אדריכלים נגד החוק לזירוז מיזמי בנייה של לפיד: "לא יפתור את מצוקת הדיור"

"הערכתי האישית שהוותמ"ל נוצר כחלק מניסיון להסיט את האשמה מהגורם העיקרי שכשל בתפקידו והוא אגף התקציבים במשרד האוצר" כך אמר היום (א') פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, לשעבר ראש חוג מדיניות ציבורית וכיום מייעץ בין היתר למרכז השלטון המקומי, במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב נגד החוק להפעלת ועדה לתוכנית מועדפת לדיור (ותמ"ל) שמקדם שר האוצר יאיר לפיד כדי לפתור את משבר הדיור, שיאפשר אישור תכניות מגורים גדולות לבניית 500 יחידות דיור ויותר בהליך מזורז של 45 יום.

לדברי פייטלסון, "באוצר יש תכנון רגולטיבי ותכנון יוזם שמכוון את ההשקעות. אגף התקציבים כשל לאורך כל הדרך כי כשמדברים על מחלף בראש העין מישהו היה צריך לתקצב את זה בזמן אגף התקציבים לא עשה זאת במשך שנים ולכן הבעיה היא בעיית מימוש ולא בעיה תכנונית. האגף שמח להפנות את האש לכיוון אחר - לכיוון התכנוני".

שר האוצר יאיר לפיד צילום: נמרוד גליקמן

במסיבת העיתונאים התאגדה שורה של עמותות וארגונים החל בעמותות תכנון, מהנדסי ערים ואדריכלים וכלה בארגונים החברתיים, ארגוני סביבה וראשי רשויות, שיצאו בקריאה אחת ולפיה חוק הוותמ"ל יפגע יותר מאשר יפתור את מצוקת הדיור. "חוק הוותמ"ל הוא חוק מיותר והוא תרופה לא נכונה שניתנה כתוצאה מאבחון שגוי", אמר האדריכל חיימי שניידר נציג עמותת אדריכלים ואיגוד מהנדסי ערים ואדריכלי הנוף.

לדבריו, "הפתרונות שהחוק מציע נועדו לטפל בכשל תכנוני, אבל הבעיה היא לא בתכנון אלא כשל ביצועי. ישנן שתי עבודות שנערכו ומוכיחות בצורה ברורה שיש מלאי תכנוני גדול בפרט באזורי המרכז ולפיכך אין צורך בהגדלה מואצת של התכנון. הבעיה בלתת תרופה לא נכונה היא שמצד אחד היא יכולה לגרום לנזקים, אבל חמור מכך - היא לא תרפא את המחלה. הבעיה נמצאת באותו הר של חסמים שקיים ושהולך ותופח".

הר החסמים שעליו מדבר שניידר מתחלק לשלוש קטגוריות. כך, למשל, נשוא התשתיות הוא למעשה תנאי לאישור תוכניות דיור כדוגמת המחלף בדרום ראש העין, שעיכב במשך שנים את הבנייה במקום.

הקטגוריה השנייה היא "חסמי תשתיות מתחמיות", כלומר אותו פיתוח סביבתי בשכונות של כבישים, מים, חשמל, ביוב. "מי שאמור לעשות את הפיתוח הן הרשויות המקומיות ולקבל תקציבים כשמתחילה הבנייה, אבל הן לא ששות לעשות כן כי לא ברור מתי היזם יחליט בסופו של דבר לבנות", מסביר שניידר.

פרופ' ערן פייטלסון. "ניסיון להסיט את האשמה מהכישלון של אגף התקציבים באוצר" צילום: יואב גלאי

הקטגוריה השלישית היא העובדה שלרשויות המקומיות בעיקר החזקות יותר יש פחות מוטיבציה לבנות מגורים כיוון שהעלויות של השירות שהרשות נדרשת לתת לתושבים גבוהים מהתקציבים שהיא מקבלת בתמורה. "אנחנו מציעים לטפל בחסמים טיפול כזה יעזור לטווח הקצר פתרון לטווח הארוך זה רק הפריפריה", אומר שניידר. "רק פריפריה מושבחת תיתן פתרון לטווח הארוך לפני מערכות כבישים ותחבורה לפריפריה. צריך קודם כל לטפל בנושא של תעסוקה וחינוך - פריפריה מושבחת תיתן פייט למרכז. כאשר אתה דוחה את יעדי הפריפריה ומתרכז בתכנון במרכז הפריפריה תגסוס".

ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, הסביר כי "כולנו מרגישים את משבר הדיור אבל אנחנו חושבים שצריך לפעול אחרת. המכנה המשותף של כולנו הוא שאנחנו עדים עכשיו להרס מתמשך של מערכת התכנון שהשיא שלה זה הותמ"ל. הערכיות של שטחים פתוחים היא נושא חשוב והיכולת לאזן בין הצורך לבנות לבין השטחים הפתוחים יכול להתרחש רק בתכנון מושכל. תמ"א 35 ידע ליצור את האיזון. אנחנו עדים להתפרקות מערכת התכנון".

בחברה להגנת הטבע ציינו עוד כי לא רק שהתוכנית פוגעת בסביבה ובבריאות וגוברת על תוכניות מתאר ארציות, קיימת סכנה חמורה של ניגוד עניינים ושחיתות שלטונית בשכירת שירותם של יועצים רבים שאינם עובדי מדינה ופגיעה בדמוקרטיה בשל העדר הליך של שיתוף הציבור.

אדריכלית עמותת במקום, יעל פדן, אמרה כי תזכיר החוק לוקה פגם מהותי, ולפיו "התזכיר לא מסמיך את הוותמ"ל לקדם אינטרסים חברתיים. אין בחוק שום הבטחה או נטיה להסב תשומת לב למעמד הנמוך ומטה. הדבר היחיד שמוזכר בתזכיר הוא שניתן יהיה לקבוע הוראות ביחס לדירות קטנות".

לדבריה, "גם אם ניתן יהיה לקבוע ויקבעו סוג של יחס כזה, דירות קטנות לא מבטיחות מענה לדיור בר-השגה ולדיור ציבורי. בנוסף ישנם זכאים עם משפחות גדולות שצריכים דירות גדולות. אנחנו רואים שאין הסמכה של הוותמ"ל להתייחס לזכאים לדיור ציבורי. אם התוכנית הזו תצא לפועל והחוק יאושר, חובה יהיה להכניס לתוכנית התייחסות לדיור בר השגה. השכרה במחיר מפוקח לפי ההכנסה ולא כאחוז ממחיר השוק החופשי".

"מחטיאים הזדמנות היסטורית לטיפול במצוקת הדיור"

המכון לרפורמות מבניות מיסודו של עו"ד שרגא בירן יציג מחר בועדת הפנים סדרה של תיקונים להצעת החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור. לדבריו, הצעת החוק מחטיאה הזדמנות היסטורית לטיפול במצוקת הדיור בישראל.

עו"ד שרגא בירן צילום: אוראל כהן

במסגרת התיקון להצעת החוק מציע המכון לרפורמות מבניות שלא לעשות שימוש בשטחים הפתוחים בפאתי הערים אלא לנצל את השטחים הכלואים בשכונות העוני בתוך הערים לצורך הגדלת מלאי הדירות. שרגא בירן : " קידום בנייה בפאתי הערים רק יחסל את השטחים הירוקים אנו מציעים לשנות את הצעת החוק כך שקידום הבניה במתחמים מועדפים יתבצע גם בשכונות שהוגדרו כמתחמים המיועדים להתחדשות עירונית וינצלו את השטחים הפנויים בתוך שכונות העוני בערים הגדולות לצורך בניה חדשה. על פי נתוני המכון לרפורמות מבניות קיים פוטנציאל לבנייתן של מאות אלפי דירות בתוך השכונות כאשר ההתחדשות העירונית תאפשר גם לטפל בבעית העוני בשכונות.

במכון לרפורמות מבניות מציעים לשנות את סעיפי החוק כך שמתחמים שהוגדרו כמיועדים להתחדשות עירונית או פינוי בינוי יכללו אף הם במתחמים המועדפים לדיור גם אם הם לא בבעלות ישירה של מנהל מקרקעי ישראל אלא בבעלות של הדיירים לאחר שזו הועברה להם במסגרת הרפורמה בדיור הציבורי.

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, מסר בתגובה: "בניית שכונות מגורים על קרקעות החשודות כמזוהמות מבלי לטהר אותן כמו שצריך, זה מהלך שחייבים למנוע ואסור לאפשר לידיים פרטיות להיות אלה שיבחנו האם יש או אין סכנה לתושבים. לא ייתכן שאותו גוף עסקי יום אחד יבחן תוכנית שעתידה להיבנות על קרקע מזוהמת ויום לאחר מכן יתכנן תוכנית שכזו בעצמו. אנו לא נתפשר על בריאות התושבים״.