זיתא לממונה על הגבלים: לחקור את מועצת הצמחים

אחרי הבג"ץ שהגישה נגד המדינה ונגד אופן ההסדרה שלה את שוק שמן הזית בישראל, פונה זיתא גם לממונה על הגבלים עסקיים: אתמול פנו פרקליטיה של זיתא לממונה דיויד גילה, ודרשו ממנו לפתוח בחקירה נגד משרד החקלאות ומועצת הצמחים בגין תיאום מחירים וכמויות של שמן זית בישראל.

"די

על פי זיתא, עיקר הטענה נוגעת לעובדה שענף הזית ומועצת הצמחים מתאמים בראשית כל עונת מסיק את מחירי שמן הזית ואת הכמויות. מחירים אלה הופכים בפועל ל"מחירי רצפה", שבהם נמכרים שמני הזית ליצרנים.

לפני כחודש פנתה זיתא לבג"ץ בנושא, וזה הורה, בין היתר, למשרד החקלאות ולמועצת הצמחים להשיב בתוך 60 יום. הפנייה הנוכחית לממונה על הגבלים עסקיים מגיעה על רקע פתיחתה הקרובה של עונת המסיק החדשה באוקטובר: לטענת זיתא, כל הסימנים מראים כי בכוונת הנתבעים להמשיך בשיטה הקיימת, ומשום כך נדרשת התערבותו ובדיקתו המיידית של הממונה על הגבלים.

"הדרישות הכספיות של המגדלים, על אף שהן מנותקות לחלוטין ממה שקורה בעולם - לחלוטין לא מנומקות", אמר אתמול ל"כלכליסט" אמיר גור־לביא, ממייסדי זיתא. "הגשנו בקשות חוזרות ונשנות שנה אחר שנה, כדי להבין את הרציונל של המחירים והדרישות שלהם, וכן להבין את שרשרת הערך שלהם - אבל הם בשום פנים ואופן לא מוכנים לדון בכך. האלטרנטיבה היא שיבואנים מביאים תוצרת ארוזה בבקבוקים במחיר הרבה יותר זול מהמחיר שדורש ענף הזית במועצת הצמחים.

"תמיד התנגדנו לקביעת המחיר, וביקשנו לא להיות שותפים לקביעת המחיר ולהסכמה. בכל הפעמים שבאנו לדיונים, באנו כדי להתנגד לתהליך וכדי לנסות לקשור איזה רציונל בכל המהלך. לדאבוננו, לא הצלחנו למנוע את הפרסום לכאורה של המחיר המומלץ - שהלכה למעשה הפך בשנים האחרונות למחיר רצפה של המגדלים.

"דבר אחד ברור בכל התהליך: הצרכן הסופי בישראל משלם כפול מעמיתיו במדינות מתקדמות אחרות. מצד שני, זה מעודד מאוד יבואני שמן זית ספרדי. כל זה מצ'פר את החקלאי הספרדי, ובסופו של דבר מחסל את החקלאות המקומית. הרבה יותר זול לייבא מאשר לקנות תוצרת ישראלית יקרה ולהחזיק תשתיות ייצור בישראל".

הפנייה לממונה על הגבלים עסקיים הוגשה באמצעות עורכי הדין אלדד כורש, איה רייך־מינא ושני צפרי ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות'.

בעבר, כאשר פנה "כלכליסט" למועצת הצמחים ולמשרד החקלאות בטענה כי הם עוברים על חוקי ההגבלים, טענו במשרד החקלאות כי מדובר בנושא השייך למועצת הצמחים. שם טענו מנגד כי הם אינם קובעים מחירים לשוק, אלא ממליצים על מחירים למגדלים, כאשר כל מגדל חופשי למכור את תוצרתו בכל מחיר.