הסיליקון-ואלי של אירופה: עיר הייטק ותרבות חדשה נבנית במזרח לונדון
על רקע תנופת הפיתוח האדירה שיצרו ההכנות למשחקים האולימפיים ב־2012, צמחה במזרח לונדון באופן ספונטני התחדשות עירונית שמשלבת בין חברות טכנולוגיה וגלריות לאמנות. היזמים שהפקידה הממשלה הבריטית על טיפוח המגמה מעודדים השקעות, מפתחים תשתיות ובעיקר משתדלים לא להרוס
קצת יותר משנה למשחקים האולימפיים בלונדון ב־2012, והעיר כולה נראית כמו אתר בנייה אחד גדול. העבודות להקמת מתקני הספורט במזרח העיר והתשתיות בעיצומן. בכל מקום צצו פיגומים ודחפורים, ואפילו ברחוב אוקספורד המפורסם מתבצעות עבודות תשתית שמקשות על העוברים והשבים. הכל מתוקתק ומתוזמן במה שהפך לאחד ממיזמי ההתחדשות העירונית הגדולים במערב אירופה.
בבריטניה כמו בבריטניה, חושבים גם על המחר כדי להבטיח שהתשתיות העצומות, ובהן תשעה קווי רכבת חדשים לכפר האולימפי, לא יעמדו בשיממונן ביום שלאחר האולימפיאדה. בשקט בשקט הפך אזור מזרח לונדון, מהסיטי באזור 1 ועד לכפר האולימפי הסמוך לתחנת הרכבת סטארטפורד שבאזור 3, לכר פורה לחברות טכנולוגיה, אמנות מודרנית ובתי קפה.
לונדון מתחם הטק-סיטי
המהלך החל לפני כארבע שנים, כב־2008 בחרו 15 חברות מדיה דיגיטלית לקבוע את משכנן באזור Shoreditch המתחדש, בעיקר בשל הקרבה ללקוחות בסיטי של לונדון ועלויות השכירות הנמוכות. לפי דו"ח של חברת המחקר מקנזי ממרץ האחרון, מספר חברות המדיה הפעילות באזור זינק ל־200 בתחילת השנה. גם שם כבר יש - טק־סיטי - ומטרה ברורה: להפוך לעמק הסיליקון של אירופה.
ממחסני תה לגלריות אמנות ומדיה
בנובמבר האחרון קיבלה תנופת הפיתוח הכרה רשמית, לאחר שראש ממשלה הבריטי דיוויד קמרון הצהיר כי בכוונת המדינה לפתח את האזור ולהפוך אותו לאבן שואבת לחברות טכנולוגיה. להשגת מטרה זו הקימה סוכנות המסחר וההשקעות הבריטית UKTI את ה־TCIO - קיצור של Tech City Investment Organization. ה־TCIO הוא למעשה קבוצה של יזמים מנוסים שהחליטו לסייע לחברות סטארט־אפ בשלבי פיתוח. "התפקיד שלנו הוא לראות איפה יש צרכים ולוודא שאנחנו עונים עליהם", מסביר בתמציתיות מנכ"ל ה־TCIO אריק ואן דר קליי.
אריק ואן דר קליי, מנכ"ל ה־TCIO לבו של מתחם הטק־סיטי משתרע על שטח של כ־64 קמ"ר בין צומת Old Street ואזור Shoreditch, הסמוך לתחנות הרכבת התחתית Old Street ו־Liverpool Street, לבין הכפר האולימפי הסמוך לתחנת הרכבת המרכזית סטארטפורד - מרחק של כשעה וחצי הליכה מקצה לקצה. "אין גבול גיאוגרפי ברור מכיוון שרעיון הצמיחה באזור מתפשט ומשפיע על האזור שסובב את לונדון", מציין ואן דר קליי.
לדבריו, האזור התפתח בעיקר בכוחות עצמו והיווה באופן מסורתי סוג של כור היתוך תרבותי. "זה שילוב של היסטוריה וסביבתיות", הוא אומר, "מזרח לונדון תמיד נחשב לאזור שאליו הגיעו מהגרים. האזור הוא זול יחסית, כך שהעלויות נמוכות".
