המוסדיים הגדילו החזקות בישראל - וצמצמו את מספר המניות הזמינות לציבור
המוסדיים הגדילו החזקות בישראל - וצמצמו את מספר המניות הזמינות לציבור
כך מעריכה רשות ני"ע, שמפרסמת דוח על השפעות המלחמה על שוק ההון הישראל: "רכישות המוסדיים מצמצמות את הכמות הצפה האפקטיבית הזמינה למסחר, לאור אופיים של המוסדיים כמשקיעים לטווח ארוך"; בזמן אזעקות במרכזי עסקים בישראל נרשמה ירידה של עד 35% בהיקף המסחר בבורסה
הבורסה בת"א שמרה על יציבות בתקופת המלחמה בעיקר בזכות פעילות המשקיעים המוסדיים, שרכשו מיליארדי שקלים בשוק המניות והאג"ח מתחילת המלחמה. זו המסקנה שעולה ממחקר שערכו ברשות ניירות ערך על השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק ההון הישראלי.
המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך, בראשות אילן גילדין, בחנה את מצבו של שוק ההון המקומי מתחילת המלחמה ועד לסוף שנת 2023. לדבריה, על אף הירידות החדות בתחילת המלחמה, שוק ההון חזר ליציבות במרבית הפרמטרים תוך זמן קצר יחסית, ובדומה לכפי שאירע באירועים בטחוניים קודמים.
בין היתר עולה מהממצאים של הבדיקה כי לאזעקות במרכזי העסקים (בעיקר ת"א) הייתה השפעה מובהקת על היקף העסקאות והסוחרים הפעילים. לפי הנתונים בעת התרעות במרכזי עסקים ובעשר הדקות שלאחר הפעלת האזעקה נרשמה ירידה של 11%-35% בממוצע במספר העסקאות באפיקים השונים. הקיטון משמעותי יותר נרשם באג"ח ובמק"מ. בה בעת, הרשות לא מצאה כי נרשם שינוי מובהק על התשואות של ניירות הערך באותן דקות.
מייד לאחר תחילןת המלחמה נרשמו ירידות שערים חדות בבורסה, כך למשל איבדו מניות הבנקים 20% משווין במהלך חודש אוקטובר. אולם המגמה נעצרה והתייצבה, בעיקר בזכות המוסדיים שהגדילו חשיפה לשוק הישראלי. לפי נתוני הרשות, בשלושת השבועות הראשונים רכשו המוסדיים ני"ע בסכום מצטבר של מעל שני מיליארד שקל – קצב רכישות יומי ממוצע של כ־ 140 מיליון שקלים, לעומת 50 מיליון שקל בלבד בשבוע שקדם פתיחת המלחמה. בשבועות הבאים קצב הרכישות פחת ובסך הכל הצטבר לכ־3 מיליארד שקל עד לסוף השנה.
אף שרכישת המניות ע"י המוסדיים היא חיובית בסך הכל, ברשות מתריעים מההשלכות ארוכות הטווח של הגדלת חלקם בשוק המניות: "ראוי לציין כי רכישות אלה מצמצמות את הכמות הצפה האפקטיבית הזמינה למסחר, לאור אופיים של המוסדיים כמשקיעים לטווח ארוך", מציינים ברשות. כלומר העלייה בהחזקות המוסדיים במניות ישראליות, עלולה בטווח הארוך לפגוע בנזילות של השוק הישראלי ובהיצע הסחורה הצפה (מניות זמינות למכירה) שיש בו.
התנהגות המוסדיים בלטה עוד יותר בשוק האג"ח הממשלתיות. הגופים המוסדיים בעיקר מכרו אג"ח ממשלתיות בתחילת השנה ועברו לרכישות רק במהלך חודש ספטמבר. רכישות אלה התעצמו לאחר תחילת המלחמה, והסתכמו ב-7 מיליארד שקל בסוף השנה. לעומתם, המשקיעים הזרים רכשו באופן ניכר אג"ח ממשלתיות מתחילת השנה נטו כ־15 מיליארד שקלים ועברו למכירות רק עם פרוץ המלחמה.
ברשות ני"ע מציינים כי אמנם תשואות האג"ח בישראל התייצבו לאחר הנפילה בתחילת המלחמה, והן אף נסחרות היום ברמה נמוכה יותר טרום המלחמה, אך לא כך המצב באג"ח הממשלתיות הישראליות שנסחרות בחו"ל. "התשואות של איגרות החוב הדולריות ומרווחי ה־CDS (ני"ע המשקף את הסיכוי לחדלות פירעון של המדינה) של ישראל עדיין משקפים הערכת סיכון גבוהה יותר, מנקודת מבטם של המשקיעים הזרים", מציינים ברשות.
עוד עולה מהדוח כי אירועי המלחמה השפיעו מהותית על פעילותן של חלק מן החברות בבורסה. ברשות מציינים כי מעל 70 חברות פרסמו דיווחים מיידיים בדבר השפעת המלחמה על פעילותן. בין היתר מדובר בחברות תעשייה וחברות נפט וגז שהודיעו כי פעילותן הופסקה או הוגבלה; חברות מלונאות ותיירות צפו פגיעה בהכנסות; רשתות שיווק וחברות היי-טק דיווחו על צמצום בכוח אדם בשל הוצאת עובדים לחל"ת או יציאת עובדים למילואים ועוד.
בנוסף הרשות גם נתנה הקלות לחברות הציבוריות, כמו למשל אפשרות לדחות את מועד הגשת הדוחות הכספיים. ברשות מציינים כי רק 58 חברות בחרו לאמץ את ההקלה בדחיית פרסום הדוחות הרבעוניים - בחלק לא מבוטל מן המקרים היו אלה בכלל חברות שהיו בקשיים פיננסיים עוד לפני המלחמה, כלומר ניצלו את ההקלה ולאו דווקא נזקקו לה בשל המלחמה.
