$
פרסום ושיווק

כבר לא מתביישות להרוויח: חגיגת עליות המחירים תימשך לאחר הפסח

עליות המחירים במוצרי הנייר, המשקאות והאורז היו רק ההתחלה. לאחר החג יעלו גם מוצרי החלב שבפיקוח וההיערכות לרפורמת סימון המוצרים עלולה להתגלגל לצרכן

נורית קדוש 06:5709.04.19

גל עליות מחירי המזון שהחל בחודש יולי האחרון אפשר לרשתות הקמעונאיות להשלים מהלך לשיקום הרווחיות, אותו התניעו לפני כשנתיים מתחת לרדאר. אך העלייה במחירי מוצרי הנייר, המשקאות, האורז, התה והמלח, שכבר באה לידי ביטוי בתוצאות רשתות המזון לשנה החולפת וביתר שאת ברבעון הרביעי של השנה, צפויה להתחזק לאחר החג.

 

 

 

עליות המחירים הבאות צפויות להגיע מכיוון מקרר החלב ומדפי המזון היבש. הכרעת בג"ץ בעתירת תנובה, במסגרתה חויב שר האוצר משה כחלון לחתום על צו עדכון מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, תביא לעלייה של 3.4% במחירים. אמנם מדובר בקטגוריה ספציפית, אולם כזו שיש לה השפעה ניכרת על היקף המכירות ברשתות.

 

רשתות המזון שכחו מהמחאה החברתית רשתות המזון שכחו מהמחאה החברתית צילום: עמית שעל

 

כך למשל בשופרסל, הרשת הגדולה ביותר בישראל, מהווה תחום החלב 14% מהמכירות, שהם כ־2 מיליארד שקל בשנה. מנתוני תנובה עולה כי כ-60% ממכירות מוצרי החלב שלה, הם של מוצרים שתחת צו הפיקוח על המחירים. כלומר, מדובר בנתח מוצרים רחב, שישפיע לשלילה על כיסם של הצרכנים ולטובה על הרווחיות של הרשתות.

 

עליות מחירים נוספות עשויות להגיע מצד חברת אסם, שהודיעה במהלך הקיץ על מחירון חדש, אך הקפיאה אותו בעקבות לחצים מצד כחלון שהבטיח לה הקלות במכס על ייבוא חומרי גלם. החלפת הממשלה, עשויה להיות הזדמנות טובה מצד אסם, להחזיר לשולחן את המחירון.

אם אסם תעלה מחירים לא מן הנמנע שעל העגלה יקפצו יצרנים נוספים, המשוועים לשיפור הרווחיות.

 

זאת בעיקר על רקע ההוצאות הכבדות הצפויות להם עם החלפת האריזות של מוצרי המזון העתירים בסוכר, שומן ומלח, בשל תקנות סימון מזון שייכנסו לתוקף בינואר 2020. מחירון חדש מצד היצרנים הקטנים המייצרים עבור הקמעונאים את המותג הפרטי, צפוי להתקבל בהבנה מהרשתות, שיראו בכך הזדמנות נוספת, לשפר את הרווחיות שלהן.

 

גל עליות המחירים האחרון מגיע לאחר תקופה במהלכה התמודדו יצרניות ורשתות המזון עם שחיקת הרווחיות. המחאה החברתית שהחלה בקיץ 2011 הביאה להתכנסות פנימית בחברות ולעצירת המנגנון האוטומטי במסגרתו ביצעו בכל שנה שני גלי התייקרויות, בעקבות העלאות מחירים של הספקים. התוצאה באה לידי ביטוי בירידה ברווחיות הגולמית בשנה שאחרי המחאה.

 

כשהרגישו כי הגל הגדול כבר מאחוריהן, החלו יצרניות המזון במגעים עם הקמעונאים להעלאות מחירים. הקמעונאים, ובראשם איציק אברכהן מנכ"ל שופרסל, מיהרו לאשר ולהצדיק את ההתייקרות שנכנסה לתוקף בתחילת 2013. מה שהם לא לקחו בחשבון, היתה תגובת הצרכנים, שצמצמו את הצריכה ואילצו את הרשתות להעמיק מבצעי הוזלות.

 

את 2013 חתמו הרשתות בשחיקה ברווחיות. שופרסל נקלעה בעקבות כך למשבר שהוביל אותה לעבור להפסד תפעולי ונקי ב-2014 ואברכהן, שחש שהספקים השאירו אותו להתמודד לבד בחזית עם זעם הצרכנים, תיעל את הסיטואציה לטובת תהליך היפרדות מהם. המותג הפרטי שפיתח והחדיר לתחום החלב, הבשר, תחליפי חלב לתינוקות ועוד, סייע לו לשפר את הרווחיות הגולמית ב-2015.

 

רשת רמי לוי יצאה במהלך דומה בהמשך. בתחילת 2015 הגיע איום נוסף בעקבות הבנות שגובשו בין ההסתדרות לבין המעסיקים בנוגע להעלאת שכר המינימום. רשתות השיווק המעסיקות אלפי עובדים בשכר מינימום, חשו שלא יוכלו לשאת בתוספת, אך בשל חשש מתגובת הצרכנים נמנעו מהעלאות מחירים.

 

על רקע זה בשנתיים האחרונות החלו הרשתות להעלות את המחירים מתחת לרדאר, אך 2019 מסתמנת כשנה בה רשתות השיווק יניחו את הבושה מאחור. עליות המחירים הן כבר מציאות שלא ניתן להסתיר והן רק ילכו ויתחזקו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x