• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הכסף

בנק ישראל: למרות הירידה בביקוש למשכנתאות ב-2017, הריבית הממוצעת עלתה

לפי הסקירה השנתית שערך הבנק לשנה שעברה, חלה עלייה בסיכון של תיק האשראי הצרכני ובתיק האשראי של העסקים הקטנים והזעירים. הבנק מציין הערכות כי הטכנולוגיה תשנה דרמטית את פני הבנקאות בשנים הקרובות

רעות שפיגלמן 09:0130.05.18

הממוצע החודשי של הלוואות לדיור עמד בשנה שחלפה על 4.4 מיליארד שקל – ירידה לעומת 4.9 מיליארד שקל לחודש ב 2016. כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 שפורסם הבוקר (ד').

 

בדו"ח מציין הבנק כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מספר הדירות החדשות שנמכרו ב-2017 היה נמוך בכ-20% לעומת 2016. בנוסף, לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, בסוף 2016 החלה מגמת ירידה במספר העסקאות לנדל"ן למגורים ובחודשים האחרונים אף ירידה מסוימת במחירים. הירידה בממוצע החודשי מיוחסת גם לירידת רכישות המשקיעים וירידה ברכישה של דירות מיד שנייה.

 

יחד עם זאת, למרות שנרשמה ירידה בריבית על משכנתאות בכל מסלולי ההצמדה, הרי שהממוצע השנתי עלה לעומת הריבית ההממוצעת של 2016. עם סיום 2016 נרשמה עלייה בריביות ולאחר מכן בתחילת 2017 נרשמה ירידה, אך בממוצע שנתי הריבית כאמור של 2017 היתה גבוהה יותר. בדו"ח מציין בנק ישראל כי גובה הריבית מושפע בין היתר גם מרמת עלויות גיוס ההון של הבנקים, מרגולציה כמו גם מרמת הסיכון של הלווים.

 

תיק האשראי לדיור צמח ב-2017 ב-4% - שיעור נמוך יחסית בהשוואה לשנים קודמות עם ממוצע של 7.9% בחמש השנים האחרונות.

 

בעוד שגובה ההלוואה הממוצעת נותר דומה לשנת 2016, הרי שעלו מעט היקפי המשכנתאות שנלקחו בשיעורי מימון גבוהים ביחס לשווי הנכס (מכונה LTV) – ברמות של שיעור מימון בין 60%-75%. העלייה הזו ב-2017 מגיעה אחרי שב-2016 האשראי בשיעורי מימון גבוהים ירד משמעותית. לסיכום השנה שחלפה, כ-30% מההלוואות שהעמידה המערכת הבנקאית הן בשיעור מימון של מעל 60%. בנק ישראל מציין כי "החשיפה לשוק הדיור היא מוקד סיכון משמעותי למערכת הבנקאית, אולם בזכות צעדי הפיקוח על הבנקים, שהחמירו את הדרישות בתחום זה, הסיכון ירד בשנים האחרונות".

 

 

בניין בנק ישראל בניין בנק ישראל צילום: בלומברג

 

לראשונה זה שש שנים - עלייה בפער הריביות של הבנקים על הלוואות

 

לראשונה משנת 2011 נרשמה בשנה החולפת עלייה בפער הריבית הממוצע על הלוואות שמעמידה המערכת הבנקאית. פער הריביות (המכונה "המרווח הפיננסי") הוא למעשה הקופון שגוזר הבנק בין הריבית שהציבור משלם על הלוואות לבין הריבית שמשלם הבנק על הכסף שהוא לווה.

 

הפער הזה עמד ב-2016 על 2.04% ועלה בשנת 2017 ל-2.14%. זאת לאחר שמשנת 2011 נרשמה מגמת ירידה ביחס לפער ריביות של 2.53% אז. בסקירה מציין בנק ישראל את העלייה בפערי הריביות עקב עלייה בסיכון. יש לציין כי מנגד פער הריביות על המשכנתאות ירד.  

