$
פרסום ושיווק

יצרני המשקאות מעלים הילוך במאבקם נגד הרחבת חוק הפיקדון והחלתו על מכלי משקה גדולים

התאחדות התעשיינים דורשת מהשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל לפרסם הודעה ברורה על כך שההרחבה אינה על הפרק. המשרד להגנת הסביבה אמור להעביר בשבוע הבא את עמדתו לגבי העתירה לבג"צ שהגישה עמותת אדם טבע ודין,

נורית קדוש 13:3309.09.20

יצרני המשקאות מעלים הילוך בהתנגדותם להרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים (בקבוקי 1.5 ליטר ומעלה, כמו הפיקדון שקיים היום על המכלים הקטנים של חצי ליטר). התאחדות התעשיינים, תאגיד המיחזור אל״ה של חברות המשקאות הגדולות, ח״כ ינון אזולאי מש״ס ויו״ר השלטון המקומי חיים ביבס מפעילים לחץ על השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, הנדרשת להעביר בשבוע הבא את עמדתה ביחס להרחבת החוק במסגרת עתירה לבג״צ שהגישה עמותת אדם טבע ודין.

 

 

התאחדות התעשיינים, באמצעות יו״ר איגוד המזון דודי מנביץ, דורשת שהמשרד להגנת הסביבה יפרסם הודעה ברורה על כך שהטלת פיקדון על מכלי המשקה הגדולים אינה עומדת על הפרק, ויאמץ את הפתרון שההתאחדות מציעה, המבוסס על הגדלה פי 6 של כמות פחי איסוף אריזות (הפחים הכתומים). ״אנחנו סבורים שבסיכום השיחה ברור שנדרשת עבודת מטה נוספת וליבון של משמעויות האפשרויות השונות, אשר עלו בפגישה שקיימנו״, כתב מנביץ לדוד יהלומי, מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה. זאת לאחר שלטענתו, בשעות האחרונות הועבר לידי האיגוד ניתוח הנתונים שערכה חברת הייעוץ פארטו, ושעל בסיסו הוכנה המצגת שהוצגה אתמול לאיגוד. ״מבחינה ראשונית של הנתונים עולה כי הם מתבססים על חוות דעת שערכה BDO לחברת אסופתא בתשלום (חברת איסוף, המבקשת להרחיב את חוק הפקדון - נ״ק), המבוססת, למיטב ידיעתנו, על חוות דעתו של פרופ' דורון לביא משנת 2010. בנוסף, מפנה חוות דעת פארטו לחוות דעתו של פרופ' דורון לביא משנת 2008, המתבססת על נתונים מהשנים 2002-2000. כמו כן, עבור חלק מהנתונים בחוות דעת פארטו לא מצוינים מקורם או דרך החישוב שלהם. לאור האמור, ועל מנת שנוכל להשלים בחינת הנתונים וגיבוש התייחסות מעמיקה, נבקש להעביר לידינו את מקור הנתונים ואת האופן שבו הם חושבו״, כתב מנביץ.

 

 

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל צילום: עמית שעל

 

 

באיגוד טוענים עוד כי המצגת של היועצים הכלכליים מובילה למסקנה בלתי סבירה, שכל האריזות באשר הן צריכות להיאסף ברשתות השיווק במנגנון של פיקדון במקום בפחי האשפה ובכלי אצירה ייעודיים ברשויות המקומיות. ״מדובר בחוות דעת מוטה, המבוססת על נתונים שאינם עדכניים, מלפני 20 שנה, ומקורם אינו ברור, אשר הטייתה באה לידי ביטוי באופן גמור בכל שקף ובכל סעיף במצגת. אין כל אפשרות, להבנתנו, כי חברת פארטו תייעץ למשרד בנושא פיקדון על המכלים הגדולים. לעניות דעתנו, יש לגנוז עבודה זו ואין להסתמך על מסקנותיה כלל ועיקר״.

 

גם תאגיד אל״ה, המשותף ליצרניות המשקאות הגדולות ומנוהל בידי אורנית רז, בעבר מנהלת איגוד המזון, ביקש מהמשרד לדחות על הסף את מסקנות העבודה שהוגשה למשרד להגנת הסביבה.

