הכסף

ראיון כלכליסט

המפקח על הבנקים: "נוריד את תשלום המשכנתא החודשי במאות שקלים"

"גל פשיטות רגל הוא תרחיש אפשרי, אבל מעל 90% מההלוואות שהוקפאו יחזרו להיפרע השנה"; "טרם הבשילו התנאים לחלוקת דיבידנדים בבנקים". המפקח יאיר אבידן מסמן גם את היעדים הבאים: שקיפות בבנקים, מודעות סביבתית ומשכנתאות למיעוטים

עירית אבישר 06:4804.03.21

יאיר אבידן נכנס לתפקיד המפקח על הבנקים במאי בשנה שעברה, לתוך קלחת משבר הקורונה. "התחושה שלי בתפקיד היא כמו תינוק שנולד לתוך תקופת הקורונה, ומכיר רק מציאות שבה כולם סביבו עם מסיכות, ומבחינתו זו השגרה", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

 

איך זה לפקח על תחום כה רגיש בתקופה של משבר כלכלי?

"התחושה שזה כמו יום אחד ארוך. יש גם הרבה אי ודאות לגבי ההתפתחויות: אתה מרגיש שאתה בריצת מרתון, ואתה עדיין לא יודע אם כשתגיע לק"מ ה־42, המרתון לא יהפוך למירוץ איש הברזל".

 

היום אתה אופטימי או פסימי יותר בנוגע למשבר, לעומת היום שבו נכנסת לתפקיד?

"אני הרבה יותר אופטימי, כי אני חושב שאנחנו מבינים היום יותר טוב את הסיטואציה, ובכל הקשור למצב הלווים והמערכת הבנקאית - יש היום תחושת ביטחון גבוהה יותר גם בנוגע ליציבות, וגם בנוגע ליכולת הבנקים לתמוך במשק. ועדיין, צריך לקחת הכל עם גרגר של מלח. צריך להמתין, וייקח זמן עד שרמת הוודאות לגבי המגיפה תגבר, וגם לאחר מכן עוד יהיה 'זנב' של תקופת פוסט־קורונה עד שנשוב לשגרה".

 

 

אז לא נראה כאן גל של פשיטות רגל?

"זה תרחיש שיכול לקרות. בשנה רגילה יש בממוצע 40 אלף עסקים שנסגרים, וכרגע מדברים על נתון שיהיה כפול מזה, בעקבות המשבר. מדובר בעיקר בעסקים זעירים וקטנים, כי בינוניים וגדולים יוכלו לספוג יותר טוב את המשבר ואת ההפסדים. מאחורי כל עסק קטן וזעיר יש אנשים, ובהחלט כואב הלב על כך, אבל אין כאן אירוע ברמה של יציבות בנקאית, אני לגמרי לא רואה תרחיש של בנק שנקלע לבעיות יציבות, אף שרמת הסיכון עלתה".

 

בתחילת משבר הקורונה, העניק בנק ישראל שורה של הקלות ללווים ולמערכת הבנקאית כדי לצלוח בצורה קלה יותר את המשבר. חלק גדול מההקלות אמורות להסתיים בסוף החודש. אבידן לא ממהר לבטל אותן. "בנושא המתווה לדחיית תשלומים, אני לא רואה מקום כרגע להארכתו (ניתן להגיש בקשה להצטרף למתווה עד סוף החודש - ע.א). לגבי שאר ההקלות, זה יגיע לדיון בוועדה המייעצת הקרובה, וככל הנראה רובן יוארכו עד סוף ספטמבר, בגלל שיש עדיין אי וודאות".

 

 צילום: אוראל כהן

 

תאפשרו לבנקים לחזור ולחלק דיבידנד?

"הנושא עדיין בבחינה. אנחנו מבינים את החשיבות של דיבידנד לניהול יעיל של הון, וגם של היחסים מול המשקיעים. עם זאת יש מצב של אי ודאות, ולכן אנחנו מעדיפים גישה שמרנית. ככל שהמשק ייצא מהמשבר ויחזור לשגרה נבחן שוב את הנושא".

 

צעד מרכזי שעשה הפיקוח על הבנקים בתחילת המשבר היה לאפשר ללקוחות הבנקים להקפיא הלוואות. בשל הפאניקה שהיתה באותו הזמן נראתה התנפלות על המתווה, והוקפאו הלוואות בהיקף 160 מיליארד שקל. "זה אחד הצעדים הכי משמעותיים שהפיקוח והמערכת הבנקאית עשו במשבר הזה", אומר אבידן.

