בחרתם מסלול מנייתי? כנראה שלא זכיתם לתשואה בפנסיה

הציבור הרחב החוסך לפנסיה משלם מדי שנה דמי ניהול לא מבוטלים לחברות הביטוח ובתי ההשקעות עבור ניהול כספי הפנסיה שלו. ברוב המקרים, החוסכים אינם מעורבים באופן ניהול החסכונות וסומכים על בעלי המקצוע לייצר עבורם את התשואה הגבוהה ביותר. בנוסף, רוב החוסכים כלל לא יודע באילו אפיקים מושקע החיסכון הפנסיוני שלו, זאת משום שלמעלה מ־90% מהחסכונות הפנסיוניים מושקעים במסלולי ברירת המחדל שבהם יש למנהל ההשקעות גמישות מרבית בהשקעת הכספים (בחלוקה למניות, אג"ח, נדל"ן וכו'). זאת הסיבה שהתחרות המרכזית בין מנהלי ההשקעות הפנסיוניים מתרכזת במסלולים הכלליים, ולכן אם משווים בין הביצועים של הגופים השונים, ניתן לראות פערים קטנים יחסית בין המתחרים. כך למשל בקופות הגמל, בשנת 2012, למעט בית ההשקעות אלטשולר שהציג תשואה של כ־15%, רוב הגופים יישרו קו סביב ממוצע של כ־11%.

המסלולים המנייתיים עדיין בטריטוריה השלילית

עם זאת, החוסכים המתוחכמים יותר יודעים כי גופי הפנסיה מציעים להם אלטרנטיבה למסלול הכללי בדמות מסלולים מתמחים. מדובר במסלולים המשקיעים את כל החיסכון באפיק מסויים - למשל רק במניות או רק באג"ח קונצרניות או רק באג"ח ממשלתיות. המסלולים הללו נמצאים מתחת לרדאר התקשורתי אך השוואת הביצועים שלהם שופכת אור על רמת המומחיות של מנהלי ההשקעות באפיקים השונים. לצורך כך ביצענו בדיקה של ביצועי קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים לפי המסלולים שמתמחים במניות והמסלולים שמתמחים באג"ח.

בדיקה זו מעלה מספר ממצאים מעניינים. כך, לדוגמה, ניתן לראות באופן מובהק כיצד חברת הביטוח מנורה מציגה ביצועים עודפים באופן חריג על המתחרים במסלולי האג"ח, אך מציגה ביצועי חסר משמעותיים במסלולים המנייתיים. מנגד, ניתן לראות כיצד חברת הביטוח מגדל מציגה ביצועים מעולים בתחום המנייתי בביטוחי המנהלים, אך מפגרת מאחור במסלול המנייתי של קרן ההשתלמות שלה (מגדל קהל השתלמות מניות). ההסבר לכך טמון, ככל הנראה, בזהות שונה של צוות ניהול ההשקעות של הקרנות לעומת ביטוחי המנהלים.

אם נשווה את ביצועי המסלול המנייתי למסלול האג"ח בחמש השנים האחרונות נגלה תמונה מרתקת: בביטוחי המנהלים השיגו מסלולי האג"ח תשואה עודפת משמעותית על המסלולים המנייתיים. התשואה המצטברת הממוצעת של מסלולי האג"ח של חמש חברות הביטוח הגדולות עמדה בחמש שנים על 42.3% בעוד שהתשואה המצטברת הממוצעת של המסלולים המנייתיים עמדה על 1% -. הסיבה לפערים היא טמונה במשבר של שנת 2008 שבו רשמו המסלולים המנייתיים הפסדים דו ספרתיים גבוהים שגם הביצועים הטובים של 2010-2009 התקשו לתקן.

עוד עולה מהנתונים כי בטווח הארוך ישנם פערים אדירים גם בין ביצועי המסלולים המנייתיים של חברות הביטוח עצמן. כך, בטווח של חמש שנים רשמה מגדל תשואה מצטברת של כ־27% במסלול המניות, בעוד שבכלל הציגו תשואה שלילית ובהראל רשמו באותו פרק זמן תשואה זניחה של כ־3%.

