שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בונים קריירה ומשפחה

גורל החוסכים המבוגרים יעבור לידי גופי הפנסיה

עדכון חדש של האוצר עשוי להיות מהפכני: לא רק שחסכונות חדשים ינותבו מינואר להשקעות בסיכון שפוחת עם הגיל, אלא שגופי הפנסיה יוכלו להסיט למסלול זה חוסכים קיימים. הבעיה היא שההחלטה בעניין תהיה שלהם

שאול אמסטרדמסקי 06:5406.10.15

כל מי שנכנס למעגל העבודה בישראל או מחליף את מקום עבודתו יצטרף מינואר הקרוב לדור חדש של חוסכים לפנסיה. על פי הנחיות אגף שוק ההון במשרד האוצר, הרגולטור של הפנסיה, כל שקל שתחסכו לחשבון הפנסיה שלכם ינותב אוטומטית למסלול חיסכון שמותאם לגיל שלכם, כך שאם אתם חוסכים צעירים הכסף שלכם יושקע באפיקים מסוכנים יותר, ואם אתם מבוגרים הוא יושקע באפיקים מסוכנים פחות.

 

על מועד החלת המודל הודיע הרגולטור כבר לפני שנה, אלא שבערב ראש השנה הוא הוסיף לו נדבך חשוב: לא רק מצטרפים חדשים ינותבו אוטומטית למסלול החיסכון — גופי הפנסיה גם יוכלו להחליט חד־צדדית על הסטת כל החוסכים הקיימים למסלול. הרגולטור השאיר את הבחירה בידי מנהלי גופי הפנסיה, ואם הם יבחרו לממש אותה, יכולה להתרחש מהפכה של ממש בשוק הזה.

 

שלטון המנהלים

 

כדי להבין מה כל זה אומר נדרש לרגע יישור קו מושגי: רוב הכסף שאתם חוסכים לפנסיה מושקע בבורסה ובאפיקים דומים (אם אתם חוסכים בקופות גמל או בביטוחי מנהלים, כל הכסף שלכם מושקע בבורסה). כלומר, האנשים שמנהלים את הפנסיה לוקחים את הכסף שאתם חוסכים בכל חודש ומשקיעים אותו באג"ח של ממשלת ישראל ושל ממשלות אחרות, אג"ח של חברות עסקיות (מבנק הפועלים ועד חברות של יצחק תשובה), מניות של חברות בישראל ובעולם (מטבע ועד פייסבוק), נדל"ן (אם אתם חוסכים במגדל, למשל, דעו שאתם הבעלים של קניון הזהב בראשון לציון), קרנות גידור, קרנות השקעה ופחות או יותר בכל מה שאפשר להשקיע בו.

 

לחוסכים אין כמעט שום יכולת להשפיע על האופן שבו מנהלי גופי הפנסיה משקיעים את כספם. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא להגדיר לגוף הפנסיה אם הם מעדיפים שכספם יושקע במסלול השקעה מסוכן (כלומר, עם הרבה מניות), במסלול בסיכון בינוני (כלומר, עם הרבה אג"ח) או במסלול כללי, שבו מנהלי ההשקעות קובעים בעצמם על בסיס איזו מידת סיכון להשקיע את הכסף — זהו גם מסלול ברירת המחדל, שבו נמצאים 97% מהחוסכים.

 

היות שכל מה שקשור לפנסיה סובל מחסמים פסיכולוגים מהותיים (סביר להניח, למשל, שרוב הקוראים פשוט דילגו על הפסקה הקודמת), יש חשיבות גדולה מאוד לשאלה מהו מסלול ברירת המחדל. 97% מהחוסכים בחרו בו בעיקר בגלל הנחת המוצא שלפיה הם עצמם אינם מבינים כלום בנושא, ועדיף כנראה לסמוך על מי שכן, קרי זה שהגדיר את ברירת מחדל (למשל, הרגולטור).