 

בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" נתון מעודד ולפיו מעל ל־80% מההלוואות שהוקפאו כבר חזרו להיפרע כסדרן. אבידן לא מופתע: "היו לנו אינדיקציות ראשוניות שזה מה שצפוי. להערכתי השנה כבר מעל ל־90% מהלווים שהקפיאו הלוואות יחזרו לפרוע אותן. מניסיון של משברים קודמים עולה כי בתקופת משבר יש פי שלושה־ארבעה נפגעים לעומת שגרה, אז אם בשגרה אנחנו רואים בעיות כאלו או אחרות אצל 1.5% מהלווים, אז סביר שהפעם זה יגיע לעד 6%".

 

כאשר בניתם את המתווה החדש לדחייה חלקית של ההלוואות, דיברת על כך שבקרב העסקים הקטנים יהיה מתווה משותף עם משרד האוצר שיכלול סיוע של המדינה, זה לא קרה. התאכזבת?

"אני לא מאוכזב. לבנקים יש יכולת לטפל בלווים שנקלעו לקשיים באופן פרטני. המדינה סייעה לעסקים בדרכים אחרות כמו בקרן ההלוואות בערבות מדינה ובמענקים".

 

בתחילת המשבר הוקמה הקרן להלוואות בערבות מדינה, שהעניקה מאז הלוואות בהיקף של מעל ל־20 מיליארד שקל. במסגרת התנאים נקבע כי בשנה הראשונה העסקים לא יצטרכו לפרוע את ההלוואה, ואת הריבית תשלם המדינה. באפריל הקרוב יצטרכו ההלוואות להתחיל ולהיפרע.

 

מה אתה צופה שיהיה באפריל, יש צורך לאפשר הקפאה של התשלום לשנה נוספת, כפי שמאפשר משרד האוצר?

"ההלוואות הקרן בערבות מדינה צריכות להתחיל להיפרע כסדרן. אני מעריך שבדומה למה שראינו במתווה ההלוואות הרגילות, גם כאן 80% יחזרו לשלם. באשר לשאר העסקים, אם זה עסק שהיתה הצדקה כלכלית לקיומו לפני המשבר וטרם חזר לשגרה, כמו בתחום התיירות או אולמות אירועים, אז צריך להגיע לפתרון בהסכמת הבנק, ושכחלק מההסדר תתבצע דחייה של התשלומים. אבל זה צריך להיות פתרון לכל עסק בנפרד, לא כמשהו גורף".

 

המפקח על הבנקים יאיר אבידן. "צריך לשפר את השקיפות, ההוגנות וההגינות במערכת הבנקאית" המפקח על הבנקים יאיר אבידן. "צריך לשפר את השקיפות, ההוגנות וההגינות במערכת הבנקאית" צילום: יריב כץ

 

"לא יתפתח משבר משכנתאות"

 

אבידן (61) שימש במגוון של תפקידים במערכת הבנקאית במשך יותר מ־30 שנה. הוא החל את דרכו ככלכלן בבנק לאומי, בהמשך עבד גם בבנק הפועלים, אך את עיקר הקריירה שלו עשה בבנק דיסקונט שם כיהן בין היתר כסגן ראש החטיבה העסקית, ראש חטיבת ניהול הסיכונים בבנק, ויו"ר מרכנתיל.

 

על אף הרזומה והחזות שלו, הוא אינו בנקאי קלאסי. הוא נינוח יותר, משלב בדבריו הומור דק וציניות, וחף מגינוני חשיבות עצמית שמאפיינים לעיתים רגולטורים. לצד הכרה מעמיקה של המערכת הבנקאית, נראה כי אבידן צריך להתמודד לראשונה גם עם זירות נוספות בתפקידו, ובראשם הזירה הפוליטית, שסולדת מהמערכת הבנקאית, והרבה פעמים רואה בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים כשליחים שלה.

 

עימות ראשון כזה אירע לפני מספר שבועות סביב רפורמת הפריים במשכנתאות, במסגרתה הסיר אבידן את המגבלה המאפשרת לקחת משכנתא ברכיב פריים בהיקף של שליש, כך שניתן לקחת עד שני שליש מהמשכנתא ברכיב זה שהוא הזול ביותר, אך גם המסוכן ביותר מבחינת חשיפה של הלקוח לשינוי בריבית.

