שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוק ההון

בלעדי לכלכליסט

רשות ני"ע פנתה לבנקים כדי להציל את קרנות ההייטק

על רקע היענות נמוכה מצד הגופים המוסדיים, קרנות ההייטק החדשות מנסות לגייס למוצר את הציבור הרחב דרך מנוע השיווק הבנקאי. אלא שהבנקים מצדם לא ממהרים לקדם השקעה לציבור שממנה מסתייגים המשקיעים המוסדיים

רחלי בינדמן 07:2125.01.18

פרויקט קרנות ההייטק של משרד האוצר ורשות ני"ע בסכנה. ל"כלכליסט" נודע כי נציגי הרשות פנו בשבועות האחרונים לבכירים במערכת הבנקאית, בניסיון להבין מדוע אינם משתפים פעולה עם המוצר דרך מערכי ייעוץ ההשקעות שלהם. אלה השיבו כי לא ייתכן שהבנקים ימליצו לציבור לקנות מוצר שמשקיעים מתוחכמים - הגופים המוסדיים - מסתייגים ממנו; וברשות ביקשו שלפחות יאפשרו גישה קלה להצטרפות. אבל בבנקים לא ממהרים ליישר קו בשלב זה.

למשרד אוצר ולרשות ני"ע יש עניין רב בקידום הקרנות. עבור האוצר, האינטרס הוא לקדם את הסטארט־אפים והטכנולוגיה הישראלית; ואילו לרשות ני"ע האינטרס הוא החייאת מחזורי המסחר בבורסה, בין היתר דרך רכישת מניות של חברות טכנולוגיה על ידי הקרנות. אלא שבמערכת הבנקאית נוצרה תחושה שהרשות כה מעוניינת במוצר, עד שהיא לא רואה את הסיכונים הגלומים בו למשקיעי הקצה.

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה צילום: מיקי אלון

 

בסביבת רשות ני"ע, שבראשה עומדת היו"רית הטרייה ענת גואטה, טוענים כי לא פנו לבנקים כדי להניע אותם לשווק את קרנות ההייטק לציבור. לטענתם, הפנייה נועדה לברר טענות שהעלו מנהלי הקרנות, שלפיהן יש חסמים תפעוליים־טכנולוגיים בנוגע להנגשת משקיעים לקרנות. כך לדוגמה, אתר האינטרנט של חלק מהבנקים לא אפשר להזמין את המוצר באופן עצמאי.

 

בשבועות האחרונים מנסות חמש קרנות ההייטק לגייס 400 מיליון שקל, כל אחת, מהציבור. הקרנות ישקיעו כ־30% מכספי הגיוס בסטארט־אפים ישראליים, והיתרה תושקע בחברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בבורסות בארץ ובחו"ל. במטרה לקדם את ההשקעות בטכנולוגיה הישראלית, משרד האוצר ניאות להעניק כרית ביטחון של 50 מיליון שקל לכל קרן, אם תעמוד ביעד הגיוס של 400 מיליון שקל.

 

"כלכליסט" פנה למשרד האוצר ולרשות ני"ע לבדוק אם הם בוחנים הקלות לקרנות, כמו הקטנת יעד הגיוס לקבלת כרית הביטחון. במשרד האוצר סירבו להתייחס.

 

כפי שחשף "כלכליסט", הגופים המוסדיים הגדולים, שמנהלים את כספי הפנסיה של הציבור, לא מתלהבים מהמודל ולא מסכימים להשקיע בקרנות ההייטק. עד כה, כחודש לאחר התחלת תהליך הגיוס, הצליחו הקרנות להשיג התחייבות ל־250—300 מיליון שקל בסך הכל, כולן יחד. זאת הסיבה שהן מעלות הילוך בניסיון לגייס את עיקר הכסף מהציבור, דרך מערך הייעוץ של הבנקים.

 

הגופים המוסדיים מסתייגים מהקרנות משתי סיבות עיקריות: ראשית, מדובר בקרנות סגורות, שבהן האפשרות היחידה של המשקיע לצאת היא למצוא קונה מרצון - כמו במניות. שנית, מנהלי הפנסיה לא רואים סיבה לשלם למנהלי הקרנות דמי ניהול גבוהים של 2% ועוד 20% דמי הצלחה, כש־70% מהכספים יושקעו במניות טכנולוגיה סחירות שמנהלי ההשקעות שלהם יכולים לבחור בעצמם, או לרכוש אותן דרך תעודת סל בעלות נמוכה משמעותית.

 

במערכי הייעוץ של הבנקים מעדיפים כאמור כרגע שלא להמליץ ללקוחות להצטרף לקרנות ההייטק - אלא להמתין לתחילת המסחר בהן. בשלב זה, ברוב הבנקים הגבילו את ההמלצה להשקעה בקרנות ההייטק ללקוחות כשירים בלבד – כאלה עם הון עצמי של כמה מיליוני שקלים, ופעילות משמעותית בשוק ההון, שלא זקוקים להגנה של הרגולציה.

 

אלא שמנהלי קרנות ההייטק לא נותרו חייבים, והחלו ללחוץ על הבנקים כדי שאלה יביאו לקוחות לקרנות, או לכל הפחות יפתחו אפשרות צירוף קלה דרך אתר הבנק (מערכת המסחר שלו). בבנקים כאמור לא התרגשו מהלחצים שהפעילו קרנות ההייטק, ואלה מצדן פנו לעזרת רשות ני"ע.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x