"פעמיים דחו אותנו בבנק בבקשה למשכנתא, אבל נמשיך לנסות"

חלום הדירה: "אנחנו חולמים לחיות בדירה משלנו. אנחנו רוצים בית נורמלי כדי שלא נצטרך לעבור לעתים קרובות בין דירות בשכירות. אנחנו רוצים דירה בשביל השקט הנפשי כדי לגדל את הילדים. אני מקווה שיהיה לי בית קטן עם 3 חדרי שינה. אני אוהבת את דימונה, גדלנו פה והמשפחה עוזרת בכל מה שאנחנו צריכים".

עינב ועמרי טובול. "אנחנו רוצים בית נורמלי כדי שלא נצטרך לעבור לעתים קרובות בין דירות בשכירות" צילום: ישראל יוסף

 

המגורים בשכירות: "אין לנו מזל עם דירות שכורות. אנחנו עובדים לעתים תכופות, לא מפני שאנחנו רוצים אלא בגלל יד המקרה. גרנו בדירה שלוש שנים ואז בעל הבית הופיע יום אחד והודיע שהחליט למכור את הדירה. עברנו לדירה קטנה יותר, אך אחרי פחות משנה הצנרת של המטבח התפוצצה, וזה אילץ אותנו לעבור דירה כשהייתי בחודש החמישי להיריון. בכל פעם קורה משהו, ולכן אנחנו רוצים את השקט שנותנת קניית דירה בעיר. כל פעם שעוברים דירה זה בלגן של העברת כתובות, סגירת חשבונות והתרוצצויות".

המציאות הקשה: "אנחנו לא מצליחים לחסוך, מה גם שהוצאות העברת הדירה גבוהות מאוד. בדירה שבה התפוצצה הצנרת במטבח נהרסו מכונת הכביסה והמייבש, כך שנאלצתי לקנות הכל מחדש. להורים שלנו לא נוכל לחזור כי בתיהם קטנים מדי. אין מה לעשות, אף על פי שאנחנו לא מבזבזים אנחנו לא מצליחים לחסוך".

סוגיית המימון: "ניסינו לקחת משכנתא אבל אין לנו מספיק הון עצמי. בבנק כבר דחו אותנו פעמיים אבל נמשיך לנסות. אנחנו מחפשים דירות של 4 חדרים ב־350–400 אלף שקל, אבל הדירות שבונים בדימונה לצעירים יקרות מדי: אתה מביא 100 אלף שקל הון עצמי ומקבל הנחה מהמדינה של עוד 60 אלף שקל, אבל עדיין נשאר עם משכנתא בגובה 550 אלף שקל. לא הצלחנו לגייס 100 אלף שקל והבנקים דחו אותנו".

משפחות המעוניינות להשתתף בפרוייקט, פנו אל mail@calcalist.co.il