 

אך הבנקים מיהרו לפצות עצמם על השחיקה ברווחיות בעקבות הגדלת הרכיב הזול, וייקרו אותו, כך שההוזלה ללקוח הפכה לזניחה. לאחר התבטאויות חריפות בתקשורת ובמערכת הפוליטית נגד ההתייקרות הזו, יצא בצעד חריג נגדם בנק ישראל והתריע כי אם לא יפחיתו את מסלול הפריים, הוא ינקוט נגדם בצעדים.

 

מה גרם לכם לצאת באמירה חריגה כזו?

"אנחנו בתקופת משבר, ומשבר זה הזדמנות של הבנקים לקחת חלק פעיל יותר במרקם כלכלי חברתי. המוטיבציה לשחרור מגבלת הפריים היתה להקל על הצרכן, לבוא ולמצוא דרך שישלם פחות על המשכנתא. בשבועות הראשונים ראינו שהמחירים לא ברמה שציפינו. ההצהרה שלנו בנושא היתה כדי להאיץ את תהליך הירידה במחיר, ואנחנו רואים שיפור. ועדיין, לא הגענו לשיווי המשקל הרצוי".

 

במסמך לקראת כניסת רפורמת הפריים לתוקף, בנק ישראל כתב בעצמו שהוא מעריך שריבית הפריים תעלה.

"המסמך מסביר שמרכיב הפריים במשכנתאות מסובסד על ידי שני המרכיבים האחרים (מסלול צמוד, ומסלול בריבית משתנה). בהינתן שמגדילים את הרכיב המסובסד, מן הסתם אי אפשר להמשיך באותו סבסוד, ולכן ציינו שסביר שריבית הפריים תעלה. ועדיין, בתהליך נוצר עודף יצרן לבנקים, שצריך להיות מגולגל ללקוח, והחלק הזה אינו מספיק".

 

אולי הייתם צריכים לעשות תיאום ציפיות מול הבנקים, ולהימנע מהפארסה?

"דובר על חיסכון של 200־400 שקל לחודש. זה לא התממש כפי שציפינו ולכן אנחנו פועלים עד שנגיע לשביעות רצוננו".

 

מה מבחינתכם היעד?

"אנחנו מצפים לראות ירידה של 10% ומעלה במרווח של הבנק במשכנתאות, ובסך הכל חיסכון של מאות שקלים בתשלום החודשי, ועשרות אלפי שקלים לאורך חיי המשכנתא הממוצעת, אנחנו נחושים להגיע לשם".

 

כלומר האיום שלכם לנקוט בצעדים נגד הבנקים בתוקף?

"בהחלט. אנחנו לא יכולים וגם לא נתערב במחירים, אבל יש לנו כלים פוטנציאליים אחרים שיכולים להוזיל ללקוח עלויות, כמו בתחום עמלת פירעון מוקדם, או עמלת פתיחת תיק ונפעיל אותם במידת הצורך".

 

יש עדיין משכנתאות בהיקף לא מבוטל של 22 מיליארד שקל, שהוקפאו בתחילת המשבר, ונמצאות בדחיית תשלומים, אין חשש למשבר בשוק הזה?

"אני לא צופה שיתפתח משבר. יש בישראל גישה שמרנית במתן משכנתאות, וגם אין בישראל נטייה להוציא לווים מביתם. המתווה החדש שעשינו לדחיית הלוואות הוא לתקופה של שנתיים־שלוש, ואני מאמין שזו תקופה מספיק ארוכה לאפשר ללווים להשתקם ולהיות מסוגלים לעמוד בתשלומים".

 

מעל 40% מהמשכנתאות הן במינוף גבוה, זה לא מסוכן?

"זה נכון שיש עלייה במשכנתאות במינוף גבוה יותר, ולכן יש עלייה ברמת הסיכון, אבל השוק בישראל עדיין שמרן מאד, והעלייה הזו היא במסגרת תאבון הסיכון הסביר".

 

"הבנקים לא רק של בעלי המניות"

 

בשנה שעברה נסגרו 35 סניפי בנקים נוספים, אתה תומך בהמשך סגירת הסניפים? זה לא פוגע בשירות שהבנקים מעניקים, בעיקר לאוכלוסיה מבוגרת?

