תוכנית הדיור: משרד הפנים יעודד בנייה להשכרה ארוכת טווח על קרקע ציבורית
תוכנית הדיור: משרד הפנים יעודד בנייה להשכרה ארוכת טווח על קרקע ציבורית
התוכנית שהוצגה במסיבת העיתונאים היום כללה מספר צעדים חדשים שינסו משרדי האוצר, השיכון והפנים לקדם. ביניהם: עידוד בנייה להשכרה על קרקע ציבורית, העלאת שכר בודקי תוכניות הבנייה והמהנדסים, הפיכת הרישוי העצמי לחובה ועידוד הקמת מפעלים לבנייה מודולרית
תוכנית הדיור שהוצגה היום (א') במסיבת העיתונאים במשרד האוצר כוללת בעיקר צעדים שאושרו במהלך השבוע שחלף על ידי מועצת מקרקעי ישראל ועליהם כבר דווח, וכן סקירה של הישגי הממשלה ובמיוחד הגידול החד במספר הדירות בבניה- כ-160 אלף להערכת ליברמן ומנגד ירידה של 25% במספר הדירות שרכשו משקיעים ברבעון הראשון השנה לעומת הרבעון המקביל בשנת 2021. הנתונים לא הוצגו רק לצורך טפיחה על השכם, אלה גם במטרה לשנות את האווירה בשוק הנדל"ן וליצור ציפיות לבלימה של עלייה במחירים.
הדוברים במסיבה היו שר האוצר אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט. אך אם יש מעט בשורות חדשות בתוכנית שהוצגה הן הגיעו משרת הפנים איילת שקד שהייתה גם האחרונה לדבר.
צעד מרכזי ובר יישום מידי נועד לתמרץ בנייה של דירות להשכרה ארוכת טווח. על פי החוק הקיים על קרקע שמיועדת למבני ציבור (קרקע חומה) אפשר לאשר פרויקטים כאלה רק אם כל הדירות מושכרות במחיר מוזל ומפוקח. מגבלה זו פוגעת ברווחיות הפרויקטים האלה ומשום כך יזמים התרחקו מהם.
שקד תאפשר פרויקטים שחלק מהדירות בהם יושכרו במחיר השוק, באופן שייצר כדאיות כלכלית. הערכות הן כי תמהיל של 80% מושכרות במחיר מפוקח, ו-20% במחיר השוק יהפוך את המודל הזה לכדאי מבחינה כלכלית. התיקון הזה פשוט יחסית משום שאינו תלוי בחקיקה שקד תוכל לעשות זאת על ידי פרסום תקנות.
בנוסף שקד בוחנת להקנות לוועדות מקומית של העיריות סמכות לאשר תוכניות בנייה בהיקפים של כמה אלפי מ"ר. זאת במטרה ליצור תחרות לוועדות המחוזיות. המצב היום הוא כי לרוב הוועדות המקומיות יש סמכות לאשר רק פרויקטים מאוד קטנים של כמה מאות מטרים. ההליך הזה מחייב חקיקה חדשה ולכן הסיכויים שהוא יושלם נמוכים יותר.
רפורמה נוספת שיוביל משרד הפנים היא העלאת השכר של בודקי התוכניות והמהנדסים, וזאת במטרה להאיץ את הליך הוצאת היתרי הבנייה. הערכות הן כי בגלל שכר נמוך, בוועדות בינוניות וגדולות יש מחסור של כ-40% מכוח האדם שמאפשרת התקינה. בנוסף במשרד הפנים בוחנים גם הכנסה של חברות מיקור חוץ שיוכלו לפתור חלק מהפקק.
שתי רפורמות אלה כרוכות בהסכמי שכר עם השלטון המקומי, הממונה על השכר באוצר וההסתדרות. ולכן גם במקרה הזה לא ברור מה הם הסיכויים שהם יושלמו.
צעד נוסף שנועד לקצר בירוקרטיה יהיה להפוך את הרישוי העצמי לחובה. בעוד שכיום עיריות אינם חייבות לאפשר אישור תוכנית בהליך רישוי עצמי. ההליך הזה נועד לקצר את הפקק בהוצאת היתרי בנייה, במסגרת תיקון לחוק שאושר בשנה שעברה אדריכלים יכולים לאשר היתר בנייה במקום הועדה המקומית.
