ארבע לוויות ודירה: בצרפת אפשר לקנות בית בזול, בתנאי שמחכים שהבעלים ימות
עסקאות נדל"ן בשם ויאז'ר מאפשרות לבעלי בתים מזדקנים, ולרוב בלי יורשים, להציע את הדירה שלהם במחיר הנמוך בחצי ממחיר השוק, ובתמורה הם מקבלים תשלומים חודשיים לשארית חייהם, ולרוב שומרים גם על הזכות להמשיך ולהתגורר בנכס עד מותם. עסקה מסוג זה אפשרה לנשיאים לשעבר שארל דה גול ופרנסואה הולנד לקנות בתים
מקרה מוות ב-2019 של אישה בת 92 עורר סערה גדולה בצרפת. הסיבה לכך היא שאיווט בריסה נחנקה במיטתה מעוגת מדלן שהביא לה האדם לו מכרה את הבית שלה במונבזון 25 שנים לפני כן. המניע היה ככל הנראה רצון להיכנס כבר לדירה, שכן החוזה התנה זאת בכך שהמעבר יקרה רק לאחר מותה.
הפרשה הסתיימה בסופו של דבר בהרשעתו של הקונה, אלן ז'וסלן, בהריגה בלתי רצונית והוא נידון לשלוש שנות מאסר. אולם, היא עוררה תשומת לב ציבורית בעיקר בגלל ההסכם בין הקרבן והחשוד. מדובר בחוזה נדל"ן בשם ויאז'ר ( viager), במסגרתו בעלי בתים מזדקנים בשנות ה-70, ה-80 וה-90 לחייהם, מוכרים את הנכסים שלהם במחיר מוזל, שיכול לעיתים לעמוד על חצי משווי השוק שלו, ובתמורה מקבלים תשלומים חודשיים מהקונים לשארית חייהם, כשבמרבית המקרים הם שומרים גם על הזכות להמשיך ולהתגורר בנכס עד מותם.
ב-CNN הגדירו את העסקאות מסוג זה כחצי נדל"ן וחצי רולטה, ובהתאם המודעות לרוב כוללות את גיל המוכר לצד המחיר המבוקש. "בצרפת תוחלת החיים של גבר בן 70 היא בסביבות 16 שנים נוספות, אז ההנחה לרוב עומדת על 50%", הסביר פרדריק קוברון, שמנהל בפריז סוכנות לעסקאות מסוג זה. "נשים חיות בערך חמש שנים יותר מגברים, אז אישה בת 75 תציע הנחה בשיעור דומה. לזוגות, ההנחה היא אפילו גבוהה יותר כי ההנחה היא שהם יחיו יותר זמן".
העסקאות הללו אמנם מוסדרות בצרפת, אך ניתן למצוא אותן גם במקומות נוספים. אחד המקרים המפורסמים הוא של מייסד פלייבוי יו הפנר שמכר את האחוזה המפורסמת שלו ב-100 מיליון דולר – מחצית הסכום המבוקש – בתנאי אחד: שהוא יורשה לחיות בה עד יום מותו.
המשפט של ז'וסלן אמנם עורר שאלות לגבי ההסדר, אך לא פגע בביקוש אליו, במיוחד לא בקרב קונים זרים שמשתוקקים להשיג נכס צרפתי במחיר מוזל. "בשנתיים האחרונות, פנו אליי יותר מעשרה קונים בינלאומיים, מחציתם אמריקאיים", אמר רזה נקאי, שבבעלותה סוכנות בפריז לעסקאות הללו. "רבים מהם לא מהססים להשקיע, זה מבטיח להם נכס לטווח הארוך במחיר מוזל".
כך, בשכונת סן ז'רמן דה פרה הנחשקת בגדה השמאלית בפריז, דירת 100 מ"ר נמכרת במחיר ממוצע של 1.7 מיליון דולר, בעוד שבשכונת לה מארה הטרנדית המחירים נעים כעת בין 15,500 דולר ל-22 אלף דולר למ"ר, כך לפי סוכנות הנדל"ן Talvan, אך באמצעות חוזי ויאז'ר, הקונה יכול לשלם פחות ממחצית הסכומים הללו. בדרך כלל, הקונה בהסכמים הללו נדרש להעביר תשלום חד פעמי בעת החתימה על החוזה, ואז תשלומים חודשיים קבועים עד מותו של המוכר. לפי הדיווח, נשיאים לשעבר כמו שארל דה גול ופרנסואה הולנד קנו דירות באמצעות הסכמי ויאז'ר. המנהג נפוץ בעיקר בקרב אנשים ללא יורשים. כך, אנדרה הלמן בן ה-74 מכר לאחרונה את דירת שני החדרים שלו בפריז לסטודנטית בת 21. "זה הפתרון המושלם, הוא מאפשר לי להישאר בבית שלי ולהנות מהכנסה קבועה", הסביר את ההיגיון. הקונה גם לא לחוצה לעבור לנכס בזמן הקרוב. "זו השקעה לעתיד לעוד 20 או 30 שנה. בהתחשב במחיר ובגודל – 46 מ"ר – במרכז פריז זו מציאה אמיתית".
לעסקאות שורשים עמוקים מאד שמגיעים עד לרומא העתיקה. "בתקופה הזו אנשים קשישים נהגו להוריש את הנכס שלהם לילדים או לאחיינים בתמורה לסכום קבוע ולאפשרות להמשיך ולחיות בבית", סיפר סוכן הנדל"ן קוברון. בתחילת המאה ה-19 הפך נפוליאון את המערכת לרשמית, לא רק בצרפת אלא גם בשטחים שכבש, ולכן היום אפשר עוד למצוא עסקאות מסוג זה גם בספרד ואיטליה.
בכל זאת, המערכת לא חפה מביקורת, בראשה הטענה כי מדובר בנוהג מורבידי שמאפשר לאנשים להרוויח ממותם של אחרים. "אנשים מרגישים לא בנוח בגלל עניין המוות", הודה הלמן שמכר את הדירה שלו. "אבל מבחינתי, מוות הוא חלק טבעי של החיים. הידיעה שאישה נחמדה כזו תגור בסופו של דבר בדירה שלי משמחת אותי".
יש גם סיכונים ייחודיים שמתלווים לעסקאות, כמו מוכרים שנהנים מאריכות חיים יוצאת דופן, כך היה המקרה של איווט בריסה שהקונה נשבר אחרי 25 שנים והעניק לה את המדלן שגרם למותה. מקרה נוסף הוא של ז'אן קלמן, שהחזיקה בתואר האישה המבוגרת בעולם כשמתה בגיל 122. היא חתמה על החוזה למכירת הדירה שלה בגיל 90, אך חיה עוד 32 שנים ובכל חיה אף יותר מהקונה, והמשפחה שלו חויבה לפי חוק להמשיך ולשלם לה גם לאחר מותו.