יש לציין כי בשנת 2012 ביטוח המנהלים של הראל במסלול המנייתי מוביל עם תשואה של 11.54%, גבוה במעט ממגדל שהניבה תשואה של 11.5%. מנורה, החלשה בטווח הארוך בתחום המנייתי, לא הציגה ביצועים משופרים בשנת 2012 ומתברגת בתחתית הטבלה במסלול המנייתי עם תשואה של 8.6%.

מנורה, שאת השקעותיה מנהל יוני טל, מציגה ביצועים חלשים מאוד באפיק המנייתי, אך כאמור, מבריקה במסלול האג"ח עם תשואה מצטברת של 63.3% בחמש השנים האחרונות. גם ב־2012 מנורה הצטיינה במסלול האג"ח ורשמה תשואה מצטברת של 11.4%. הראל מתברגת מיד אחריה עם תשואה של 10.1% בשנה שעברה. מסלולי האג"ח של מגדל והפניקס מפגרים מאחור ב־2012 עם תשואות של 6.3% ו־6.4% בהתאמה.

פערי ביצועים גם בקרנות ההשתלמות

גם במסלולים המתמחים של קרנות ההשתלמות נרשמים פערים אדירים בין ביצועי הגופים המנהלים. קרן ההשתלמות שהצטיינה במסלול המנייתי בטווח הארוך - הראל נץ - הניבה בחמש השנים האחרונות תשואה מצטברת של 23.2%. מנגד, המסלול המנייתי של קרן ההשתלמות של מגדל (מגדל קהל השתלמות מניות) רשם באותה תקופה תשואה שלילית של 14.6%. מעניין לראות כי הראל נץ רשמה אמנם תוצאות חזקות מאוד בחמש שנים השנים האחרונות, אך בטווח של שלוש שנים היא מתברגת רק במקום השלישי אחרי המסלולים של אלטשולר ומיטב.

הראל נץ הצליחה להבריק בעיקר בגלל ששמרה על חשיפה מנייתית נמוכה יחסית למתחרות ב־2008 ולכן ספגה פחות מהם כששוק המניות צנח, דבר שסייע לה בטווח הארוך.

בראיון ל"כלכליסט" מסביר עופר נרגסי, סגן מנהל חטיבת ההשקעות בקבוצת הראל, את ההישג: "בשנת המשבר של 2008 הקטנו את החשיפה המנייתית במסלול המתמחה במניות כי היתה לנו שם גמישות לרדת לעד 50% מניות ולכן ירדנו פחות מהמתחרים. כשהשווקים תיקנו ב־2009, הגדלנו בחזרה את החשיפה למקסימום ולכן התשואה העודפת.

"היום אנחנו חושבים שמחירי המניות סבירים ולא רואים סיכון משמעותי אז כרגע אנחנו בחשיפה גבוהה של כ־95% למניות במסלול. בכל זאת, כדי לשמור על רמת סיכון מוגבלת, אנחנו מנסים לפזר עד כמה שאפשר את החשיפה באמצעות הגדלת חשיפה למניות בחו"ל ליותר מ־40% מהתיק. נכון שבשנתיים האחרונות אנחנו פחות בולטים, וזאת כיוון שחלק מהמתחרים שלנו הקדימו לצאת לחו"ל ולכן השיגו תשואות גבוהות יותר".

נרגסי מסביר את הפערים הגדולים בין הביצועים של המתחרים בענף: "מסלול מנייתי הוא בהגדרה מסלול עם סטיית תקן גבוהה משמעותית מתיק כללי ולכן גם סטיית התקן של התוצאות — אם מנהל מסוים לקח פוזיציה מסוימת שלא הלכה לכיוון שהוא קיווה לה הוא יציג ביצועים חלשים משמעותית מהמתחרים. דוגמא לכך ה גופים שהעדיפו משמעותית את ישראל על חו"ל. הגישה שלנו היא לא לקחת פינות. בישראל, למשל, אנחנו כמובן עושים בחירה פרטנית של מניות אבל משקיעים גם במניות ת"א־100 וגם במניות יתר. בחו"ל התיק המנייתי מפוזר גם גיאוגרפית וגם סקטוריאלית".