אזור Shoreditch מוכר בזכות מחסני התה המפורסמים שלו, שהיום משמשים בין השאר כגלריות ומתחמי בילוי ותרבות. במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 נהגו להגיע למקום סוחרי תה שעגנו לגדות נהר התמזה. הסחורה שפרקו הועברה למחסנים הגדולים לצורך ייבוש והכנה לאריזה ומכירה. "חלק מהבניינים שם עדיין נקראים בנייני התה או בנייני הביסקוויט", מסביר ואן דר קליי, "הם היו מחסנים גדולים ומפעלים, אבל הדבר המדהים הוא המיקום - רק כמה דקות מהסיטי של לונדון כשכמה ק"מ לכיוון השני נמצא הווסט אנד".
בסוף שנות השמונים משך אליו האזור את חברי קהילת האמנות הבריטית. זוכה פרס טרנר היוקרתי דמיאן הירסט, מהחברים הבולטים בקבוצת האמנים הבריטים הצעירים, עבר יחד עם חבורתו לאזור המחסנים. הדיה של הטרנספורמציה ניכרים גם היום - בהליכה קצרה באזור נתקלים בכ־100 גלריות. "זה ריכוז מדהים של תרבות, יצירתיות וכישרון שהופך את האזור לתוסס באופן טבעי", מתפייט ואן דר קליי.
לונדון, מתחם הטק-סיטי צילום: בלומברג "לחברות האלה יש ניסיון ספציפי בעיצוב ממשקי משתמש עבור חברות גדולות כמו אפל, סוני ו־HTC, והן הופכות לחברות שמוכרות מוצר", מציין ואן דר קליי. "רואים חברות כמו Last.fm או Tweetdeck שנולדו באזור, עשו אקזיט יפה והפכו לחברות שמוכרות מוצרים".
אך דווקא האקזיטים האלה נמצאים במרכז הביקורת שמפנה התקשורת הבריטית כלפי טק סיטי. באתר ComputerWeekly.com נכתב כי אם לונדון רוצה להיחשב למעצמה טכנולוגית היא צריכה להצמיח את החברה הבאה שתסחוף את העולם: "האתגר של בריטניה הוא להצמיח את פייסבוק או גוגל הבאה, האתגר הוא לא במיקום אלא בתרבות העסקית". בגארדיאן כתבו דברים דומים: "חברות מעדיפות להימכר לארה"ב כשהן מגיעות לרמת מיליון דולר במקום להתפתח לבד למיליארד".
9 קווי רכבת, שבילי אופניים ומרכזי תרבות
הצמיחה הטבעית, הקרבה למרכז לונדון וההשקעה הממשלתית של 9 מיליארד ליש"ט בכפר האולימפי ותשתיותיו הופכים את טק־סיטי לאחד ממיזמי ההתחדשות העירונית הגדולים ביותר במערב אירופה. מבני התה הישנים מוסבים למסעדות, משרדים ומרכזי עבודה משותפים, 2,400 מתקנים לחניית אופניים ייפרסו באזור עד אביב 2012, וקווי אוטובוס חדשים בעלי חיבור Fi־Wi ישפרו את הגישה אליו.
אלה יצטרפו לתשעה קווי רכבת חדשים שייפרסו עוד לפני המשחקים האולימפיים, שיפוץ תחנת הרכבת הגדולה בסטארטפורד והקמת תחנת רכבת עילית חדשה של רשת ה־Overground באזור Shoreditch. הפארק האולימפי הנבנה סמוך לתחנת סטארטפורד ישמש לאחר המשחקים כפארק עבור התושבים, וצפוי להוות אטרקציה תיירותית.
ענקית הטכנולוגיה סיסקו התחייבה להקים באזור שני מרכזי חדשנות ולספק סיוע כלכלי ומקצועי לחברות קטנות. גם גוגל, פייסבוק, וודפון, אינטל ומקינזי התחייבו להקים מתחמים באזור.
"ההזדמנות הזו גורמת לנו להיות המקום הכי מחובר לרשת, רוחב הפס שנכנס לאזור יהיה בקצבים גדולים יותר מכל אזור אחר במערב אירופה", מציין ואן דר קליי. "זו קיבולות אדירה. אנחנו מקווים שהצמיחה הטבעית תגדל ותמלא את האזור עד הכפר האולימפי, ותיצור אזור חדש בלונדון שיהיה לב תעשיית ההייטק. השאיפה שלנו היא שהאזור יהפוך לבירת חברות הטכנולוגיות־דיגיטליות של אירופה".
אתה מדבר על עלויות שכירות נמוכות שאמורות למשוך חברות, אבל האם הצמיחה באזור לא הובילה כבר לעליית מחירים?
