תוכנית ייחודית בבאר יעקב: כל מרכז העיר יעבור התחדשות - ובהיקף חריג
תוכנית ייחודית בבאר יעקב: כל מרכז העיר יעבור התחדשות - ובהיקף חריג
הותמ"ל תדון בשבוע הבא בתוכנית של רמ"י המציעה להרוס את 770 יחידות הדיור הקיימות במרכז הוותיק של באר יעקב, ובמקומן להקים 9,150 - כלומר יחס של 1:12, בשעה שבערים סמוכות הוא עומד על 1:4; יועץ כלכלי: "התוכנית דנה את העיר להפוך לאחת העניות בישראל"
בשנים האחרונות הופכת באר יעקב מעיירה קטנה לעיר. וכך, בשבוע הבא תתכנס הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) לדיון ראשוני בתוכנית "תמ"ל 2054", המציעה הריסה של 770 יחידות הדיור הקיימות במרכז הוותיק של הישוב, ובנייה של 9,150 יח"ד במבנים בגובה של 30-10 קומות. כלומר יחס של 1:12, בשעה שבערים סמוכות הוא עומד על 1:4.
מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה בישראל, הן מבחינת המהלך התכנוני/אורבני, המתייחס להתחדשות כל מרכז הישוב הקיים, והן מבחינת היחס של כמות יחידות הדיור הנכנסות והיוצאות. התוכנית היא יוזמה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), ומקודמת ע"י צוות בראשות האדריכל עמוס ברנדייס.
הצמיחה של באר יעקב, שהתחילה לפני כ-100 שנה כמושבה חקלאית, היא כאמור מהירה, והדבר בא לידי ביטוי בכמות האוכלוסייה. בשנת 2010 מנה היישוב כ-12 אלף תושבים ואילו היום - כ-30 אלף. לפי תוכנית המתאר של הישוב, שאושרה ע"י הוועדה המחוזית מרכז ב-2020, צפי האוכלוסיה הריאלי ל-2035 עומד כבר על כ-60 אלף תושבים. עיקר הבנייה החדשה מתוכנן בשטחי המושבים תלמי משה ונוה דורון והבסיס הצבאי לשעבר צריפין. תוכנית ההתחדשות של מרכז היישוב הוותיק קשורה לכך שבית העירייה אמור לעבור ממקומו הנוכחי לכניסה לשכונת באר יעקב הירוקה, שתוקם בשטחי צריפין - שם מתוכנן מרכז העיר החדש.
כאמור, תוכנית תמ"ל 2054 מתייחסת למרכז של היישוב. שטח של 440 דונם, שגבולותיו הם הרחובות שלמה בן יוסף, נעמי שמר, קרן היסוד וסביון. במוקד תחום התוכנית נמצא שיכון רמב"ם, שבו כ-190 יח"ד בשמונה בניינים משנות ה-50. השיכון מוקף במבני רביעיות דו קומתיים ובבתים צמודי קרקע, חלקם דו משפחתיים, על מגרשים קטנים.
על פניו, מיקומה של התוכנית, במרחק של כ-10 דקות הליכה מהקו החום של הרכבת הקלה ותחנות המטרו העתידיות, מאפשרים ציפוף משמעותי ותוספת אוכלוסייה. ואולם, מאחר שהרבה מיחידות הדיור בשטח התוכנית הן צמודות קרקע, וחלקן בבנייה חדשה ועל מגרשים קטנים יחסית, מודעים יזמי התוכנית לכך שמימושה לא יהיה מהיר ולא יתבצע בבת אחת.
היועץ הכלכלי איתי שפרן טוען שלמהלך של ציפוף כה משמעותי יהיה מחיר: "הישימות הכלכלית של שימושי התעסוקה בכלל והמשרדים בפרט הנמצאים היום כמענה לדרישות של באר יעקב המתפתחת קלושה עד לא קיימת. כל תושב שווה הוצאה של 7,500 שקל בשנה. תוספת של 9,000 יח"ד משמעה תוספת הוצאות של כ-200 מיליון שקל, לפי חישוב של שלוש נפשות ביחידת דיור. הגדלת כמות יחידות הדיור בהיקף כזה חסר תקדים דנה את באר יעקב להיות מהערים העניות במדינת ישראל. החשש הוא שהעיר תידרש לשנים רבות של מענקי איזון וסיוע ממשרד הפנים. ללא קשר, מדובר בעיר פריפריאלית במחוז מרכז וחשוב שהמרקם העירוני הוותיק יישמר. זה בסדר לייצר התחדשות מידתית ולהסתמך על מגרשי השלמה במקומות אחרים".