 

עלייה בסיכון של תיק האשראי הצרכני ושל העסקים הקטנים

 

יתרת תיק האשראי הצרכני של חמשת הבנקים הגדולים עומדת על כ-152 מיליארד שקל, כאשר חלה עלייה בהוצאות להפסדי אשראי עבור המגזר הצרכני והעסקים הקטנים. הוצאות הפסדי אשראי הן הוצאות שרושמים הבנקים, משום שצפוי שסכומי הלוואות שהעמידו הבנקים לא יוחזרו. כך שבעוד ששיעור ההוצאה להפסדי אשראי לכל תיק האשראי במערכת הבנקאית לשנה שחלפה עמד על 0.14%, הרי שבתיק הצרכני היחס הזה עמד על 0.95% - עלייה לעומת רמה של 0.72% בשנת 2016 (לא כולל בנק לאומי שרשם ירידה במגזר זה, על רקע מדיניות להקטנת תיק האשראי בפעילות זו). במגזר העסקים הקטנים והזעירים נרשמה עלייה מ-0.37% ב-2016 ל-0.6% בשנת 2017.

 

בדו"ח מציין בנק ישראל כי "גורמי הרקע לעליית ההוצאות להפסדי אשראי באשראי הצרכני ובאשראי לעסקים קטנים וזעירים הם צמיחה משמעותית של אשראי זה בשנים האחרונות ושינויי חקיקה בתחום פשיטות הרגל". בנק ישראל עוד מוסיף בהקשר זה כי הבנקים פועלים בשנים האחרונות לקידום הליכי הסדר ו"גבייה רכה" בקרב לקוחות צרכניים כדי לאפשר ללווים הנמצאים בקשיים כלכליים תנאים נוחים יותר לפירעון חובותיהם, ולפיכך עולה שיעורם של הסדרי החוב ללקוחות צרכניים.

 

שליש מהחובות של משקי הבית שייכים למשקי בית שבסיכון בעוד ש-53% ממשקי הבית לא מחזיקים בחובות, הרי שלגבי היתר מצטיירת תמונה מדאיגה לפיה שליש מהחוב של משקי הבית שייך למשקי בית שמוגדרים כ'פגיעים'. בנק ישראל מציין בהקשר זה כי משקי בית שהכנסותיהם נמוכות מתאפיינים בפגיעות גבוהה בדומה לממצאים באירופה.

 

הסתכלות על התפלגות חובות משקי הבית מלמדת של-80% כמעט יש רק הלוואות מהמערכת הבנקאית, ל-8% הלוואות רק מגופים חוץ בנקאיים ול-12% הלוואות בנקאיות ומגופים חוץ בנקאיים. ברשימת הגופים החוץ בנקאיים נכללים חברות כרטיסי אשראי, גמ"חים, חברות ביטוח, וחברות ליסינג.

 

נתון מעניין נוסף בדו"ח הוא ששליש ממשקי הבית שבסיכון נטלו גם הלווואה לדיור, ולכן " פירוש הדבר שאם משק בית מחזיק בשני סוגי האשראי ונקלע לכשל ,הוא גורם להפסדים הן באשראי לדיור והן באשראי הצרכני".

 

האשראי לענף הבינוי זינק ביותר מ-20%

 

רוב העלייה בתיק האשראי בשנה שחלפה נבעה מאשראי שהעמידו הבנקים הבינוניים. ב-2017 צמח תיק האשראי כולו של חמשת הבנקים הגדולים ב-3.5% והסתכם ב-968 מיליארד שקל. צמיחת האשראי נבעה ברובה מהבנקים הבינוניים, ולכן חלה עלייה בנתחי השוק שלהם, על חשבון שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי. הבנקים הבינוניים מחזיקים בנתח של 42% בעוגת האשראי - עלייה לעומת נתח של 38% ב-2015.

