• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

האם ישראל תלמד מהעולם ותאפשר הכנסת חברות בנייה זרות?

למרות זעקותיהם של הקבלנים הטוענים שהכנסת חברות זרות תחסל את ענף הבנייה המקומי, במדינות אחרות השוק כבר נפתח. לפי הניסיון ההודי והיפני, הצעד יעיל בזירוז תהליכי בנייה והפחתת עלויות

מיכאל פרל ודותן לוי 08:2420.07.15

ההחלטה שקיבלו בשבוע שעבר קבינט הדיור ושר האוצר משה כחלון, שלפיה תיבחן האפשרות להביא לארץ חברות ביצוע זרות כדי לפתור את מצוקת כוח האדם בענף הבנייה ואת הקשיים בהבאת פועלי בניין מסין, היא למעשה בחינה של האפשרות ליישר קו עם מגמה עולמית רחבה שרק הולכת וצומחת.

 

 

שוק הבנייה בכל רחבי העולם מצוי בעלייה מתמדת כדי להתמודד עם הצרכים שיוצר הגידול באוכלוסייה לצד מגמות
האורבניזציה שבמסגרתן במדינות רבות תושבים עוברים מהכפרים אל הערים. במדינות מתפתחות כניסתן של חברות זרות למגזר הבנייה היא אחד הפתרונות העיקריים להקמה זריזה של יחידות דיור עבור אוכלוסיות גדולות.

 

בקניה, מלאווי ואינדונזיה חברות הבנייה הזרות מהוות 30%–50% מהשוק המקומי. בשנה האחרונה מדינות כמו אקוודור, הפיליפינים, אינדונזיה ווייטנאם נקטו גם הן צעדים כדי לפתוח את שוק הבנייה ליזמים חיצוניים. כך למשל, חלקן פטרו משקיעים ממיסוי מקומי וקידמו חקיקה שתאפשר הליך בנייה מזורז.

 

הצרפתים מובילים

 

יפן היא אחת המדינות הידידותיות ביותר לחברות בנייה זרות. שוק הבנייה היפני הוא השני בגודלו בעולם אחרי ארה"ב בזכות השקעות של כחצי טריליון דולר בשנה. ב־2007 הקימה יפן רשות להתחדשות עירונית העוסקת בתיאום בין ערים שמבקשות לקדם פרויקטים לחברות בנייה זרות המחפשות הזדמנויות כניסה לשוק היפני.

 

לאחרונה גם הודו פתחה את שעריה לחברות בנייה זרות. בדומה לישראל, הודו סובלת ממצוקת דיור קשה ברחבי המדינה ובמיוחד בערים הגדולות בשל הקושי לעמוד בקצב צמיחת האוכלוסייה. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הציב לעצמו יעד שאפתני לבנות 100 ערים חכמות, כהגדרתו, עד 2020. לשם כך בדצמבר ביצעה הודו רפורמה מקיפה בחקיקה שמטרתה לפתוח את שוק הנדל"ן לכניסתן המסיבית של חברות בנייה זרות ומשקיעים. כך למשל, היא הורידה את רף ההשקעה ואת רף השטח שעל היזם לבנות כדי למשוך יזמים קטנים יותר או יזמים גדולים שמפחדים להיכנס לשוק ההודי. בהתאם לכך היא הצליחה למשוך משקיעים רבים לתעשיית הבנייה שלה, שמוערכת ב־126 מיליארד דולר, ונכון להיום כ־11% מהבנייה במדינת הענק נעשית בידי חברות זרות ובהשקעה של הון זר.

 

משה כחלון, שר האוצר. עומד בראש קבינט הדיור משה כחלון, שר האוצר. עומד בראש קבינט הדיור צילום: עומר מסינגר

 

חברות הבנייה המובילות בעולם הן סיניות ואירופיות; צרפת וספרד מובילות בזכות רווחים של 45 מיליארד יורו ו־27 מיליארד יורו בענף בהתאמה. ספרד היא המדינה המובילה באירופה גם בבנייה של פרויקטי תשתית - כך למשל, חברות ספרדיות בנו ב־2014 פרויקטים של תשתיות בערב הסעודית בהיקף כולל של 12 מיליארד יורו ובאוסטרליה בהיקף של 3.7 מיליארד יורו.

