סגור

בלעדי
המדינה תפריט את תכנון הבנייה למגורים על אדמות חקלאיות

מועצת מקרקעי ישראל תתבקש לאשר החלטה לפיה ניתן יהיה להחכיר למגזר הפרטי כל קרקע בבעלות מדינה, גם אם היא בייעוד חקלאי או שטח פתוח - ובתנאי שהקרקע האמורה צמודה לאזור בנוי. מדובר בעיקר במתחמים קטנים יחסית, בהם אין למדינה יתרון על פני השוק הפרטי - ושיווקם יאפשר לה להתמקד בתכנון ופיתוח מתחמים גדולים יותר עם אתגרים מורכבים יותר

הממשלה תפריט את התכנון למגורים על אדמות מדינה. מועצת מקרקעי ישראל תתבקש לאשר היום (ה') החלטה שתרחיב את מגוון ומספר המתחמים הלא מתוכננים שישווקו לשוק הפרטי, כאשר השינוי העיקרי לעומת המצב כיום יאפשר להחכיר למגזר הפרטי כל קרקע בבעלות מדינה, גם אם היא בייעוד חקלאי או שטח פתוח, ובתנאי שהקרקע האמורה צמודה לאזור בנוי. הזוכים במכרז יתבקשו לשנות את ייעודה לבנייה למגורים, ולאחר מכן יוכלו לבנות ולמכור את הדירות.
אישור ההחלטה החדשה צפוי לסלול את הדרך לשיווק שורה של מתחמים על אדמות שמשמשות כיום לחקלאות, וסומנו ברמ"י כמתאימות לבנייה למגורים. בעקבות ההחלטה, חברות בנייה פרטיות יתחרו בגופים הממשלתיים להם כבר יש הרשאה לתכנון על אדמות מדינה - רמ"י, משרד הבינוי והחברה הממשלתית דירה להשכיר. עם זאת, הגופים הפרטיים יוכלו לקדם תוכניות בוועדות המחוזיות בלבד, בעוד שלגופי הממשלה שמורה האפשרות הבלעדית לקדם תכנון גם בוועדה הממשלתית המיוחד להאצת התכנון למגורים – הוותמ"ל.
מכרזי ייזום ותכנון מסוג זה, לבניית כ-2,000 דירות בסך הכל, שווקו בתחילת השנה (בין היתר בגבעתיים ובפתח תקוה), אך החלטה קודמת בעניין לא אפשרה לשווק קרקעות בייעוד חקלאי או שייעודן שטח פתוח. ההחלטה החדשה מסירה את המגבלה הזו, ותאפשר למדינה להוציא לשוק הפרטי כל קרקע שאינה מתוכננת.
המתחמים שישווקו הם קטנים יחסית, בגודל של עד 200 דונם, ועל פי הערכות אפשר לבנות בהם בניינים ששטחם הבנוי כ-100 אלף מ"ר סה"כ, ואינם כרוכים בהסכמי פינוי ופיתוח מורכבים. במילים אחרות, מדובר במתחמים שבהם אין למדינה יתרון על פני השוק הפרטי. כך, שיווקם יאפשר למדינה להתמקד בתכנון ופיתוח מתחמים גדולים, שבהם אתגרים מורכבים יותר.
1 צפייה בגלריה
שטח כפר אז”ר קרקע חקלאית ליד כפר אזר
שטח כפר אז”ר קרקע חקלאית ליד כפר אזר
קרקע חקלאית ליד כפר אז"ר (ארכיון)
(צילום: עמית שעל)
עד תחילת השנה שיווקה רמ"י רק קרקעות לבנייה עם תוכנית בנייה מאושרת, תוכנית שאותה על פי רוב יזמה וקדימה רמ"י עצמה. בתחילת השנה מונה ינקי קוינט לתפקיד מנכ"ל רמ"י, והוביל את ההחלטה שאפשרה להוציא למכרז קרקעות לא מתוכננות בתנאי שייעודן אינו חקלאי או שטח פתוח. כעת, כאמור, מבקשים למחוק את המגבלה הזו. שינוי מהותי נוסף במכרז הוא הארכת תקופת החכירה, מ-49 ל-98 שנה, עם אופציה ל-98 שנים נוספות - כלומר, תנאים עסקיים הדומים כמעט למכירת הקרקע.
במכרזי הייזום החדשים התחרות מתבצעת על המחיר הגבוה ביותר לחכירת הקרקע, והם מורכבים משני שלבים: בתחילה, לזוכה מוקצבות 5 שנים לקידום תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע; בשלב זה הוא יתבקש לשלם 30%-10% מהצעתו, ובתמורה יקבל הרשאה לתכנון. אם החברה הזוכה תעמוד ביעד הזה, ייחתם עימה הסכם שיאפשר לה לפתח את המתחם. אם בחלוף חמש שנים לא תאושר תוכנית בנייה, רמ"י תוכל לבטל את ההרשאה לתכנון מבלי לשלם פיצוי, או להאריך את ההרשאה בתמורה לתוספת תשלום.