עם זאת, המצטיין האמיתי במסלול המנייתי בקרנות ההשתלמות הוא המסלול של בית ההשקעות מיטב, שמנוהל על ידי יניב צלאל. בניגוד לנץ שמציגה תנודתיות בתשואה בין שנה לשנה, קרן ההשתלמות של מיטב מתברגת מדי שנה בחלק העליון של טבלת התשואות. בטווח של שנה, שלוש וחמש שנים מתברגת הקרן של מיטב במקום השני המכובד.

אלטשולר שחם מצליח לשמור על איזון

מניתוח הביצועים עולה נתון מעניין נוסף שנוגע למסלולים של בית ההשקעות אלטשולר שחם. להבדיל מחברות הביטוח המגלות התמחויות שונות - מנורה החזקה באג"ח ומגדל במניות - הקרנות של אלטשולר מציגות ביצועים מעולים בטווח של שנה ושלוש שנים הן במסלול האג"ח והן במסלול המנייתי. בשנת 2012 מתברג המסלול המנייתי של אלטשולר (נירית מניות) במקום הראשון עם תשואה פנטסטית של 19%, הרחק מהממוצע של המתחרים שהסתכם ב־11.4%. גם מסלול האג"ח של אלטשולר שחם מתברג ב־2012 במקום הראשון עם תשואה מצטברת של 12.5% לעומת ממוצע של 8.7% בקרב המתחרים.

קרן ההשתלמות במסלול האג"ח של אלטשולר שחם שלא כללה אפילו מניה בודדת, הצליחה להשיג בשנת 2011 תשואה הגבוהה מהתשואה הממוצעת שהשיגו המסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות (כ־11%) שכוללים השקעה מגוונת, במניות ובאג"ח. נתונים אלו תואמים את ההצלחה של אלטשולר שחם גם במסלולים הכלליים - בית ההשקעות הצליח להבריק גם בבחירת המניות וגם באג"ח שלו, בעיקר על רקע הצלחתו להקדים את מתחריו ולפזר השקעות בחו"ל בשני האפיקים. עם זאת, בטווח של חמש שנים מציג אלטשולר שח תשואה מצטברת שלילית של 7% ומנגד מכפר על כך בביצועים עדיפים בעיקר בשלוש השנים האחרונות.

מעניין לראות כי גם קרן ההשתלמות של מנורה מבטחים בולטת בתחום האג"ח (בדומה, כאמור, לביטוח המנהלים), כאשר ב־2012 היא מתברגת במסלול זה במקום השני אחרי אלטשולר שחם עם תשואה של 9.4%. זאת, בניגוד למגדל שמבריקה, כאמור, במסלול המניות בביטוחי המנהלים אך מציגה ביצועים חלשים במסלול המניות בקרן ההשתלמות.

נתון מעניין נוסף נוגע לביצועים של בית ההשקעות אנליסט. אנליסט נחשב שנים ארוכות לבית השקעות בוטיקי איכותי, המתמחה בניתוח ובהשקעה באג"ח.

אלא שהנתונים של המסלולים המתמחים חושפים את החולשה שבה מתאפיין ניהול ההשקעות של אנליסט בשנים האחרונות. מסלול האג"ח של אנליסט רשם ב־2012 תשואה מצטברת של 6.2% בלבד ואף מתברג במקום האחרון בטווח של שלוש שנים עם תשואה מצטברת של 17.8% כשאלטשולר שחם, כאמור, מציג בטווח זה במסלול האג"ח תשואה מצטברת כמעט כפולה של 29.7%. המסלול המנייתי של אקסלנס מציג את הביצועים החלשים ביותר של 6% בשנת 2012 על רקע חשיפת חסר לחו"ל.