 

בנוסף, בשנה שחלפה שיעור עלית האשראי הצרכני היה מתון יחסית ועמד על 3.9% לעומת שיעור צמיחה שנתי של 7.4% בחמש השנים האחרונות. הצמיחה המתונה יחסית באשראי הצרכני שמיוחסת לעלייה ברמת הסיכון, הביאה לצמיחה גבוהה יותר באשראי לעסקים גדולים. קצב הצמיחה של האשראי העסקי עמד על 4.7% - גבוה יחסית לשנים קודמות, זאת לאחר שבשנים קודמות נרשמו שיעורי צמיחה נמוכים למדי ואף שליליים. בחמש השנים האחרונות שיעור הצמיחה השנתי לאשראי העסקי עמד על 0.35%. עיקר השינוי נובע מאשראי לענף הבינוי שגדל בשנה שחלפה בשיעור גבוה של 21.6% .

 

האשראי לענף הנדל"ן והבינוי עלה משמעותית אשתקד, לאחר קצב צמיחה שנתי ממוצע של 3.5% בחמש השנים האחרונות. הצמיחה נבעה בעיקר משינוי שערך הפיקוח על הבנקים שאיפשר לבנקים להכיר במכירת תיקי אשראי לנדל"ן, ולכן להגדיל את היצע האשראי לענף. יש לציין שעיקר הצמיחה מיוחסת לענף הבינוי שעיקרו פעילות בנייה בעוד שלענף הנדל"ן לבדו – בו עיקר הפעילות היא תיווך ואחזקה, לא חל שינוי ניכר. היקף האשראי לא השתנה ביחס לשנה הקודמת ,וזאת בהמשך להישענות ההולכת וגוברת של ענף זה על מקורות חוץ-בנקאיים, ובהם הנפקות אג"ח ומניות.

 

באשר לסיכון בענף הנדל"ן והבינוי מציינים בבנק ישראל שנמשכה גם בשנה שחלפה מגמת ירידה בסיכון האשראי לענף, אך יחד עם זאת הסיכון הנשקף לבנקים הוא כן גבוה משום משקלו הגבוה של האשראי לענף זה בסך עוגת האשראי של המערכת הבנקאית.

 

בנוסף, לעומת קצב הצמיחה הנמוך של אשראי משקי הבית, האשראי לכלי רכב שבשעבוד צמח ב-13% . העלייה ברמת הסיכון של חלק מהשחקנים בתחום, בפרט חברות הליסינג (שלוות מהבנקים) הביאה את בנק ישראל ליישם בקרה בענף.

 

המודלים של הבנקים העתידיים: משילוב של טכנולוגיות בבנקים מסורתיים ועד שימוש בבלוקצ'יין שידחוק החוצה את הבנקים לחלוטין

 

הפיקוח על הבנקים מציין בסקירה כי בעולם מעריכים שבשנים הקרובות תשנה הטכנולוגיה באופן דרמטי את פני הבנקאות הקמעונאית, ומציג חמישה מודלים של בנקים לעידן החדש, בהתאם לוועדת באזל. הפיקוח מדגיש כי "הבנקים בישראל משקיעים משאבים רבים בקידום הדיגיטציה והטכנולוגיה, אך עליהם לוודא שהם מצליחים להדביק את קצב ההתקדמות העולמי ולהשיג חיסכון תפעולי תוך הספקת מוצרים ושירותים חדשניים ללקוחות".

 

המודל הראשון המוצג הוא "הבנק המשופר" - the better bank - הוא המודל היחיד שמתייחס להמשך קיומם של הבנקים המסורתיים, אך תוך הטמעה של טכנולוגיות חדשות שיהפכו את הבנקים הקיימים ליותר דיגיטליים. במודל הזה הקשר עם הלקוחות יישאר בידי הבנקים ופעילות הליבה תישאר כפי שהיא כיום – העמדת אשראי.

