ויטמין לקיצור הבירוקרטיה: יבואני תוספי התזונה נגד משרד הבריאות

היבואנים מעלים הילוך במאבק במשרד הבריאות על רקע העיכובים בשחרור מוצרים מתחנות ההסגר בנמל אשדוד. ל"כלכליסט" נודע כי חטיבת תוספי תזונה באיגוד לשכות המסחר הגישה בימים האחרונים עתירה לפי חוק חופש המידע לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות, בבקשה לקבל מידע על טיפול בבקשות לייבוא התוספים. ברקע הדברים, כוונת הלשכה לפעול לשינוי הגדרת תוספי התזונה, המסווגים כיום כמזון רגיש, למזון רגיל.

"הצרכן הישראלי משלם על תוספי מזון שהוא קונה בחנויות בשוק המקומי פי 2.5 מהמחיר בארה"ב", טוען שי ברוש, בעלי חברת תוספי התזונה פארמה גורי. "פערי המחיר הבלתי סבירים הם תוצאה של עודף בירוקרטיה מצד משרד הבריאות, שמעכב שחרור המוצרים בנמלים", הוא אומר ומוסיף, "הבירוקרטיה הובילה לזה שיש יותר ייבוא אישי של צרכנים ולצמיחה של חברות כמו iHerb, המציעות להזמין את תוספי התזונה מחו"ל במחירים נמוכים". העתירה המנהלית הוגשה על ידי היבואנים לאחר שפניות חוזרות מצדם למשרד הבריאות בבקשה לקבל נתונים על משך ההמתנה לשחרור המוצרים המיובאים לא נענו.

מחלקת תוספי התזונה בסניף רמי לוי. עיכובים בשחרור המוצרים בנמל צילום: תומריקו

היבואנים נערכים לתיקון חוק הגנת הבריאות

העיתוי בו בחרו היבואנים להגשת העתירה אינו מקרי. בעוד כחצי שנה יידרש משרד הבריאות לפעול להסדרת תקנות החוק להגנת בריאות הציבור (מזון), המוכר יותר כרפורמת הקורנפלקס. אחת ממטרות החוק, שאושר ב־2015 בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, היתה להביא להפחתת יוקר המחייה בישראל. בשל כך, החוק העניק הקלות על יבוא מזון. עם זאת החוק החריג מוצרי מזון רגיש כמו תחליפי חלב לתינוקות וגבינות. גם תוספי התזונה הוגדרו כמזון רגיש - הגדרה שהיבואנים מבקשים כעת לערער עליה.

לטענת היבואנים, הגדרת תוספי התזונה כמזון רגיש נעשתה בעבר ללא סיבה בעקבות אישור מזורז לחוק במסגרת חוק ההסדרים. עם כניסת החוק לתוקף, בשנת 2016, נקבע כי החקיקה תאמץ את כל ההנחיות, ההוראות והנהלים של שירות המזון שפורסמו באתר משרד הבריאות עד לתחילת החוק, וזאת עד שאלו יוחלפו. במקרה שההנחיות לא יוחלפו נקבע כי הן יידונו מחדש בתוך שלוש שנים. בחודש ספטמבר הקרוב יסתיימו שלוש השנים והיבואנים, שזיהו בכך חלון הזדמנויות, מבקשים להיערך לקראת המועד האמור.

"החלטה שרירותית של משרד הבריאות"

חטיבת תוספי התזונה בלשכת המסחר פנתה כבר בדצמבר האחרון לממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות, בבקשה לקבל מידע הנוגע ליבוא של תוספי תזונה לפי חוק חופש המידע. במסגרת פנייתה, ביקשה החטיבה לקבל מידע אודות בקשות שהוגשו בשנים האחרונות לשירות המזון הארצי לשם קבלת אישור ליבוא תוספי תזונה, ובכלל זה, בקשות שאושרו, בקשות שנדחו ומידע אודות זמני הטיפול הממוצעים של שירות המזון הארצי בבקשות.

למרות שהמתינה מעבר לפרק הזמן הקבוע בחוק חופש המידע (60 ימים), המידע לא נמסר לחטיבה. "בהמשך למכתבך שבנדון ולמרות חלוף הזמן הקבוע בחוק, המידע אותו ביקשת עדיין אינו בידי. הליך איסוף המידע מתבצע מול מספר גורמים מקצועיים ומשכך אנו נדרשים לזמן נוסף לצורך השלמת איסוף המידע המבוקש", נענתה החטיבה על ידי הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אייל בסון

אין זו הפעם הראשונה שלשכת המסחר פונה לבית המשפט בעתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע בשל אי מתן מענה מצד משרד הבריאות. הפעם הקודמת נרשמה במאי החולף, לאחר שבקשתם של היבואנים לקבל מידע אודות הסיבה להגדרת תוספי תזונה כמזון רגיש לא נענתה.

בסופו של ההליך התקבלה תשובה לפיה עד שנת 2004 ההתייחסות לתוספי תזונה היתה כאל מזון רגיל, אולם עם כניסת נוהל יבוא מזון רגיל לתוקף בשנה זו נקבעו תנאים חדשים שהגדירו אותם כמזון רגיש. במשרד הבריאות לא ידעו להסביר את ההחלטה בצורה ברורה יותר והודו כי, "מעבר לאמור, לא אותר במשרד הבריאות המידע המבוקש בפנייתך ביחס להחלטה לצרף את תוספי התזונה לרשימת המזון הרגיש ובכלל זה: פרוטוקולים של דיונים מקצועיים שנערכו במשרד הבריאות, חוות דעת שהיו חלק מהתהליך, חומר רקע שעמד בפני משרד הבריאות והתכתבויות שהוחלפו בעניין".

"מדובר בהחלטה שרירותית של משרד הבריאות שאין להם דרך לנמק אותה והיא תהיה הבסיס למהלך שלנו לשינוי החקיקה", טוען בכיר בענף.

עו"ד גיל נדל, שותף, ראש תחום דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי, וסגן ראש מחלקת מיסים, גולדפרב זליגמן המייצג את היבואנים מסר כי, "יש להתפלא על כך שאין למשרד הבריאות תשתית עובדתית מספקת התומכת בכך שתוספי תזונה מוגדרים כמזון רגיש. משמעות הדברים היא שיבוא תוספי תזונה כרוך בהליך פרוצדורלי בירוקרטי משמעותי שספק רב האם יש לו הצדקה".