סגור
פרויקט הקמת שכונת מגורים חדשה ב ראש העין של חברת ה בנייה נצבא
הערר יכול ליצור הרבה מאוד לחץ על יזמים מהשוק הפרטי, שתלויים במתנגדים (צילום: אוראל כהן)

חוק ההסדרים: ביקורת על הניסיון להגביל את הזכות לערער על תוכניות בנייה מקומיות

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת דנה בתיקון לחוק התכנון והבנייה, המצמצם את זכות הציבור להגיש עררים על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רק בערים בהן ישנה ועדה מוסמכת עצמאית. עו"ד דקלה מוסרי טל: "ערר יכול ליצור הרבה מאוד לחץ על יזמים מהשוק הפרטי, מאוד חשוב לעשות מהלך שימנן את העררים"

במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים 2024 דנה היום (א) ועדת הפנים והסביבה של הכנסת בתיקון לחוק התכנון והבנייה (פרק כב', סעיף 89/7, פרק כד' סעיף 62/14), המצמצם את זכות הציבור להגיש עררים על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רק בערים שבהן יש ועדה מוסמכת עצמאית (יש תוכנית מתאר כוללנית וקיבלו הסמכה ממשרד הפנים). אין להקל ראש בעניין, מדובר באספקט חשוב של השתתפות הציבור בהליכי התכנון שהולך לאיבוד.
ועדות ערר מחוזיות דנות מתוקף חוק התכנון והבנייה בשלושה נושאים מרכזיים: תכנון ובנייה, פיצויים והיטלי השבחה. העררים המוגשים לוועדות אלו הינם עררים על החלטה/אי החלטה של הרשות המקומית. בכל מחוז קיימת לכל הפחות ועדה אחת העוסקת בתכנון ובניה וועדה העוסקת בפיצויים והיטלי השבחה.
ניסוח התיקון שבו דנו היום קובע כי הסמכות להגיש ערר תהיה עתה לפי שיקול דעתו של יו"ר וועדת הערר המחוזית. ע"פ הניסוח, יושב הראש "רשאי לדחות את הבקשה אם מצא שהיא אינה מגלה עילה, שהיא קנטרנית, או טורדנית, או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה, או מסיבה אחרת שלדעתו ראוי ונכון לדחותה".
עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר וועדת הערר המחוזית חיפה סבורה שמדובר במהלך חיוני: "כשאדם מגיש ערר הוא מקבל מיידית צו מניעה. כשאתה הולך לוועדת ערר אתה לא צריך אפילו לשלם אגרה. אתה נכנס בדלת, מקבל עיכוב, ומחזיק את התוכנית אצלך ביד. זה יכול ליצור הרבה מאוד לחץ על יזמים מהשוק הפרטי, שתלויים במתנגדים. אני חושבת שצריך לשמוע את הציבור אבל מדובר פה בשלב השני, זה שמגיע אחרי ההתנגדות. יש להדגיש שהדלת של ועדת הערר לא סגורה. בעיני, זה מאוד חשוב לעשות מהלך שימנן את העררים".
יעל דורי, מתכננת עמותת אדם טבע ודין יוצאת נגד התיקון: "הפיכת הערר מערר בזכות לערר ברשות פוגעת בזכותו הבסיסית הציבור לאפשרות להיות מעורב בהליך התכנוני, שפעמים רבות קובע את איכות חייו. הרי אין ליו"ר מוסד התכנון שום אינטרס לתת רשות לערור על תוכנית שהוועדה שהוא עומד בראשה אישרה כבר. כשהמדינה חוסמת את דרכו של הציבור להגיש ערר, אלו שיכולים – יפנו לבית המשפט, ואלו שלא - ייפגעו באופן בלתי הוגן. דרכם תחסם שלא בצדק. בנוסף, רשות ערר תכנונית יכולה ואמורה לשקול שיקולים תכנוניים, בעוד שבית המשפט אינו שש לעשות או שאינו בעל מומחיות מספקת להפעיל שיקול דעת זה. זהו עוד צעד למדר את הציבור מהליכי התכנון בשם "היעילות", שיהיה על חשבון הציבור והסביבה".
אדר' אסף אשרוב, מהתאחדות האדריכלים זועם על המהלך: "ההליך הדמוקרטי בתכנון בישראל עומד להיפגע. מי נפגע? כולם! אזרחים, ארגונים חברתיים, יזמים. מעתה יועברו העררים לבית המשפט והעומס יעבור לתור הבלתי אפשרי בבתי המשפט שלא מבינים דבר וחצי דבר בתכנון ובתכנון איכותי. הסיבה הרשמית מנסה לצמצם בירוקרטיה כיוון שבועדת ערר יש עומס בתיקים ומקרים, והועדות האלו קטנות ולא מתוקצבות מספיק, אז מה עושים בשביל להפחית שם את העומס? מבטלים אותן. כמו בפולין הונגריה.
"אם הסעיף הזה יעבור השלטון המקומי יהפוך לכל יכול והמרחב העירוני של כולנו יאבד את האיזון הנדרש, הדיון המקצועי שמתקיים בוועדות הערר ייעלם לעולם של אינטרסים וקומבינות פוליטיות בלבד".