מרכז הנדל"ן
העליון עצר את העבודות במתחם המלונות של יעקב אברהמי בחוף אשדוד - עד להחלטה בערעור
פרסום ראשון: ההחלטה ניתנה בעקבות ערעור של ארגוני סביבה על פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה את עתירתם נגד אישור התוכניות שניתן בדצמבר האחרון. אף על פי כן, השופטת דפנה ברק-ארז התירה את המשך הליך הוצאת ההיתרים. העותרים טוענים כי התוכניות אינן חוקיות מאחר שהמלונות ממוקמים במרחק של 60 מטר בלבד מקו החוף, ואילו המדינה סבורה כי מדובר בעדכון של תוכניות קיימות
בית המשפט העליון, בפסק דינה של השופטת דפנה ברק-ארז, הוציא אתמול צו ביניים האוסר באופן זמני על ביצוע עבודות בינוי ופיתוח במתחם מלונות המתוכנן בחוף לידו באשדוד. ההחלטה ניתנה לבקשת סעד זמני שהגישו ארגוני סביבה, אשר עתרו נגד אישור תוכניות הבנייה שניתן בדצמבר האחרון. עם זאת, השופטת התירה לוועדה המקומית להמשיך בהליך הנפקת היתרי בנייה, כך שבמקרה בו תידחה העתירה בעתיד, ייתכן שההחלטה הנוכחית לא תשפיע בפועל על היזם. בנוסף, השופטת איפשרה הקמה של המלונות בהתאם לתוכניות ותיקות שאושרו בעבר, הכוללות מספר חדרים מצומצם יותר – אך לא נראה כי היזם יבחר באופציה זו.
מדובר בשני מלונות שמקודם בנייתם על ידי היזם יעקב אברהמי באמצעות קבוצת אופק, הכוללת את החברות אופק השקעות, אופק החזקות אשדוד ואופק ניהול מלון גלי הים. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לסעד זמני שהגישו העמותות אדם טבע ודין והפורום הציבורי לאיכות הסביבה אשדוד, בעקבות דחיית עתירתן על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעל רז לוי, אשר דנה בה בשבתו של בית המשפט כערכאה לעניינים מינהליים.
העתירה הופנתה נגד החברה היזמית וכן נגד שורת גופים מוסדיים: הוועדה המחוזית דרום, ועדת הערר המחוזית, הוועדה המקומית אשדוד, ועדת הערר במועצה הארצית, הוולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) ורשות מקרקעי ישראל. היא עסקה באישור שתי תוכניות שניתנו בדצמבר האחרון, שמעניקות תוספת זכויות בנייה לשני מלונות – האחד בן כ-90 חדרים והשני בן כ-120 – במרחק של כ-60 מטר מקו המים. התוכניות הוגשו על ידי אברהמי, והן כוללות הגדלת מספר החדרים (מכ-60 לכ-90–120) תוך הקטנת שטחם, וכן שינויים טכניים נוספים – במפלס הכניסה, בקו המרפסות ובגובה המבנים (ארבע קומות מעל הכניסה הקובעת ושתיים מתחת), ללא שינוי במספר הקומות. כמו כן, מוקצים בתוכניות שטחים פתוחים מסוימים לציבור.
הליך אישור התוכניות העדכניות נמשך מספר שנים ועבר בין מוסדות תכנון שונים, אשר לעיתים קיבלו החלטות סותרות. מוסדות אלו ציינו כי לולא היו קיימות תוכניות ישנות שאושרו בעבר, לא היו התוכניות העדכניות מאושרות, בשל חוסר התאמה לעקרונות תכנוניים עדכניים – ובמיוחד לחוק שמירת הסביבה החופית ולתמ"א 1, שנכנסה לתוקף ב-2020 ואוסרת, ככלל, בנייה בתחום חוף הים למעט שימושים ציבוריים. אף על פי כן, הוועדה המחוזית דרום ורשויות נוספות ראו לנכון לאשר את התוכניות, בטענה שהן משפרות את המצב הקיים ומקצות שטחים ציבוריים, וכן שמדובר בחריגות קטנות לעומת התוכניות המאושרות. מאידך, גופים אחרים סברו כי יש לדחות את התוכניות ולבחון חלופות.
בעתירתן למחוזי טענו העמותות הסביבתיות כי יש לא רק לדחות את התוכניות החדשות, אלא אף לבטל את הישנות. השופטת רז לוי דחתה את הטענות, וציינה כי על אף ש"ההחלטה רחוקה מלהיות מיטבית", הרי ש"הטעמים שעמדו ביסודן של ההחלטות לדחות את ההתנגדויות לתוכניות מבוססים על שיקולים תכנוניים מובהקים", ולכן לא קיימת עילה להתערב. בנוסף, היא דחתה את הצעת העמותות לחלופת חילופי שטחים עם רמ"י בשל חוסר ישימות.
לאחר דחיית העתירה, פנו העמותות לעליון בערעור על פסק הדין, וביקשו סעד זמני המונע מהוועדה המקומית לאשר פיתוח ובנייה בהתאם לתוכניות העדכניות, עד למתן פסק דין בערעור. הוועדה המקומית טענה כי אין הצדקה לבקשה, שכן סיכויי הערעור קלושים ומדובר בסטייה קלה מהתוכניות המאושרות – והפסקת העבודות תפגע באינטרס הציבורי. טענות דומות העלו גם החברות וגופי המדינה.
השופטת ציינה כי "בנסיבות העניין, בכל הנוגע לתחילת ביצוען של עבודות הפיתוח והבניה מכוח התכניות העדכניות, השתכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. זאת, בשים לב לחשש כי ביצוע עבודות כאמור בתקופת הערעור עלול להוביל ל'קביעת עובדות בשטח' ובכך ליצירת שינוי בלתי הפיך. לצד זאת, אין הכרח למנוע המשך של קידום הטיפול בבקשות למתן היתרי בניה במוסדות התכנון על סמך התוכניות העדכניות, ובכך לצמצם את הנזק למשיבים, ככל שהערעור יידחה". בהתאם לכך, הוצא סעד זמני האוסר על עבודות פיתוח ובנייה במגרשים לפי התוכניות החדשות, והערעור ייקבע לדיון לא יאוחר מסוף 2025.
העובדה שהצו אינו חל על התוכניות הוותיקות מעלה שאלות בנוגע למשמעות המעשית של ההחלטה – גם לשיטתה של השופטת.
ייצוג משפטי בעתירה כלל את עורכי הדין אלי בן ארי ואורטל סנקר מטעם העמותות; עורכי הדין קרן קמחי נדולני ויואב גלזנר ייצגו את היזם; עו"ד אופיר גבעתי ייצג את המדינה; ועו"ד תמר עיני ורדון ייצגה את הוועדה המקומית.
