שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

תקדים: ביהמ"ש המחוזי ביטל שתי תוכניות למגדלים באזור נווה צדק בת"א

השופטת קבעה שעיריית ת"א סגרה עסקאות למימון מטלות ציבוריות עם היזמים בניגוד לסמכותה; פסק הדין התקדימי עשוי להוביל להתנגדויות נוספות נגד תוכניות ותוספות בנייה גם ביישובים אחרים

דותן לוי 16:2516.01.13

פסק דין תקדימי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב מבטל שתי תוכניות לבניית מגדלים בסמוך לשכונת נווה צדק בתל אביב.  

 

שתי התוכניות – יצחק אלחנן ב' ו-ג' תלויות אחת בשנייה ולכן פסק הדין מבטל את שתיהן. תוכנית יצחק אלחנן ב' ממוקמת בין הרחובות יצחק אלחנן, השחר, גרוזנברג ומוהליבר וכוללת הקמה של מגדל בן 36 קומות בניין בן 9 קומות וכן בניין לשימור.

 

פרויקט נווה צדק על הים, תל אביב פרויקט נווה צדק על הים, תל אביב

 

התנאי להפקדתה של תוכנית יצחק אלחנן ב' היא הפקדתה של תוכנית יצחק אלחנן ג' אשר מגדילה את שטחי הבנייה למגורים על ידי תוספת של 8 קומות למגדל נווה צדק על הים של חברת צמח המרמן, יורוקום נדל"ן ומשפחת היהלומנים – ברונר בתמורה להסדרת מגרש ציבורי והכשרת קרקע למוסדות ציבור. כאמור, גם תוספת 8 הקומות בוטלה.

 

העותרים נגד הקמת המגדלים הם עמותת התושבים למען נווה צדק שנאבקת שנים רבות נגד תוכניות העירייה באזור ויוצגה על ידי עו"ד יחיאל שמיר.

 

בפסק הדין שניתן אתמול (ג') על ידי השופטת שרה גדות התקבלו טענות העותרים נגד העירייה, הוועדה המקומית לתכנון ובנויה והוועדה המחוזית, לפיהן תוכנית אלחנן ג' ותוכנית אלחנן ב' הן בבחינת עסקה בין היזמים לעירייה, במסגרתה היא העניקה זכויות בנייה מופלגות ליזם התוכנית כנגד התחייבותו לפינוי ובינוי שטח ציבורי שבבעלות העירייה וכולל בית ספר לבנות חרדיות.

 

לטענתם, במסגרת תוכנית המתאר על העירייה היה למצוא מקורות מימון לרשות המקומית לביצוע מטלותיה, וכי מציאת מקורות מימון לתוכנית קיימת היא בבחינת חריגה מסמכות. על כן, אין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידומן של תוכניות נקודתיות. עוד טענו העותרים, כי העירייה איננה יכולה להתפרק מחובותיה ולהטיל את ביצוע העבודות על היזם עבור הענקת אחוזי בנייה.

 

לאחר קריאת טענות שני הצדדים אמרה השופטת: "לא מצאתי בטיעוני המשיבים מענה של ממש לשאלה שהציבו העותרים, היינו, האם 'עסקאות' מסוג זה הן בגדרי סמכותם של גורמי העירייה, היכן מקור הסמכות ואם רשאים גורמי העירייה 'למכור' זכויות בנייה תמורת מילוי חובותיהם הציבוריות". בהמשך אמרה השופטת: "אני מקבלת את טיעוני העותרים לפיהם - 'אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעיליותיה, באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".

 

בהמשך התייחסה השופטת גם לנושא המכרז ואמרה: "כפי שכבר ציינתי לעיל, בעניין ה'עסקה', כך גם בעניין המכרז. גופי התכנון ידעו היטב כי היזם הוא שמבצע את העבודות הציבוריות במקום העירייה. מסירת העבודות ליזם ללא מכרז, תמורת אחוזי בנייה, הייתה ידועה לכולם וגם עובדה זו מונחת בבסיס התוכנית. משום כך, נערכה העסקה בין העירייה ו/או הוועדה המקומית לבין היזם, תוך הפרת חוק חובת מכרזים. משום כך נמצא פגם בעסקה ובעקבותיה בהחלטת הועדה המחוזית, אשר העסקה עמדה בבסיסה".

 

על פי הערכה, היזמים יערערו על החלטת בית המשפט אך ההחלטה היא תקדימית ברמה הארצית ועשויה לגרור התנגדויות רבות לתוכניות בהן אישרו רשויות זכויות בניה נוספות ליזמים בתמורה לביצוע מטלות ציבוריות מהלך אשר נחשב למקובל בענף.

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x