הכסף

מי נהנה מהרפורמה בעמלות הבנקים?

רפורמת העמלות, שהושקה לפני חצי שנה, נועדה להגביר את השקיפות והתחרות בשוק הבנקאי - אבל בפועל נהנים ממנה רק לקוחות הבנקים הגדולים: בדיסקונט ובמזרחי טפחות השינוי מינורי, ובבנק הבינלאומי הלקוחות משלמים הרבה יותר

רונית גודמן ורימונה פרקש 09:3331.12.08

ברבעון הראשון לכניסת רפורמת העמלות לתוקף הוזלו העמלות בשני הבנקים הגדולים, אבל בבנקים הבינוניים לא חל שינוי מהותי או שחל שינוי לרעה - כך עולהמדו"ח שפרסם אתמול בנק ישראל. על פי הנתונים, בבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות נרשם שינוי מינורי בלבד, ואילו הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר למשקי בית. בסך הכל עולה מהנתונים כי בעקבות הרפורמה פחתה ההוצאה הממוצעת עבור סל השירותים הנפוצים לכ־70% ממשקי הבית, בעוד עבור יותר מ־15% ממשקי הבית כמעט לא חל שינוי.

 

- - איור: יונתן וקסמן

על פי הדו"ח, ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית עבור סל שירותי עו"ש (כולל מסגרת אשראי), ללא הלוואות צרכניות, ירדה ב־9% בחמשת הבנקים הגדולים: בבנק הפועלים חלה ירידה של 29% בממוצע, ובלאומי חלה הוזלה של 10%. לעומת זאת, בדיסקונט התייקר סל זה ב־8%, במזרחי טפחות הוא התייקר ב־14%, ובבנק הבינלאומי התייקר הסל בשיעור של 48%.

 

השינוי בעמלות שונה מעט כאשר מדובר בסל שכולל הלוואות צרכניות, שהם השירותים הנפוצים והבסיסיים ביותר בקרב משקי הבית, ובהם התמקדה הרפורמה בעמלות. בחמשת הבנקים הגדולים ירדה ההוצאה על סל כזה ב־22% בממוצע: בבנק הפועלים חלה ירידה של 39% בממוצע,

בלאומי חלה הפחתה של 25%. בדיסקונט ובמזרחי טפחות נותרה ההוצאה על הסל האמור כמעט ללא שינוי (ירידה של 6% בדיסקונט ועלייה של 4% במזרחי), ובבנק הבינלאומי עלתה ההוצאה עבור הסל האמור ב־33%.

 

כתוצאה מהרפורמה, ירדו ההכנסות מעמלות בשני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, בכ־250 מיליון שקלים, בעוד אותן הכנסות עלו בבנק הבינלאומי. בדיסקונט ובמזרחי טפחות לא היתה לרפורמה השפעה מהותית על ההכנסות מעמלות.

 

עלייה בהנחות בעמלות בעקבות הרפורמה

 

הרפורמה בעמלות נועדה להגביר את השקיפות ואת היכולת להשוות בין תעריפי הבנקים ולאפשר לציבור להתמקח ולקבל הנחות על שירותי הבנקים. מהדו"ח של בנק ישראל עולה כי אכן חלה עלייה בהנחות הניתנות בעמלות למשקי הבית. מחברי המסמך קובעים כי "כבר ברבעון הראשון עלה שיעור ההנחה הממוצע ל־24%, לעומת 18% לפני הרפורמה", וכי "בכל הבנקים, המחירים הממוצעים הנגבים בפועל נמוכים מהמחירים המצוינים בתעריפים (למעט בבנק מזרחי, שלא העניק הנחות ללקוחותיו)".

 

לדוגמה, בחמשת הבנקים הגדולים עומדת ההנחה הממוצעת על עמלת פעולה על ידי פקיד על 35% בממוצע, וההנחה על פעולה בערוץ ישיר על 21% בממוצע.

 

עוד טוענים בבנק ישראל כי הרפורמה הוזילה את השירותים הבנקאיים הניתנים על ידי פקיד לאוכלוסיות החלשות: יותר מ־80% ממשקי הבית מקרב האוכלוסיות החלשות משלמים כיום בין 11 ל־13 שקל לחודש עבור שירותי עו"ש, לעומת כ־18–25 שקל לפניה. בבנק הבינלאומי משלמת אוכלוסייה זו כ־15.8 שקל בממוצע.

 

"הרפורמה עזרה להוזיל את העלויות בקרב האוכלוסיות החלשות, אבל בקרב רוב הציבור עדיין קיימת תחושה שהם משלמים יותר", אומר עו"ד יצחק אבירם, המתמחה בתביעות בנקאיות. "מי שלא ביצע הרבה פעולות אולי מרגיש את ההוזלה, אבל מי שמבצע מספר רב יותר של פעולות דווקא חווה התייקרות. כדאי היה שבנק ישראל יפעיל את סמכויותיו בכל הקשור בהתייקרות של פעולות מסוימות, כמו למשל הפקדת צ'קים - פעולה שהתייקרה פי שישה לעומת מה שהיה לפני הרפורמה".