שקד מובילה גם צעד שיאפשר הגדלה בשיעור 50% של מספר הדירות בישובים כפריים בפריפריה. הצעד הזה צריך לעבור במועצה הארצית לתכנון ובנייה, והוא נתקל כיום בהתנגדות במיוחד על ידי ארגוני הסביבה.
צעד חדש נוסף נחשף על ידי שר השיכון אלקין ונועד להאיץ את הליכי הבנייה באמצעות תיעוש. על פי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים, הזמן הממוצע לבניית דירה הוא כ-30 חודשים בישראל לעומת כ-15 חודשים בארה"ב ובבריטניה. כדי להתקרב לנתונים האלה משרד השיכון בוחן צעדים שיעודדו הקמה של מפעלים לבנייה מודולרית- כלומר בנייה במפעל של יחידות שלמות כגון חדר מגורים או חדר שירותים, שינוע שלהן לאתר הבנייה והרכבתן בו. בנוסף בוחנים תמיכה בעלויות השינוע. על פי אלקין הצעדים האלה נבחנים במסגרת הדיונים על תקציב המדינה.
בנוסף אלקין דיווח כי משרדו יפעל לגבש הסכמי מסגרת עם מועצות אזוריות, במסגרתם יקבלו תמריצים כספיים בדומה למודל הסכמי הגג, בתמורה לנכונותם לאשר 2500 דירות חדשות מידי שנה.
על הצעדים שכבר אושרו במהלך השבוע והוצגו היום אמר אלקין "העדפנו להגיע עם צעדים מאושרים, לבצע ולבוא עם קבלות ולא להגיד לספר לכם שזה יילך לחקיקה שתיקח עוד 5 חודשים".
הצעדים האלה אושרו במועצת מקרקעי ישראל שהיא הגוף שקובע את מדיניות שיווק הקרקע של רשות מקרקעי ישראל ואלקין בראשה.
החלטה מרכזית שנחשפה בכלכליסט ועודכנה הבוקר היא באשר לגובה ההנחה שממנה ייהנו זכאי תוכנית הדיור מחיר מטרה. על פי ההחלטה המעודכנת הזכאים יהנו מהנחה של 20% ביחס למחיר הדירות בדצמבר 2020 ועד למגבלה של 500 אלף שקל.
בנוסף הוחלט כי שיעור הדירות המוזלות בכל פרויקט יעלה מ-60% ל-80%. להערכת אלקין הדבר יאפשר להוסיף 10 אלף דירות מוזלות בשנת 2023 לעומת התוכנית המקורית.
בנוסף, במכרזים של רמ"י קבלנים יוכלו להצמיד את תשומות הבנייה רק לחלק במחיר הדירה שמשקף את עלויות הבנייה ולא לעלות הקרקע או לרווח היזמי. להערכתו הצעד יחסוך בממוצע 135 אלף שקל.
בנוסף הוחלט כי במרכז יגדל שיעור תושבי המקום שמקבלים קדימות בהגרלות מ-20% (כיום) ל-35%. כמו כן עיריות יקבלו 30 אלף שקל על כל דירה שתאושר לבנייה אצלן, תקציב שישמש להקמת מוסדות ציבור.
חלק גדול מהצעדים מבוסס על תוכנית שגיבש מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט והוצגה לשרים בחודשים הקודמים.
קוינט אמר במסיבת העיתונאים: "החלטות מועצת מקרקעי ישראל לא רק מאפשרות להגדיל את היצע הדירות, אלא הגדילו משמעותית את אחוז הדירות בהנחה ואת ההנחה ומקבעות אותה. היעדים של תוכנית הדיור שאפתניים, אך כבר השנה נעמוד בהם ואף נעבור אותם".
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס לטענות על העלייה החדה בשכר הדירה: "אני לא מתכוון לנהל את כלכלת ישראל על בסיס שיח ברשתות החברתיות" אמר. לדבריו "על פי כל הנתונים מבנק העולמי והלמ"ס- עליית מחירי השכירות בתקופה שבין אפריל 2021 עד אפריל 2022 היא 1.5%. זה הנתון. חשוב שנשתמש בבסיס נתונים בדוק ומבוסס ורציני. המדד היחידי שאנחנו יודעים שהוא משמעותי ורציני זה נתוני הלמ"ס"
