$
כתבות דיור עכשיו
דיור עכשיו קצר

"למרות המיתוס - יש עבודה באזור הנגב"

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, מודה שבדרום יש פחות אקשן ותרבות, אבל תולה תקוות בפארק ההייטק החדש ובעיר הבה"דים. "בשלב הראשון אפשר לגור בדרום ולעבוד במרכז"

עמיר קורץ 08:5515.11.10

"התקופה הנוכחית, שבה מחירי הדירות גבוהים כל כך, היא בדיוק הזמן למשוך אנשים לגור בנגב. צריך ליצור תמריץ לעבור לדרום או לצפון, וההפרש העצום במחירי הנדל"ן הוא הזדמנות מעולה להרים את הדגל, כי אצלנו הצעירים ישלמו הרבה פחות". כך מכריזה נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' רבקה כרמי.

 

השיחה עם כרמי נערכת בסמוך לפרסום נתוני השמאי הממשלתי על אודות מחירי הדירות בישראל בסוף הרבעון השלישי של 2010. לפי הנתונים, מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בבאר שבע עמד על 623 אלף שקל - כמחצית ממחיר דירה דומה בערים כמו חולון, פתח תקווה, נתניה ומודיעין, וכרבע מבתל אביב.

 

"גם בדרום היתה עליית מחירים של 20%–25%, אבל אנחנו עדיין לא מגרדים את המחירים של תל אביב והמרכז", אומרת כרמי. "במחיר של דירת 2 חדרים מעופשת וקטנה בצפון תל אביב אפשר להשיג וילה בשכונת רמות בבאר שבע. אולי אני קצת מגזימה, אבל ניתן להשיג פה דירות נהדרות במחירים הרבה פחות גבוהים מבמרכז. ובמקומות כמו להבים או עומר, שהם אמנם יותר יקרים, אפשר לקנות בתים מדהימים במחירים נמוכים מבתים פרטיים דומים בפרברים של תל אביב. זו יכולה להיות אופציה טובה למי שידו אינה משגת לקנות שם".

 

אם זה המצב, אז הסטודנטים שמסיימים ללמוד אצלך באוניברסיטה היו אמורים להישאר בדרום, לא?

"לצערי, רוב הסטודנטים עוזבים אותנו אחרי הלימודים. רובם עוברים לאזור המרכז, אם זה כאלה שחוזרים לשם או סטודנטים מאזורים אחרים שמעדיפים את המרכז. לא מזמן שמעתי תוצאות סקר מדוע אנשים לא רוצים לעבור לפריפריה. התשובה הראשונה היתה מחסור במקומות עבודה, והתשובה אחריה היתה שאנשים רוצים להיות איפה שיש התרחשות ואקשן".

 

תוכנית להשמת סטודנטים

 

נראה שהנגב אכן לא מציב תחרות הולמת לאקשן התל אביבי, אבל כרמי מדגישה שבכל הנוגע לתעסוקה, באר שבע היא אלטרנטיבה ראויה. "נכון שההייטק לא כל כך מפותח כאן, אבל יש תעסוקה בכל שאר התחומים, זה לא מה שהיה פעם. בשנים האחרונות אנחנו עובדים על פרויקט השמה לסטודנטים כדי שיישארו כאן גם אחרי הלימודים. למרות הדימוי והמיתוס - יש אפשרויות תעסוקה בנגב. הבעיה היא שאנשים אפילו לא מעוניינים לבדוק, וחבל".

 

האופטימיות הגדולה של כרמי נובעת משני פרויקטים שעתידים לקום בבאר שבע והאזור: פארק הייטק בסמוך לאוניברסיטה ועיר הבה"דים של צה"ל. "העתקת הבסיסים לנגב תביא עמה הרבה מאוד אנשים", היא אומרת. "התוצאה תהיה פיתוח מקומות תעסוקה, גם בזמן הקמת עיר הבה"דים וגם אחריה. לכן כל מי שחושב כמה שנים קדימה, יכול לראות את ההזדמנות פה".

 

ומה יעשו הצעירים עד שיקומו כל מקומות התעסוקה האלה? לכרמי יש פתרון: לגור בנגב ולהמשיך לעבוד במרכז. "המרחק מתל אביב לבאר שבע או ללהבים התקצר בצורה דרמטית. היום עם כביש 6 או עם הרכבת זה מאוד נוח, לוקח בערך שעה, שעה ורבע. להגיע בבוקר מהוד השרון או מהרצליה לתל אביב לוקח אותו הדבר. אמנם הדבר האחרון שהיינו רוצים זה להפוך את הנגב למקום שאנשים באים רק לישון בו, אבל אני מאמינה שאם בשלב הראשון אנשים יגורו בדרום וימשיכו לעבוד במרכז, אז בהמשך הם יחפשו עבודה גם פה".

 

רבקה כרמי. אופטימיות גדולה רבקה כרמי. אופטימיות גדולה צילום: ישראל יוסף

 

"הפתרון: שכירות מסובסדת"

 

אבל עבודה זה לא הכל, והזוגות הצעירים - חלקם הורים לילדים - מחפשים גם חינוך טוב ותרבות פנאי עשירה. כרמי משוכנעת שלנגב יש מה להציע גם באספקט הזה. "אנחנו משתדרגים ומשתפרים בתחומים האלה. החינוך באזור באר שבע הוא סיפור הצלחה אדיר. אנשים לא מאמינים איזו מערכת חינוך רצינית ומצוינת עם חוגים ופעילויות ענפות יש פה".

 

למרות האופטימיות, כרמי מודה בצער שכמעט כל שכבת הגיל של בתה, צעירים בסביבות גיל 30, עזבה לאזור המרכז. בתה, אגב, מתגוררת בניו יורק. היא גם מוסיפה שבחלק מהמקרים ההורים נודדים בעקבות ילדיהם. "מדובר על אנשים בגיל שלי פחות או יותר, הורים בגיל קרוב לפנסיה או אחרי הפנסיה שעוברים למרכז אחרי הילדים. כלומר, הטרנד כל כך חזק עד כי הוא מושך גם את האוכלוסייה הוותיקה יותר החוצה, אוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה ומחפשת את התיאטרון והסימפונט ומקומות הבידור והתרבות. זו דוגמה שלילית שמדאיגה אותי".

 

אז מה צריך לעשות כדי לאפשר לצעירים לרכוש דירה?

"בישראל השתרשה מסורת של רכישת דירה, אבל לדעתי הדבר הנכון לעשות הוא לאפשר לזוגות צעירים לשכור דירה בתנאים מאוד נוחים. כלומר, דיור בר־השגה ברמה גבוהה בשכירות לטווח ארוך — כמו שנהוג בחו"ל, ובמחירים מסובסדים. כדי לעשות זאת, הממשלה צריכה להתערב ולפקח, ועל ידי כך לכוון את האוכלוסייה לאזורים הרצויים לה ולקבוע מציאות בעזרת סבסוד. למשל, לתת פחות במרכז, קצת יותר בפריפריה של המרכז, ואילו בדרום ובצפון לתת הרבה יותר.

 

"בעיניי, הצעד הזה הוא הצעד היחידי שיכול למתן את ה'אמוק' הזה של הצורך ברכישת דירה שקיים היום אצל הצעירים. אני מניחה שלא נוכל לעקור לחלוטין מהתרבות את הרצון לקנות דירה, אבל לפחות בשנים הראשונות עד שהם יתבססו נוכל לא ללחוץ אותם עד זוב דם".

 

לפניות והערות: dira@calcalist.co.il

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x