 

- -

 

אמנון שוורץ, מנכ"ל שגיא חישובי ריבית, מסכים עם הדברים. "נכון שסטטיסטית שירותי העו"ש הוזלו כביכול", הוא אומר, "אבל יש אוכלוסייה גדולה שהשינוי בעמלות גרם לה לשלם יותר. בעיקר מדובר בעמלות פקיד, שעולות כיום הרבה יותר. זה בולט במיוחד, אגב, אצל לקוחות המגזר העסקי, שלא נבדקו בדו"ח.

 

"ההוזלה, במיוחד זו שהעניקו הבנקים הגדולים, בטלה בשישים לעומת הריביות הגבוהות שהבנקים גובים. עלויות הריביות הגבוהות מפצות את הבנקים על הכסף הקטן שהם הפסידו בעקבות רפורמת העמלות; שם נמצא הכסף הגדול. בנק הפועלים, למשל, יעלה מ־1 בינואר את שיעורי ריבית החובה ב־2.4%-2.9% לכל חשבונות מקבלי המשכורת".

 

ביקורת אחרת היא על עצם יעילותה של הרפורמה. זו נועדה, בין היתר, לקדם את התחרותיות בשוק, אבל מהדו"ח עולה שדווקא הבנקים הגדולים חיזקו את מעמדם בשוק. הפועלים ולאומי אמנם שילמו מחיר יקר יותר על ההוזלות, לעומת הבנקים הקטנים יותר - אולם מעמדם מול הצרכנים רק התחזק, מאחר שהם הבנקים היחידים שמסוגלים להציע ללקוחותיהם הוזלה משמעותית בעלויות. הבנקים הבינוניים מצטיירים מהדו"ח כפחות אטרקטיביים, במידה ניכרת. הדו"ח כלל אינו מתייחס לבנקים הקטנים, המהווים חלק חשוב בתחרות.

 

סניף של בנק הפועלים סניף של בנק הפועלים צילום: שאול גולן

  

בפיקוח מבטיחים לבצע התאמות כנדרש

 

לפני כשבועיים פרסמה המועצה לצרכנות סקר משלה, שלפיו עמלות הבנקים דווקא עלו בעקבות הרפורמה, וכי 62% מלקוחות הבנקים מוציאים על העמלות 36% יותר. במועצה טוענים שהפער בין שני הסקרים הוא תוצאה של חישוב בעייתי של בנק ישראל. לדוגמה, בנק ישראל משייך את העמלות בגין נטילת הלוואות לסל השירותים הנפוצים, בעוד המועצה לצרכנות אינה מבודדת אותו מהריבית על ההלוואה.

 

חשוב מכך: במועצה טוענים כי תחשיבי הבנק הביאו בחשבון הנחות הניתנות ללקוחות חזקים הנמצאים בעמדת מיקוח, ולא התבססו על העמלות התעריפיות שאותן משלם הצרכן הממוצע.

 

הדו"ח של בנק ישראל מתבסס על נתוני הגבייה בפועל של עמלות ממשקי בית על ידי חמשת הבנקים הגדולים ברבעון השלישי של 2008. הממצאים לא כללו את הוזלת הפעולות המתבצעות באמצעות תיבות השירות ושירותים על ידי פקיד עבור האוכלוסיות החלשות, שנכנסו לתוקף רק בספטמבר 2008.

 

אילו צעדים אופרטיביים יינקטו בעקבות הדו"ח הזה? מהפיקוח על הבנקים נמסר: "כדי לגוון את השירותים בעו"ש ללקוחות הבנקים, פועל הפיקוח לאפשר לבנקים להציע ללקוחותיהם מסלולי עמלות, תוך שמירה על שקיפות, הוגנות ומתן אפשרות להתאים מסלולים ייעודיים לפי פרופיל הלקוח. הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב אחר הרפורמה, גם בתחום כרטיסי האשראי, ויפרסם הודעה לציבור גם בנושא זה". בפיקוח קראו לציבור הלקוחות להיעזר בהשוואות ובמחשבונים המצויים באתר האינטרנט של בנק ישראל.

 

מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "המחיר המרבי נקבע לאור ביטול ואיחוד מספר רב של עמלות. העובדה כי ההוצאה ללקוח קטנה בממוצע ב־6% מלמדת כי הבנק הקפיד לקבוע מחיר הוגן במיוחד למחירי הפעולות השכיחות המבוצעות על ידי כלל האוכלוסייה, והפעיל מדיניות מחירים תומכת באוכלוסיות ייחודיות, כגון גמלאים, צעירים, סטודנטים וחיילים".

 

בבנק הבינלאומי ובנק מזרחי טפחות סירבו להגיב לנתונים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x