סגור

גל הצריכה החמישי: הפערים העצומים מול השיתוק בסגרים

החלטת ממשלת בנט להשאיר עד כמה שניתן את המשק פתוח באה לידי ביטוי בנתוני הצריכה בכרטיסי האשראי. במרבית הענפים מדובר על פערים של מאות אחוזים בין הגל החמישי לבין הסגרים הראשונים, בהם בולטים התיירות, תעופה, פנאי ובידור

מאז החל משבר הקורונה בישראל המדיניות הכלכלית של הממשלה נעה בין פתיחת המשק לפעילות מלאה, דרך פתיחה של חלק מהענפים ועד לסגר מוחלט. ההחלטה איזה ענף לסגור או להשאיר פתוח, ובאיזו מידה, משתנה בהתאם לנסיבות ושיקולים רבים, ולזו יש השפעה כלכלית מהותית על ענפים שלמים.
הנתונים שפורסמו אתמול ב"כלכליסט" אודות הצריכה הגבוהה, באופן יחסי, באמצעות כרטיסי האשראי במהלך הגל החמישי ממחישים את השוני החד בפעילות הכלכלית של אותם ענפים שנסגרו בהחלטת הממשלה בגלים הקודמים, לבין המאמץ שנעשה כעת בגל החמישי להשאיר את המשק פתוח, על אף המגבלות.
בחינה מעמיקה של הענפים במשק לפי נתוני חברת שב"א, שמנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מראה בבירור כיצד מדיניות הסגרים צמצמה באופן ניכר את הוצאות הישראלים בכרטיס האשראי ואילו מדיניות "החיים לצד הקורונה" מצליחה לשמור על היקף גבוה יחסית של צריכה בכרטיסי האשראי, שבענפים מסוימים אף הגיעה לסכומים כאלו שעקפו את ממוצע ההוצאה היומי בשנת 2019.

2 צפייה בגלריה
קניון הזהב ראשון לציון קורונה 11.1.22
קניון הזהב ראשון לציון קורונה 11.1.22
קניון הזהב בראשון לציון
(שאול גולן)

כך ההחלטה על המשך הפעילות של רשתות השיווק בכל מצב היתה הכרחית וזו הביאה כמובן לעלייה גדולה ברווחי רשתות השיווק. לעומת זאת, סגירת השמיים לתיירים בעקבות התפשטות הנגיף בעולם ריסקה את ענפי התיירות, התעופה וסוכנויות הנסיעות. אלה שלושת הענפים שנפגעו מהקורונה בצורה החזקה ביותר, והפערים בענפים אלה בין תקופת הסגרים לבין הגל הרביעי והגל החמישי עצומים.
בענף המלונאות היקף העסקאות היומי בסגר השני עמד על 2.24 מיליון שקל, בסגר השלישי על 2.6 מיליון שקל אך בתקופת הגל הרביעי על 30.6 מיליון שקל ובגל החמישי על 13.18 מיליון שקל. מדובר על פער של 1,266% בין הסגר השני לגל הרביעי שנובע מכך שישראלים רבים נפשו בישראל כיוון שלא ניתן היה לנסוע לחו"ל ופער של 488% בין הסגר השני לתקופת הגל החמישי. בענף הפנאי והבידור מדובר על פער של 500% בין הסגר השני לגל הרביעי ושל 380% בין הסגר השני לגל החמישי.

חגיגת הפארמה
ענף בולט שהיה פעיל בצורה מלאה לאורך המשבר ונהנה באופן משמעותי מהחלטות הממשלה הוא ענף הפארמה. על פי נתוני שב"א, מסתמן כי הקריאה של הממשלה לביצוע בדיקות ביתיות הביאה את היקף העסקאות בתקופת הגל החמישי לשיא של 32.77 מיליון שקל בממוצע ביום.
באופן כללי מאז פתיחת המשק לאחר הסגר השלישי, היקפי העסקאות בענף נמצאים בעלייה מתמדת. עד לתקופת הסגר השלישי היקף העסקאות בענף זה השתנה באופן תדיר ולא עקבי. בתקופת הסגרים היקף העסקאות נע בין 14.5 מיליון שקל ביום בסגר הראשון ועד 23.8 מיליון שקל ביום בסגר השלישי ובתקופות שבין הסגרים הגיע היקף העסקאות לכ־27.4 מיליון שקל.
שני ענפים בולטים שבהם רואים את השפעתם הגדולה של הסגרים הם ענף הדלק וענף חשמל וכלי בית. בענף הדלק בעת הסגר השני עמד היקף העסקאות היומי הממוצע על 24.03 מיליון שקל ובסגר השלישי על 28.45 מיליון שקל. לעומת זאת, בתקופת הגל הרביעי היקף העסקאות היומי עמד כ־49.5 מיליון שקל ובתקופת הגל החמישי על 43.4 מיליון שקל. מדובר על שינוי של 106% בין היקף העסקאות הנמוך ביותר לבין היקף העסקאות הגבוה יותר.
בענף ההלבשה וההנעלה עמד היקף העסקאות היומי בסגר השני על 24.7 מיליון שקל. בגל הרביעי והחמישי היקף העסקאות כבר זינק אל 64.5–78.4 מיליון שקל
בענף חשמל וכלי בית הפער נמוך יותר. בעת תקופה הסגר השלישי היקף העסקאות היומי עמד על 58.5 מיליון שקל ואילו בעת הגל הרביעי עמד על 74.4 מיליון שקל. באופן מפתיע היקף העסקאות הגדול ביותר בענף זה היה בתקופה שלאחר הסגר הראשון אז הגיע לשיא של 95.36 מיליון שקל בממוצע ביום.
הזינוק בהלבשה ובמסעדות
בנוגע למרבית הענפים לממשלה היה מרחב פעולה גדול יותר להכריע באיזו מידה עליהם להישאר סגורים, ולכך מתברר היתה השפעה כלכלית מכרעת. השפעתה של מדינות הממשלה בולטת ביתר שאת בענף ההלבשה וההנעלה וענף המסעדות והמזון המהיר.
בענף ההלבשה וההנעלה לדוגמה, בעת הסגר השני עמד היקף העסקאות היומי על 24.7 מיליון שקל בממוצע ובסגר השלישי על 32.1 מיליון שקל. לעומת זאת, במהלך הגל הרביעי והגל החמישי שאנחנו נמצאים בעיצומו היקף העסקאות נע בין 64.5–78.4 מיליון שקל. היקף דומה לתקופת הפיילוט בקניונים לאחר הסגר השני, אז עמד היקף העסקאות היומי על 77.8 מיליון שקל בממוצע. בענף המסעדות והמזון המהיר עמד היקף העסקאות בסגר השני על 25 מיליון שקל ובסגר השלישי על 31 מיליון שקל. לעומת זאת במהלך הגל הרביעי והחמישי היקף העסקאות נע בין 65–70 מיליון שקל.
לשם המחשה, הממוצע היומי ב־2019 בענף ההלבשה והנעלה עמד על 59.1 מיליון שקל ביום. ב־2020 שבה היו שני הסגרים הראשונים והחל גם הסגר השלישי היקף העסקאות היומי עמד על כ־56 מיליון שקל בממוצע ואילו ב־2021 שבה היה סגר אחד, והארוך ביותר, היקף העסקאות היומי עמד על 68.6 מיליון שקל בממוצע. הזינוק ב־2021 מרשים במיוחד לאור העובדה כי נתוני שב"א מתייחסים לרכישות באשראי שנעשו בארץ בלבד ואינם כוללים עסקאות שנעשו בחו"ל.