 

משנת 2016 נקבע בחוק הפיקדון יעד איסוף למכלי משקה גדולים, שיחול על יצרני ויבואני מכלים כאלה, והוא עומד כיום על 55%. עוד נקבע בחוק האמור, כי אם לא הגיע שיעור האיסוף השנתי ל-55%, יחולו הוראות חוק הפיקדון גם על מכלי משקה הגדולים. עוד קובע החוק, כי אם היקף האיסוף הוולונטרי (באמצעות מכלי המיחזור ברחובות) הוא פחות מ- 47% מכלל הבקבוקים שנמכרו בישראל באותה שנה, לשר אין שיקול דעת ועליו להטיל דמי פיקדון, ואם ההיקף הוא 47% עד 55% מכלל הבקבוקים, יוטל פיקדון על הבקבוקים הגדולים, אך השר רשאי להתנות ולדחות זאת ומעל שיעור זה לא יוטלו דמי פיקדון.

 

 

מכלי משקה גדולים מכלי משקה גדולים צילום: מיקי נעם אלון

 

תאגיד המיחזור אל"ה הצהיר כי אסף ב-2016 למעלה מ-60%. אלא שדו"ח הביקורת החיצוני, שהוזמן נוכח ספק שהוטל באמיתות הנתונים, מצא כי נאספו רק 51.4%. כיוון שמדובר בכמות פחותה מהקבוע בחוק, היה אמור החוק להתרחב בכפוף לשיקול דעתו של השר. השר לשעבר זאב אלקין בחר במאי 2018 שלא להרחיב את החוק, ולהסתפק בהטלת קנס בגובה 48 מיליון שקל על אל"ה.

 

בדצמבר האחרון הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד אלקין, וחייב אותו לקבל החלטה בנוגע לחוק הפיקדון עד יוני 2020 , ולהכריע אם יוטל פיקדון על מכלי משקה גדולים. הדיון בעתירה נדחה לשבוע הבא.

 

במכתב לשרה גמילאל ציין ח״כ אזולאי את ההשלכות השליליות שיהיו להרחבת תחולת החוק על הבקבוקים המשפחתיים: ״אם יוחלט על הטלת פיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים, תהיה תוספת של כ-200 מיליון שקל בשנה להוצאות הצרכנים על רכישת משקאות״.

 

 

ח״כ אזולאי הוסיף כי הוא ער להשפעה השלילית של מכלי המשקה הגדולים שלא נאספים, אך משבר הקורונה אינו מאפשר את הגדלת הוצאות הציבור: ״משבר הקורונה יצר מציאות שאין לה אח וֵרע ב-100 השנים האחרונות. מלבד היבטיו הבריאותיים של המשבר, נודעה לו גם משמעות כלכלית עצומה. בתוך ימים ספורים גדל שיעור האבטלה במשק ליותר מ-20% , ומעגל דורשי העבודה בישראל התרחב במידה דרמטית והקיף יותר ממיליון איש ואישה. העלאת מסים בעת הזו תהווה הוצאה כספית נוספת והכבדה על המשפחות, שגם כך מתמודדות עם ההוצאות המרובות מדי יום. מאחר שמרבית צרכני הבקבוקים הגדולים הן משפחות, שחלק גדול מהן איבדו את מקום עבודתן ומתמודדות עם המצב הכלכלי הקשה, אין זה המקום והזמן להטיל עליהן מס נוסף בדמות הרחבת הפקדון. בקבוקי 1.5 ליטר ומעלה אינם בבחינת מותרות".

 

מלשכת השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל נמסר: ״השרה בוחנת בימים אלה את הנושא, ותקבל את ההחלטה שתשקף את האינטרס הציבורי, הסביבתי והחברתי-כלכלי. השרה פועלת להתאים את הסטנדרטים בישראל לאלה של האיחוד האירופי מבחינת מדדי האיסוף, המיחזור וניקיון המרחב הציבורי.

x