שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוק ההון

לאלוביץ' יש סיבות טובות למנות את שלמה רודב ליו"ר בזק

חלוקת דיבידנד של 3 מיליארד שקל שלא עומדת במבחן הרווח ודיבידנד חריג של 2.45 מיליארד שקל - המהלכים שהוביל שלמה רודב בתקופתו הקצרה כיו"ר בזק תחת אלוביץ' עשויים להסביר למה הוא מתעקש דווקא עליו

יניב רחימי 07:2006.03.18

8 שנים לאחר שסיים את הכהונה הראשונה בבזק, שלמה רודב בדרכו חזרה אל חדר הישיבות של חברת התקשורת החבוטה. שאול אלוביץ', רשמית עדיין בעל השליטה בבזק, מקדם את מינויו של רודב לדירקטוריון, רצוי בתפקיד היו"ר, אך ככל הנראה יצטרך להסתפק בדירקטור בלבד. מבט בכהונה הקודמת של רודב בבזק יכול להסביר היטב מדוע אלוביץ' לא מצא מועמד אחר במשק לתפקיד.

 

אומנם מי שמינה את רודב היו בעלי השליטה הקודמים, קרן אייפקס, חיים סבן ומורי ארקין. אלא שגם לאחר מכירת השליטה בבזק לשאול אלוביץ', שהושלמה באפריל 2010, רודב נותר בתפקידו. אלוביץ' לקח על עצמו את תפקיד היו"ר רק בסוף 2010, כך שבפועל רודב המשיך לכהן כיו"ר למשך קצת פחות משנה לאחר העברת המושכות, ובסך הכל עבד בבזק שלוש שנים - כולן כיו"ר. בפרק הזמן הקצר הזה הספיק רודב להוביל שלושה מהלכים משמעותיים בחברה.

 

המהלך הראשון, באפריל 2010, היה אישור חלוקת דיבידנד של 2.45 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה, כ־1.54 מיליארד שקל הם רווחים שנרשמו כתוצאה מרווח חשבונאי שבזק הכירה בו בעקבות הפסקת איחוד הדו"חות עם חברת הלווין די.בי.אס.

 

מדובר היה בדיבידנד חריג במינו, שווה ערך בהיקפו לכמעט שליש מההון העצמי של בזק נכון לאותו מועד. כדי להכשיר את חלוקת הסכום החריג הוצגה בפני הדירקטוריון של בזק חוות דעת משפטית חיצונית, שתמכה בכך.

 

הדיבידנד שירת את אלוביץ', שרק שנה קודם רכש את בזק תוך הישענות על מבנה פרמידיאלי ועל עומס הלוואות שנטל מהבנקים ומהגופים המוסדיים בשוק. כדי לעמוד בתשלום הדיבידנד, בזק נאלצה לקחת הלוואה של 1.5 מיליארד שקל מהבנקים.

 

חלוקת דיבידנד שמתעלמת מהרווחים הראויים

המהלך השני התרחש בימיו האחרונים של רודב כיו"ר בזק. ב־30 בדצמבר 2010 החליט דירקטוריון בזק להמליץ לאספה הכללית של בעלי המניות לבצע חלוקת דיבידנד מיוחדת של 3 מיליארד שקל, שאינה מקיימת את מבחן הרווח. כלומר, מדובר בחלוקה של דיבידנד שהוא מעבר לרווחים הראויים לחלוקה של החברה. אסיפת בעלי המניות של בזק אישרה את החלוקה המיוחדת, שקיבלה את אישור בית המשפט. היא בוצעה בשישה תשלומים לאורך השנים 2013-2011.

 

מימין שאול אלוביץ' ושלמה רודב מימין שאול אלוביץ' ושלמה רודב צילום: רונן טופלברג

 

רכישת השליטה בוואלה, שעברה להפסד

מהלך משמעותי נוסף בעידן רודב כיו"ר בזק היה רכישת נתח משמעותי מוואלה, שבאותם ימים מניותיה נסחרו בבורסה. וואלה הוחזקה על ידי עיתון "הארץ", בזק והציבור.

במרץ 2010, כחודש לפני שהושלמה מכירת השליטה לאלוביץ', הודיעה בזק כי היא מממשת את זכות הסירוב הראשונה שיש לה לרכישת חלקו של עיתון "הארץ" בוואלה, ולמעשה מנעה מגורם שלישי לקנות את האתר. במקום זאת, בזק רכשה בעצמה 32.7% נוספים ממניות וואלה תמורת 88.8 מיליון שקל. כתוצאה עלה שיעור אחזקתה בוואלה ל־67%. היתר נותר בידי הציבור.

 

לימים, אחרי שוואלה עברה להפסד, בזק רכשה את יתרת המניות שהחזיק הציבור ומחקה את וואלה מהמסחר. כשאלוביץ' קיבל לידיו את השליטה, בזק כבר היתה בעלת השליטה בוואלה. זו האחרונה נוהלה כבר על ידי אילן ישועה, שמונה לתפקיד בנובמבר 2006 ומכהן כמנכ"ל עד היום.

 

בנטרול רווחי העתק שרשמה וואלה כתוצאה מרכישה ומכירה של אתר יד2 - השקעה שוואלה מימשה בתוך שנתיים בלבד - הרי שרכישת וואלה לא התברר כעסקה מוצלחת במיוחד עבור בזק. בימים אלה אף מתברר שזו היתה הפלטפורמה שסיבכה את אלוביץ' בחשדות לפלילים.

 

עלות שכר שנתית של 6.3 מיליון שקל

עלות השכר של רודב בשנתו האחרונה בבזק הסתכמה ב־6.3 מיליון שקל. רודב נהנה משכר בעלות של 860 אלף שקל, מתשלום מבוסס מניות בשווי של 1.9 מיליון שקל, וממענק בגובה 18 משכורות שהגיע ל־3.5 מיליון שקל. רודב, שהודיע על סיום כהונתו בדצמבר 2010, היה זכאי על פי הסכם העסקתו להמשיך ולקבל שכר בתקופת ההודעה המוקדמת לתקופה של חצי שנה.

 

בדיוני הדירקטוריון ביחס למענק שקיבל ב־2010 צויין כי רודב הוביל כמה פרויקטי תשתית במקביל, בהם הכבל התת־ימי הבינלאומי, פרויקט ב־NGN וביסוס הרשת החדשה של פלאפון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x