 

שוק הבנייה הגדול ביותר באירופה ואחד הגדולים בעולם נמצא בגרמניה. גרמניה מושכת חברות בנייה רבות בזכות גודל השוק שלה והמיסוי הנמוך עבורן. לעומת זאת, היא מחמירה מאוד ברגולציה שלה בענף זה. חברות בנייה זרות שרוצות לפעול בגרמניה צריכות לעמוד בשורה של דרישות רגולטוריות, ובהן תנאי שלפיו חברה תקבל אישור לעסוק בבנייה בגרמניה רק לאחר שתוכיח יציבות פיננסית והיסטוריית עבודה במדינת המוצא שלה. נוסף על כך, החברה תצטרך להוציא רישיון לכל עובד על פי הכשרתו, להסדיר את תשלום המסים ולהציג תוכנית בטיחות מחמירה.

 

צעד מעורר התנגדות

 

בינתיים בישראל היוזמה מעוררת חששות כבדים בקרב התאחדות בוני הארץ, שם טוענים כי הבאת חברות ביצוע זרות לענף הבנייה הישראלי משמעותו גזר דין מוות לקבלנים המקומיים.

 

כיום מי שמורשים לבנות בישראל הם רק קבלני בניין רשומים או חברות ביצוע שמקבלות אישור להגיע לארץ לאור מומחיות בתחום שהקבלנים הישראלים לא פועלים בו, כמו החברה הסינית שחפרה את מנהרות הכרמל. על פי הערכת כלכלני התאחדות בוני הארץ, קבלנים זרים יעדיפו להביא עמם עובדים מארצות מוצאם בכל תחומי הבנייה בשל העלות הגבוהה יחסית של עובדים בענף הישראלי, מה שעלול לגרום ל־5,364 חברות קבלניות קטנות ובינוניות, המהוות 94% מענף הבנייה בישראל, להימחק. גם חברות גדולות כגון דניה סיבוס, סולל בונה, אלקטרה בנייה ואורתם סהר ניצבות בפני סיכון, שכן סביר להניח שבשלב הראשון החברות הזרות שיגיעו לישראל יתמודדו דווקא על הפרויקטים הגדולים.

 

"במקום לסמן רשימת חיסול של 143 אלף עובדים שעל כתפיהם מונח כיום רוב עומס הבנייה במשק, על הממשלה להוציא לפועל את ההחלטות שקיבלה מזמן ולאשר את הבאתם של אלפי עובדים זרים המתמחים בעבודות הבסיס של הבנייה", אומר מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון.

 

יבוא החברות הזרות מעלה לא מעט תהיות גם בנוגע להתאמתן לחקיקה הישראלית בנושא התכנון והבנייה. אחד מסימני השאלה נובע מערבות חוק המכר, אשר מחייבת יזם בין היתר לשבע שנות בדק - תקופה שבה הוא מתחייב לתקן ליקויי בנייה. בענף הישראלי מקובל שהיזם מעביר את האחריות לבניין בחוזה אל קבלן הביצוע, וזה בדרך כלל מחייב את קבלני המשנה מהתחומים השונים לספק אחריות לכל אורך התקופה. כעת נשאלת השאלה מה יעלה בגורלם של רוכשי דירה שבנתה חברה זרה, היות שאיש אינו מבטיח שהיא תישאר בישראל במהלך תקופת הבדק הארוכה.

 

שאלה נוספת היא כיצד יתמודדו חברות הבנייה הזרות עם התקינה הישראלית, הכוללת כיום כמעט 500 תקנים בכל בניין כולל תקנות בטיחות. סביר להניח שחברה זרה שתגיע לעבוד בישראל תיאלץ להסתייע בגורמים מקומיים כדי להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית, ומכאן עולה השאלה העיקרית אם מידת הרווחיות שבגינה יבקשו להגיע לישראל מלכתחילה לא תיפגע עד כדי שיעדיפו לוותר על כך.

 

בתגובה מסרו במשרד האוצר כי הנושא טרם הוכרע.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x