"קצב סגירת הסניפים הזה לא יימשך, כבר אין כמעט שומנים עודפים בתחום הזה, ולסניף הפיזי יש חשיבות במערכת הבנקאית. בחמש השנים האחרונות ראינו שעיקר ההתייעלות בבנקים הגיעה מצמצום סניפים, וכעת אני מעודד את המערכת הבנקאית למקד את ההתייעלות בתחומים כמו בק־אופיס, ותהליכי עבודה במטה".

 

תספיק לעסוק בעוד דברים בקדנציה שלך מלבד טיפול במשבר הקורונה?

"אני חושב שצריך לשפר את השקיפות, ההוגנות וההגינות במערכת הבנקאית, כדי לשמור על אמון הציבור. אני מתכוון לקדם מספר פרויקטים בתחום זה, כדי שהבנקים ישרתו את כלל בעלי העניין שלהם ולא רק את בעלי המניות. התחלנו תהליך של הסדרה בנושא סיכונים סביבתיים, שבסופה - המטרה היא להקטין מוטיבציה לתת אשראי לחברות מזהמות, ולעומת זאת לעודד אשראי לחברות ירוקות. אני גם חושב שצריך לטפל בהכלה של יותר אוכלוסיות כמו סוגיית מתן המשכנתאות במגזר הערבי".

 

ראית איך הבנקים התנהלו בסוגיית הפריים, תצליח לגרום להם להשתנות?

"אני בטוח שהם יהיו שותפים, ואני כבר רואה חלק מהבנקים זזים לכיוון הזה. אני לא מתכוון לכך שהבנקים יהפכו לפילנטרופיים, אבל אנחנו נמצאים בעולם שבו הרווח הוא לא הייעוד היחיד של החברה".

 

* * *

 

לשמור את המידע בידי הלקוח

 

"ביט עדיין לא מונופול"

 

אתגר מרכזי ליאיר אבידן בקדנציה הוא המהפכה הטכנולוגית בענף הבנקאות. "אנחנו כרגע בפתחה של מהפיכה שכוללת ארנקים דיגיטליים, אפליקציות, מטבעות וירטואליים וכדומה. הנושא המרכזי מבחינתנו המידע, וזה שייך ללקוח, והוא צריך למנף אותו לטובתו, ורק בהסכמתו".

 

אבידן מסביר ש"גופים כמו פייסבוק, אמזון וגוגל נכנסים לתחום, וכבר כ־10% מההכנסות שלהם מגיעות מהפיננסים. אלה פלטפורמות שיודעות הרבה על המשתמשים, וצריך להסתכל איך הבנקאות המסורתית מתכתבת עם העולמות האלה. אני מעריך שהכיוון יהיה בעיקר שיתופי פעולה בין חברות פינטק וענקיות טכנולוגיה לבין הבנקים המסורתיים"

 

אין חשש שהארנקים הדיגיטליים ינצלו את המידע שיש להם עלינו?

"אנחנו רוצים לבחון בצורה מושכלת מה השימוש שצריך לעשות במידע, ולכן בשנה הראשונה אנחנו לא מאפשרים לעשות שימוש שכזה. זה לא רק קביעת הגבולות, אלא גם ההבנה האם הלקוח מבין את המשמעות עם זאת לא נוכל למנוע את התפתחות העולם הטכנולוגי אבל בחרנו גישה שמרנית שנותנת לנו שנה ללמוד את השוק ואת הצורך בהסדרה שלו".

 

לא חששתם לאשר לפועלים, הבנק הגדול בישראל עם ביט, אפליקציית התשלומים המרכזית בישראל להיכנס לתחום הארנקים הדיגיטליים? הוא לא יהפוך למונופול?

"עשינו חשיבה משמעותית על עולם התשלומים והארנקים וגם בחנו בנצ'מרק עולמי. בנוסף ישנה רשות התחרות ששוקלת שיקולי תחרות, והיא נתנה אישור למהלך הזה. בעולם התשלומים בישראל עוברים טריליון שקל בשנה. אפליקציות התשלומים, בהן ביט דומיננטית, היא רק 2% מזה. כך שהייתי נזהר מלהגדיר אותם מונופול בתחום התשלומים".

x