"אין ספק שככל שיש דרישה לשטח המחירים עולים, אלה כוחות השוק. אחד הנושאים שהארגון שלנו מטפל בו הוא לבדוק שהתשתית והאזור יכולים לתמוך בצמיחה. כחלק מכך אנחנו נפגשים עם מי שעוסקים בנושאי התשתית, עם בעלי השטחים והרשויות. זאת כדי לוודא שיש מספיק שטח פנוי מסביב. ליד אזור Hackney למשל, עדיין אפשר למצוא נכסים בערך מעולה, ובעלי הנכסים נלהבים לפתח אותם מראש בהתאם לדרישות כך שיתאימו לצורכי החברות. כדי ליצור סביבה חברתית נעימה נבנה גם גשר חדש למי שיגור באזור שליד Hackney Wick באזור הנהר. נדרש פה פיתוח, אבל זה הכיוון".
אך ואן דר קליי לא שוכח את הפריחה התרבותית והאמנותית שהביאה להתעוררות האזור, ומקפיד לציין כי הוא מחויב לוודא את המשכיותה. "אנחנו מאוד נלהבים לספק גם את התרבות שתהפוך את המקום לאטרקטיבי ולהבטיח שהתרבות לא תידחק לפינה", הוא אומר. "לכן אנחנו צריכים להיות מעורבים בקהילה, לדבר עם הגלריות לאמנות, להבטיח שיש מספיק מקום, וגם לעבוד מול בעלי הנכסים כדי להבטיח טק־סיטי בת־קיימא שתמשיך להיות כך גם בעתיד".
"הממשלה היתה מתקשה ליצור צמיחה כזו"
אחת המגמות שמעודדות את יזמי טק־סיטי היא השקעות שביצעו חברות ענק כסיסקו וגוגל בהקמת מרחבי עבודה משותפים במקום - חללים פתוחים הכוללים ציוד משרדי וטכנולוגי. המטרה היא לתת פתרון לוגיסטי ליזמים צעירים שעוד לא הגיעו לשלב הקמת החברה ולחברות סטארט־אפ שעוד לא הגיעו לשלב שכירת המשרדים, ולאפשר להם לעבוד עם יזמים אחרים שנמצאים בשלבים אחרים של שרשרת הפיתוח.
"החברות יצרו חללי עבודה משותפים שמתאימים לחברות שמייצרות מוצרים", מסביר ואן דר קליי, "כך שאם אתה סטארט־אפ שמפתח מוצר, אתה יודע שזה המקום שאליו אתה צריך ללכת. הבאנו חברות כמו סיסקו שביצעו השקעה עצומה ובנו מרכז חדשני ב־Shoreditch. יש גם השקעה עצומה בפארק האולימפי, גוגל מקימים שם מתקן גדול. כל החברות הגדולות האלה הציגו נכונות ומחויבות".
המרכזים הללו נשמעים כמו משהו שימשוך אנשים רבים, שיקפיצו את מחירי הנדל"ן. יהיה מקום לכולם?
"בהחלט, יש באזור מספיק מקום להכיל את כמות האנשים, באזורי המגורים Dalston ו־Hackney Wick יש הרבה מקומות מעולים שרק מצריכים פיתוח. יש אזור שעובר עכשיו תהליך של הסבה. יש הערכות ממאי האחרון שכיום פועלות באזור כ־500 חברות. בהשוואה ל־200 בתחילת השנה מדובר בצמיחה אדירה בחודשים בודדים. כדי לשמור על יציבות צריך למצוא פתרונות, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו עם הרשויות המקומיות, אנשי המחוזות וועדות התכנון. אנחנו נפגשים גם עם מרבית בעלי הנכסים הגדולים".
בהתאם למדיניות הממשלה השמרנית שהפקידה אותו על פיתוח טק־סיטי, ואן דר קליי מקפיד לציין כי הצמיחה באזור נעשתה בעיקרה לבד, ללא מעורבות ממשלתית. "אם הממשלה היתה מנסה ליצור צמיחה כזו באופן מלאכותי על ידי תקצוב, זו היתה משימה מאוד קשה ויכול להיות שלא היינו מצליחים לעשות זאת", הוא אומר.
לדבריו, הוא ואנשיו מקפידים לתת לשוק לעשות את שלו. "לא נכפה שליטה. אנחנו מאמינים בכלכלה חופשית שאינה מוטה על ידי הממשלה", הוא מציין. "חשוב שהממשלה תזוז הצידה ותיתן לפריחה לעשות את שלה. מה שאנחנו עושים זה לראות איפה יש פערים ולוודא שאנחנו פותרים אותם, אם באמצעות שינוי נהלים או בדרכים אחרות".
