התנגדות באוצר למתווה היטל ההשבחה של רמ"י
התנגדות באוצר למתווה היטל ההשבחה של רמ"י
רמ"י יצרה מודל לתשלומי חלף היטל השבחה לעיריות. האוצר: המודל ייטיב עם רשויות עשירות
מתחממת המחלוקת בין משרד האוצר לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על גובה התשלומים לרשויות מקומיות שבהן ייבנו אלפי דירות חדשות, מחלוקת על יותר מ־2 מיליארד שקל בשנה מהכנסות רמ"י. כיום רמ"י משלמת לרשות מקומית 12% מהכנסות המדינה משיווק הקרקעות באותה רשות, תחת סעיף "חלף היטל השבחה". התמורה המתקבלת משמשת את העיריות להשקעה בתשתיות הנדרשות לקליטת תושבים חדשים.
ב־2021 נרשם שיא במספר העסקאות על קרקעות מדינה, תשלומי חלף היטל ההשבחה הסתכמו ב־2.8 מיליארד שקל.
מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט, בתמיכת משרד השיכון והבינוי, רוצה להגדיל את התשלומים האלה בשיעור מדורג של עד 8%. הגדלת התשלומים נועדה לתמרץ רשויות שחתמו על הסכמים עם רמ"י ולהגדיל את היצע הדירות בקצב מהיר.
מודל המפרט את אופן חישוב התוספת אמור לעלות לאישור במועצת מקרקעי ישראל ביום שלישי הבא. על פי המודל גובה תוספת התשלום ייגזר משקלול של שלושה קריטריונים:
25% מהניקוד למספר ההיתרים שהוצאו בשנה, וכדי לקבל את מלוא הנקודות הרשות צריכה להוציא היתרים ל־1,000 דירות ה־12 חודשים; 25% על שיווק קרקעות לבניית 4,000 דירות בשנה; ו־50% מהניקוד על שווי הקרקע — ככל ששווי הקרקע נמוך יותר כך הניקוד גבוה יותר והרשות מקבלת יותר כסף. ההיגיון הוא בכך שתשלומי החלף נגזרים ממחיר הקרקע, והוא מפצה רשויות בפריפריה שבהן מחיר הקרקע נמוך משמעותית בהשוואה לערים באזורי הביקוש במרכז.
אלא שמשרד האוצר מתנגד באופן נחרץ לתוכנית, וללא הסכמתו אי אפשר להוציא אותה לפועל. במכתב ששלחו לקוינט סגן הממונה על התקציבים באוצר צחי דוד, וסגן בכיר לחשב הכללי ישי בן אלי נימקו את התנגדותם.
לטענתם היוזמה של רמ"י תוביל להכפלת תשלומי החלף, וזה יהפוך להוצאה המרכזית של רמ"י שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ולקדם צעדים להגדלת היצע הדיור. השניים מדגישים במיוחד את מה שמכונה פינויים כלכליים: מתחמים שמוחזקים כיום על ידי גופים ממשלתיים, כגון צה"ל. במקרים רבים העתקת המתקן לצורך הקמת שכונה חדשה עולה מאות מיליוני שקלים וממומן על פי רוב מהכנסות רמ"י משיווק הקרקע לחברות הבנייה.
שנית באוצר טוענים כי ההצעה של רמ"י מיטיבה דווקא עם הרשויות החזקות, משום שהמודל מבוסס על תשלומים שנגזרים ממחיר הקרקע. באזור המרכז, שבו בעיקר ערים עשירות גם ערכי הקרקע גבוהים יחסית לפריפריה. כמו כן תוהים באוצר אם תפקידה של רמ"י הוא לתמוך כלכלית ברשויות המקומיות. עוד נטען כי ההצעה החדשה הועברה בלי שנערך בה דיון מקצועי. באוצר טוענים כי יש לבחון את השלכותיה הכלכליות, למשל את הכנסות הרשויות המקומית, ההוצאות שנדרשות להן לצורך פיתוח הקרקע, השפעת עליית ערכי הקרקע על תשלומי חלף היטל השבחה. לבסוף, האוצר טוען כי מועצת מקרקעי ישראל אינה הגוף שמוסמך לקבל החלטה על גובה חלף היטל ההשבחה.
