סגור
יו"ר מטה התכנון הלאומי נתן אלנתן
יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הותמ"ל, נתן אלנתן (צילום: רז רוגובסקי )

"אין להפוך את הותמ"ל לקבועה, כי היא לא עמדה ביעדיה"

על פי נייר עמדה של מרכז קרסו-הגר לתכנון חברתי באוני' ת"א, אין לאשר את חוק הותמ"ל במתכונתו המוצעת מאחר שהוא לא מציע דיור בר השגה אמיתי. עו"ד שרון קרני כהן: "הותמ"ל לוקחת קרקע מדינה, אבל, מציעה רק עד 20% הנחה ממחיר השוק בשכירות, ורק ל-15 שנה ובלי תיקרה של עד 6,000 שקל"

מרכז קרסו-הגר לתכנון חברתי באוניברסיטת ת"א פרסם נייר עמדה בו נטען כי אין לאשר את חוק הותמ"ל במתכונתו המוצעת מאחר שהוא לא מציע דיור בר השגה אמיתי. "הדיור בהישג יד המיוצר לכאורה באמצעות תוכניות ותמ"ליות והיווה הצדקה מרכזית לחקיקת החוק, הוא למעשה דיור שמחירו אינו רחוק באופן משמעותי ממחיר השוק, או זהה לו. זמינותו היא לטווח בינוני בלבד, והיקפיו שבריריים ונתונים להחלטת רמ"י או החלטת ממשלה", נכתב במסמך.
ברקע המסמך תזכיר החוק המקודם בימים אלה, שיאפשר את הפיכת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) לקבועה. פרסום התזכיר להערות הציבור ב-10.2.24 הוא שלב נוסף בקידום החוק, שהגיע אחרי דיון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בנושא. הותמ"ל, שהוקמה ב-2014 לצורך טיפול דחוף במשבר הדיור פעלה עד כה כוועדה זמנית מתוקף הוראת שעה. נוסח תזכיר החוק מבהיר את הצורך בהפיכתה לקבועה: "מוצע לקבוע כי הוראות החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים יעוגנו בהוראה קבועה ולא הוראת שעה, הן לאור התמשכות משבר הדיור והצורך במוסד תכנון ארצי קבוע שיעסוק בתכנון מואץ למתחמי מגורים לצד הוועדות המחוזיות, והן בשל הסמכות הנתונה לפי החוק הקיים לוועדה למתחמים מועדפים לתכנן את המתחמים הסובבים את תחנות המטרו – הליך שצפוי להימשך שנים ארוכות".
על המסמך של תוכנית קרסו-הגר חתומות הפרופ' למשפטים נטע זיו, ועורכות הדין אורי אטינגר ושרון קרני כהן: "בתזכיר החוק מוצע כי הסעיף המאפשר מכירת דירות במחיר מוזל במקום הקצאתן לדב"י (דיור בר השגה), ישאר כמות שהוא בתיקון טעות סופר בלבד. בכך תימשך המגמה המנוגדת לתכלית מרכזית של החוק, שהיא יצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ויצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת. מטרות אלה של החוק, שנקבעו בו במפורש, לא מומשו כראוי עד כה, וכיום אין הצדקה להפוך את החוק הזמני לחוק קבוע ולחזק הוראה בו המסכלת את מטרותיו. במקום זאת יש לתקן את החוק כך שהמטרה של יצירת דב"י תתממש".
על פי מרכז קרסו-הגר, דיור בהישג יד, במובנו המקובל בעולם, הוא דיור שעלותו אינה עולה על 30% מהכנסות משק הבית (ברוטו). זהו דיור המיועד למעמד הבינוני-נמוך, עשירונים 3-7, המסוגל לשאת בהוצאות הדיור שלו אך נדרשת לו התערבות מסויימת במחירי הדיור כדי שיוכל לממן גם צרכים חיוניים אחרים. לדבריהם, ההגדרה הסטטוטורית של דיור בהישג יד בישראל אינה תואמת את ההגדרה המקובלת, שכן היא מסתפקת בהשכרה לטווח ארוך במחיר שוק או בהשכרה במחיר מופחת כאשר ההפחתה נקבעת ביחס למחיר השוק ולא ביחס להכנסת משק הבית.
עו"ד שרון קרני כהן, ממרכז קרסו-הגר אמרה לכלכליסט כי "לפי התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, דיור בהישג יד, הוא דיור להשכרה לטווח ארוך, במחיר שוק, או דיור להשכרה במחיר מופחת לזכאים. זה דיור שישמש להשכרה לפחות ל-20 שנה. לשכירות במחיר מופחת יש תיקרת שווי של עד 6,000 שקל". לטענתה, לדיור בר השגה לפי הותמ"ל, כללים שונים: "הותמ"ל לוקחת קרקע מדינה, ששייכת לכלל הציבור, אבל, מציעה רק עד 20% הנחה ממחיר השוק בשכירות, ורק ל-15 שנה ובלי תקרה של עד 6,000 שקל".
יש לציין שבאופן פרדוקסלי, במקרה של קרקע בבעלות פרטית, רשויות, גם בלב אזור הביקוש, יכולות לדרוש הנחה של עד 40% ממחיר השכירות בקרקע. כך בתוכניות שאושרו לאחרונה בת"א ורמה"ש.
מהותמ"ל נמסר: "הותמ"ל היא הוועדה היחידה שהחוק הגדיר לה כחלק מעבודתה את קידום תחום הדיור בהישג יד. בהתאם לכך בשנים האחרונות אישרה הותמ"ל 367,000 יחידות דיור, מתוכן 58,700 דירות בהישג יד, ב-59 תוכניות. מתוך סך הדירות בהישג יד, 22% כבר נמצאות בהליכים שונים - משיווק ועד אכלוס. עבודת הותמ"ל מובילה לעיסוק בנושאים בעלי חשיבות חברתית מן המעלה, ומימוש הדב"י מתוכניות הותמ"ל, מביא להתמודדות עם האתגרים השונים בתחום זה. מסקנות קניינות, ככל וישנן, ניתן להטמיע במסגרת פעילות גורמי השיווק והמימוש".