 

הבעיה היא שמאחר שרובו המוחלט של הציבור נמצא במסלול הכללי, יוצא שמנהלי הכסף מקבלים החלטות שאמורות להיות נכונות בעת ובעונה אחת גם לחוסכים צעירים מאוד בתחילת הקריירה שלהם (בנות ובני 30 פלוס) וגם לחוסכים מבוגרים שנמצאים רגע לפני הפרישה (בנות ובני 60 פלוס). וזה עלול להיות מסוכן.

 

הרגולטור נגד הכנסת

 

רק לפני שבע שנים, בספטמבר 2008, גרם המשבר הכלכלי העולמי לצלילות בבורסות בכל העולם, ואיתן צללו גם כספי הפנסיה. חוסכים מבוגרים שנמצאו רגע לפני הפרישה חטפו מכה אנושה — לא היה להם די זמן שהכסף יישאר בבורסה ויתקן את ההפסדים. לחוסכים צעירים המפולת היתה פחות מהותית.

 

עקב זאת הטילה הממשלה אז על אגף שוק ההון לחשוב על מודל חדש לחיסכון לפנסיה, שיוריד את מידת הסיכון ככל שעולה הגיל של החוסכים, וההשראה היתה המודל שנהוג בצ'ילה. שבע שנים חלפו מאז, המודל כבר גובש מזמן, אבל עדיין לא הופעל. הסיבה לכך היא שילוב של פוליטיקה, רפיסות שלטונית ואוזלת יד רגולטורית. בשורה התחתונה, משרד האוצר פשוט לא הצליח לבנות קואליציה רחבה בכנסת כדי לאשר את הפעלת המודל.

 

 צילום: עומר מסינגר

 

לפני שנה מצא הרגולטור מסלול עוקף שאינו מצריך אישור מהכנסת: הוא הכריז שהמודל יופעל מינואר 2016, אולם רק על מצטרפים חדשים ועל כסף חדש שייכנס לחיסכון לפנסיה. כל טריליון השקלים שכבר שוכבים בחשבונות הפנסיה ומושקעים בשוק ההון — בהם לא יהיה כל שינוי.

 

כעת, בראש השנה, הרגולטור עדכן את ההנחיות שלו ואפשר לגופי הפנסיה להפוך גם מסלולי חיסכון קיימים למסלולים אוטומטיים לפי גיל. אם גופי הפנסיה ירימו את הכפפה הזו, הניואנס הזה יכול להיות דרמטי. השאלה היא רק איזה תמריץ יש לגופי הפנסיה בשביל לעשות דבר כזה, אם בכלל.

 

תמריץ אחד יכול להיות עבור גופי פנסיה שיש להם מסלולי חיסכון קיימים שעשו בעבר תשואה גבוהה מאוד על הכסף שהושקע בהם. תיאורטית הם יכולים להפוך מסלול קיים כזה למסלול אוטומטי לפי גיל, בשביל לשווק אותו בתור מסלול שעשה תשואות גבוהות בעבר ולנסות למשוך אליו חוסכים חדשים. צעד כזה יהיה לא הוגן כלפי החוסכים, שכן הוא יציג מצג שווא — תשואות העבר הושגו כשמסלול ההשקעות היה בעל אופי אחר — ולכן הרגולטור הודיע כי גופי הפנסיה לא יוכלו לעשות זאת.

 

הדילמה של גופי הפנסיה תהיה כזו: האם להפוך את המסלול הכללי, זה שנמצאים בו כיום מרבית החוסכים, למסלול מותאם גיל, ולאבד את התשואות ההיסטוריות, או לחלופין להשאיר את המסלול הכללי בתור מסלול כללי, אבל אז אי אפשר להפקיד לשם כספים חדשים (כי החל מינואר כל כסף חדש יהיה חייב להיכנס למסלול מותאם גיל).

 

לגוף הפנסיה הגדול בישראל, קרן הפנסיה מנורה מבטחים, כבר יש כיום מסלולים מותאמי גיל. כעת הם צפויים להפוך למסלולי ברירת המחדל, ולכן הם במצב הטוב ביותר ביחס לגופים האחרים, משום שיוכלו להציג תשואות עבר למסלולים האלה כבר מהרגע הראשון. לכן מנורה לא צפויה להפוך את המסלול הכללי למסלול מותאם גיל, אלא להשאיר אותו כמו שהוא.

