שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

הבחירות חלפו, חגיגת הארנונה מתחילה

בסוף השנה הארנונה ברשויות המקומיות צפויה להתייקר ב־2.94%, הרבה מעבר לעליית המדד - 1.34%. הציבור ישלם את מחיר ביטול מקדם ההתייעלות ברשויות

הדס שפר 08:3531.10.13

הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימו לא מכבר, ובשקט בשקט בסוף השנה צפויה הארנונה לרשויות המקומיות לעלות בשיעור של 2.94%. זאת כאשר מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת השנה ב־1.34% בלבד, מה שאומר שהצרכן ישלם הרבה מעבר להתייקרות האמיתית במשק. מדוע זה קורה? בעיקר מכיוון שהנוסחה שקבעה המדינה לעדכון השנתי של הארנונה היא נוסחה מעוותת שלא תואמת את המצב בשטח - כך טוענים מומחים בתחום. 

כך זנחו את חישוב מקדם ה־80%

 

עד 2007, שיעור העלאת הארנונה נקבע על ידי ועדת הכספים. בחוק ההסדרים של 2006 נקבעה הנוסחה שפעלה החל מ־ 2007 ולפיה יתבצע עדכון בשיעור של 80% מהסכום, המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון מדד המחירים לצרכן ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי. כך, אם בשנה מסוימת מדד המחירים לצרכן עלה ב־1% ומדד השכר הציבורי עלה ב־2%, הרי שחיבור של מחצית שיעור עדכון מדד המחירים לצרכן ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי יעמוד על 1.5%, ו־80% מהסכום הזה יעמוד על 1.2% - שיעור העלייה של הארנונה בשנה שלאחר מכן. הרעיון היה שמכיוון שהתקציב העירוני מורכב מהוצאות שכר והוצאות לפעילויות שונות שתלויות במדד המחירים לצרכן - שהם תקציבים שעולים מדי שנה, יש לתת מענה או פיצוי לעליות אלו על ידי העלאה בארנונה.

 

הסיבה לכך שנקבעו רק 80% מהגובה הממוצע של שני המדדים היתה כדי לא לתת פיצוי מלא אלא לגרום לרשויות להתייעל, כך שה־80% למעשה מהווים את מקדם ההתייעלות.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

החל מהשנה הבאה יורידו מהנוסחה את מקדם ההתייעלות, כלומר לא יכפילו את הממוצע של שני המדדים ב־80%, כך שהנוסחה החדשה תהיה למעשה חיבור של מחצית מדד המחירים לצרכן ומחצית מדד השכר הציבורי. בנוסף, החל מהשנה הבאה אפשרה המדינה לרשויות החזקות לגבות כ־0.3% נוספים כנגד הלוואה שניתנה למדינה בסכום של 450 מיליון שקל.

 

כלומר, ברשויות החזקות הארנונה עשויה לעלות בשיעור של 3.24%. לדברי עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרד מוסקוביץ אזרואל, המתמחה במיסוי עירוני, ארנונה והיטלים, "ההתייקרות החריגה בארנונה בשנת 2014 נובעת משלושה פרמטרים: הראשון, מתן משקל יתר למדד השכר הציבורי, שכן בנוסחת העדכון ניתן לו משקל של 50% במקום 30%. השני, ביטול מקדם ההתייעלות, כלומר אותו קיצוץ של 20%, והשלישי הוא תוספת מיוחדת בשיעור של 0.3% שאושרה לרשויות העצמאיות כנגד הלוואה שניתנה למדינה בסכום של 450 מיליון שקל". 

 

 צילום: יריב כץ

 

"ההוצאה על משכורות מהווה רק 30%"

 

לטענת עו"ד מוסקוביץ, שיעור ההוצאה של רשות מקומית על משכורות לא מהווה 50% מהיקף התקציב אלא 30% בלבד, ולכן אין לתת לו משקל שווה בנוסחה. עו"ד מוסקוביץ מסתמך על מחקר של ד"ר תומר בלומקין מאוניברסיטת תל־אביב, שלפיו עלויות השכר מהוות רק שליש מהיקף ההוצאות בשלטון המקומי. לפי המחקר, בשנים 1999–2007 הנתח היחסי של עלות העבודה מהיקף הוצאות הרשות נע בטווח של 29%–33%.

 

בדיקה שערך מוסקוביץ בתחום לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה שגם בשנים שלאחר מכן ועד היום, הנתח נע סביב 30%. מכיוון שהשכר הציבורי מתייקר יותר ממדד המחירים לצרכן, לדעת עו"ד מוסקוביץ הנוסחה נותנת פיצוי יתר לרשויות המקומיות ומייקרת את הארנונה שלא לצורך. יתרה מזו, ההורדה של מקדם ההתייעלות - כלומר הפחתה של 20% ממחצית מדד השכר הציבורי ומדד המחירים לצרכן - משמעותה העלאה נוספת בתעריפי הארנונה של הסכום, שמלכתחילה לדעת מומחים היה גבוה משמעותית ממה שהיה אמור להיות בהתאם להוצאות הרשויות.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x