הכסף

בנק ישראל נותן לבנקים אור ירוק לפעול מול האמירויות - אך מזהיר מסיכונים

בפיקוח על הבנקים מתריעים כי יש לבצע פיקוח הדוק בכל הקשור למדיניות איסור הלבנת הון, היות שנמצאו ליקויים בסטנדרטים הבינלאומיים בנושא זה באמירויות

נעמי צורף 13:5421.10.20

הפיקוח על הבנקים תומך בפעילות הבנקים מול איחוד האמירויות, אך גם מצנן את ההתלהבות ומדגיש את הצורך בניהול סיכונים קפדני בפעילות זו: "יש לייצר סביבת פעילות מופחתת סיכון לביצוע העברות, העמדת ערבויות ומכתבי אשראי". כך כותב המפקח על הבנקים יאיר אבידן במכתב ששלח הבוקר (ג') למערכת הבנקאית, ובו הנחיות לגבי חיזוק היחסים מול איחוד האמירויות הערביות, לאור הסכם השלום שנחתם בחודש שעבר.

 

 

לא מדובר בהנחיות חדשות, אלא בשיקוף וחידוד הנחיות קיימות, בנוגע לשיתוף פעולה עם מדינות מסוג זה. מטרת המכתב היא להבהיר את הנהלים, כדי לאפשר פעילות עסקית עם האמירויות. הבנקים מחויבים לעמוד בהנחיות הללו, ועל בנק שלא יעמוד בהן צפויות להיות מוטלות סנקציות בהתאם.

 

 

המפקח על הבנקים יאיר אבידן המפקח על הבנקים יאיר אבידן צילום: דובר בנק ישראל

 

ממכתבו של אבידן עולה כי יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע ליחסים כלכליים עם מדינות האיחוד. המפקח מציין כי איחוד האמירויות נכללת ברשימת המדינות והטריטוריות בסיכון לפי חוק איסור הלבנת הון. אולם מובהר כי אין מדובר ברשימה סגורה, וכי על הבנק לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות העניין.

 

עוד מצוין במכתב כי דו"ח הערכה שפרסם באפריל האחרון הארגון  Financial Action Task Force, העוסק באיסור הלבנת הון, קבע כי באמירויות יש ליקויים ביישום הסטנדרטים הבינלאומיים בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. צוין כי "לאור ליקויים באפקטיביות המשטר, על רקע סיכונים משמעותיים, נקבע הליך מעקב מוגבר לתיקון הליקויים במחצית הראשונה של שנת 2021".

 

ולמרות זאת, בבנק ישראל מתכוונים לאפשר פעילות בין הבנקים הישראליים לאיחוד האמירויות, שכן מדובר בתנאי בסיסי לקיום מערכת יחסים כלכלית בין המדינות: "רשימת הפעולות המפורטות במכתבי זה, אין בה למנוע מתאגיד בנקאי להציע ללקוחותיו, בהתאם לשיקול דעתו, שירותים נוספים, הקשורים בפעילות מול איחוד האמירויות הערביות, תוך ניהול סיכונים מוקפד ובהתחשב ברמת הסיכון הגלומה בפעילות", נכתב.

 

"למיטב בדיקתנו, הפעילות המסחרית והפיננסית באיחוד האמירויות היא בעלת מורכבות גבוהה, הנובעת בין היתר ממרכיבי הסיכון המובנה במדינה, לכן אנו סבורים כי ניהול סיכונים מוקפד מחייב את התאגיד הבנקאי לפעול בזהירות ובאופן מדורג, תוך הקצאת משאבים הולמים ללימוד הסביבה המגוונת והמאתגרת, היכרות עם המוסדות הפיננסיים הרלוונטיים, וביצוע בקרות שוטפות".

 

כאמור, המכתב מציג רשימת סיכונים אפשריים העולים משיתוף פעולה עם גורמים באמירויות, ובין השאר מאפיין את הגורמים שכדאי להתקשר איתם סביב עסקאות ואת אופן ההתקשרות עמם. למשל, נכתב כי "עסקה בשה מעורבת חברה שלא התאגדה ב'יבשה' תיראה כעסקה בסיכון גבוה יותר, וככזו תובא לאישור מנהל בכיר". על המנהל הבכיר יהיה לבדוק את ההיגיון הכלכלי או העסקי העומד מאחורי ביצוע העסקה, מקור הכספים המשמשים לביצוע העסקה ומבנה האחזקות וזהות בעלי השליטה בחברה.

 

עוד נכתב כי על מבנה הבעלות בחברה להיות שקוף ומובן לתאגיד הבנקאי, על ידי קבלת אישור מטעם פירמת עו"ד או רו"ח בינלאומית מוכרת, וכי אסור שהחברה תוחזק בנאמנות על ידי חברת נאמנויות מקצועית. כמו כן, על בעלי שליטה הסופיים בחברה להיות אזרחים מקומיים. בנוסף צוין כי אין בעיה בהתקשרות עם חברות ממשלתיות או גופים ממשלתיים אחרים.

 

 

משלחת בנק לאומי באיחוד האמירויות משלחת בנק לאומי באיחוד האמירויות

 

בנוגע למוסדות הפיננסיים, שמהם תבוצע ההעברה, נכתב כי עליהם להיות בנקים מקומיים, המפוקחים בידי הבנק המרכזי של איחוד האמירויות, או שלוחה מקומית של בנק בינלאומי שרשום ומפוקח באחת ממדינות ה-OECD. על ההעברה להתבצע בדולר אמריקאי או ביורו.

 

צד הישראלי לעסקה חייב להיות לקוח של הבנק או מוכר לו, ועליו להציג אישור מטעם פירמת עו"ד או רו"ח בינלאומית מוכרת באשר למקורות מימון העסקה, וצריך להתקיים שיתוף פעולה מול הבנק שמעביר את הכספים ומהלקוח בנוגע להעברת מידע לגבי העסקה.

 

 

המפקח על הבנקים יאיר אבידן אמר כי "יש לזכור שלצד ההזדמנויות יש להקפיד על ניהול הסיכונים, ובכלל זה על הבנת הסביבה העסקית והבנקאית וקיום בקרות הולמות".

x