 

לגופי פנסיה אחרים, ובעיקר לקופות הגמל שנאבקות על קיומן מול קרנות הפנסיה, בהחלט עשוי להיות תמריץ להפוך מסלולים קיימים למותאמי גיל. הם אמנם יאבדו את היכולת להשתמש בתשואות העבר, אבל מנגד יוכלו להציג נפח פעילות במסלולים האלה — אלמנט חשוב בניסיונות השיווק שלהם.

 

הנקודה הפתוחה העיקרית במהלך שהעבירה המפקחת הנוכחית דורית סלינגר נוגעת לגבולות הגזרה — היא לא הגדירה לגופי הפנסיה מה צריכה להיות מידת הסיכון של השקעת כספי החוסכים בכל אחת מקטגוריות הגיל, מתוך תפיסה שגופי הפנסיה יודעים לענות על השאלה הזאת בעצמם טוב מהרגולטור, וגם מתוך התפיסה שמידת הסיכון בהשקעה משתנה בהתאם לנסיבות הכלכליות בעולם, ולכן לא נכון להגדיר הגדרות קשיחות כאלה מראש (למשל, השקעה באג"ח של אי.די.בי נחשבה בעבר ללא מסוכנת, עד שהפכה פתאום למסוכנת מאוד).

 

מרבית החוסכים לפנסיה בגופי הפנסיה החדשים הם בני פחות מ־50 (הגיל הממוצע הוא בסביבות 40), ולכן השאלה העיקרית היא מה יהיה אופיו של מסלול ההשקעה עבורם. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לא צפוי שינוי דרמטי, והוא יהיה דומה למסלול הכללי הקיים כיום.

 

לא בטוח שתשלמו פחות

 

גופי הפנסיה יחויבו להודיע על השינויים האלה לחוסכים (המעטפה הזאת שרבים אינם פותחים כלל), ואף להציג להם אפשרויות חיסכון אחרות. למשל, לראשונה גופי הפנסיה יוכלו לאפשר לחוסכים להשקיע את כספם במסלול שמתנהל אוטומטית ללא ניהול אנושי, פשוט על ידי השקעה בתעודות סל שקונות את המדדים עצמם. ובלשון פשוטה: החוסכים במסלול כזה יהיו צפויים לתשואה הממוצעת שעשה השוק כולו. הבורסה עולה — תשואה חיובית, הבורסה יורדת — תשואה שלילית.

 

צעד זה הוא ניסיון של הרגולטור לאפשר לגופי הפנסיה להציע מסלולי חיסכון בדמי ניהול נמוכים יותר, בהסתמך על מחקרים שמראים כי בטווח הארוך מנהלי השקעות אנושיים לא מצליחים להכות את השוק, כלומר להשיג תשואה עודפת לחוסכים, ולכן עדיף לחסוך במסלול אוטומטי בדמי ניהול מופחתים. השאלה הגדולה היא רק אם גופי הפנסיה אכן יציעו דמי ניהול מופחתים במסלולים אלה, או שמא יגבו דווקא דמי ניהול גבוהים כדי להשאיר את החוסכים במסלולים שמנוהלים בידי מנהלי ההשקעות באופן אקטיבי.

 

ועוד, גופי הפנסיה יוכלו להציג עד עשרה מסלולי השקעה שונים לחוסכים — למשל, מסלול השקעה בעיקר בחו"ל או בעיקר בישראל, בעיקר במניות או בעיקר באג"ח קונצרניות, וכדומה. אם כי סביר להניח שרוב הציבור (כאמור, 97% ממנו) לעולם לא ישתמש באפשרויות הבחירה האלה שיעמדו לרשותו, וימשיך לבחור במסלול ברירת המחדל. 

רוצים לדעת מה מגיע לכם? לחצו כאן למדריך הזכויות המלא

בטל שלח
    לכל התגובות
    x