות ביחס לאחריות למחירים הגבוהים של הפירות והירקות. נציגי החקלאים, המתנגדים לפתיחת השוק ליבוא מבלי לתת בידיהם כלים להתחרות במחירים הנמוכים של התוצרת במדינות בהן ישנה תמיכה ישירה, טוענים כי הקמעונאים הם שגורפים את הרווחים. הקמעונאים כעת זוכים לתמיכה מצד רשות התחרות, שזיהתה עלייה במחירי הפירות והירקות מבלי שתרשם במקביל עלייה בפערי התיווך הקמעונאיים.
החקלאים, צפויים להמשיך ולהיאבק בהסרת המכסים. במכתב גלוי ששלח לשר האוצר עוד בטרם עבר התקציב בממשלה, טען צבי אלון, יו"ר מועצת הצמחים, כי יש למצוא דרך הדרגתית יותר לפתיחת היבוא. "ראוי בהחלט לבחון מדיניות שונה בתחום סחר החוץ. מדיניות שתתבסס גם על המרת מכס בתמיכות ישירות לחקלאי ובלבד שהתמיכה תהיה הוגנת, ותשמר את רווחיותו של החקלאי, לצד התועלת לצרכן", כתב.
3 צפייה בגלריה
דוכן בשוק הכרמל בת"א שוק פירות ירקות
דוכן בשוק הכרמל בת"א שוק פירות ירקות
דוכן בשוק הכרמל בת"א
(צילום: אוראל כהן )
לטענתו, אין מדינה, פרט לאוסטרליה וניו זילנד, שהנמיכה את המכסים על מוצרי חקלאות. מהלך משמעותי כזה נעשה במדינות רבות, אך בהדרגה, תחילה במוצרים ספורים כפיילוט שלפיו ביססו במהלך השנים מדיניות חדשה. לגישת אלון, יש הצדקה לכך שהצרכן הישראלי ישלם יותר על תוצרת מקומית.
באוצר, מנגד, רואים ברפורמה בחקלאות מהלך חיוני נוכח הזינוק החריג בשני העשורים האחרונים של 102% במחירי הפירות ו־81% במחירי הירקות, אשר לצידם נרשמה ירידה של 20% בצריכה של פירות וירקות לנפש.