המודל השני - "הבנק החדש" - the new bank - מתייחס להחלפתם של הבנקים הקיימים בבנקים מוטי טכנולוגיה. בבסיס התרחיש הזה עומדת ההנחה שהבנקים המסורתיים לא יצלחו את המהפיכה הדיגיטאלית ויוחלפו בבנקים חדשים – למשל חברות פינטק. בנקים אלו ישתמשו בנתונים מהרשתות החברתיות.

 

המודל השלישי, "הבנק המבוזר" - the distributed bank - מתייחס לביזור השירותים הפיננסיים בין בנקים ובין שחקנים טכנולוגיים. זאת אומרת שהלקוחות יצרכו את השירותים במקום מבנק אחד מכמה גורמים במקביל. כאשר בתרחיש זה חלק מהשירותים כמו העברות תשלומים והלואוות דיגיטליות יעברו לחברות טכנולוגיה והבנקים הקיימים "ימצאו נישות שיאפשרו להם לשרוד".

 

המודל הרביעי "הבנק המצומצם" the relegated bank - מציע כי הבנקים הקיימים יפעלו דרך מתווכים דיגיטליים חדשים, ואותם מתווכים הם אלה שינהלו את הקשר השוטף מול הלקוחות ואת הממשק מולם. כאם ישתפו חברות הטכנולוגיה פעולה עם הבנקים. הבנקים ימשיכו לנהל את הסיכונים ולהוות בסיס תפעולי למתן שירותים פיננסיים.

 

המודל החמישי והאחרון "הבנק שאינו מתווך" - the disintermediated bank - מציע שהלקוחות ינהלו פעילות בנקאית ישירה – ללא גורם תיווך פיננסי, לדוגמא על רשת הבלוקצ'יין. בתרחיש זה למשל, יהיה שימוש בפלטפורמות P2P להעמדת הלוואות בין עמית לעמית ואישורי עסקאות לא ידרשו איש מקצוע אלא התאמות של עסקאות תתבצענה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות שונות (שיספקו חברות טכנולוגיה). מודל זה יושב על בסיס ההנחה שהטכנולוגיה תהיה אמינה ובטוחה מספיק לשימוש בין אנשים.

 

שיעור הדיבידנד בבנקים בישראל נמוך בהשוואה עולמית

 

למרות ששיעור הדיבידנד נמצא במגמת עלייה הרי שהשוואה לבנקים מובילים בעולם מעמידה את המערכת הבנקאית בישראל מתחת לממוצע. כך, בישראל שיעור הדיבידנד המחולק מהרווח עומד בממוצע על 21%, בחמשת הבנקים הגדולים, זאת לעומת ממוצע של 36% בעולם. בלאומי השיעור האפקטיבי הוא 12%, במזרחי טפחות 23% , בבנק הפועלים 28%, ובבנק הבינלאומי 50%.

 

שיעורי חלוקת הדיבידנד כאן הם בפועל ולא כמו המדיניות העדכנית של כל בנק, היות שבפועל במהלך השנה שחלפה חלו עדכונים כלפי מעלה במדיניות החלוקה המקסימלית של חלק מהבנקים, כמו גם העובדה שלא תמיד חולק דיבידנד בשיעור המקסימאלי האפשרי. לכן בנק ישראל מציג את שיעורי החלוקה בפועל בחישוב שנתי.

 

היקף הדידיבנדים שחולקו בשנת 2017 הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל, כאשר בנק לאומי הכריז על רכישה עצמית של מניות (השקולה לחלוקת דיבידנד מבחינה כלכלית) בהיקף של 700 מיליון שקל וכבר החלה לבצע רכישות במסגרת המהלך בשבוע האחרון. הפיקוח על הבנקים בהקשר זה מציין בדו"ח שבשנת 2017 חלוקות הדיבידנדים הגדילו את העושר של הציבור ב 1.6 מיליארד שקל.

רוצים לדעת מה מגיע לכם? לחצו כאן למדריך הזכויות המלא

בטל שלח
    לכל התגובות
    x