סגור
מימין ארז גרין סמנכ"ל הורייזן ו איתי ליפקוביץ' מנכ"ל ובעלים הורייזן
איתי ליפקוביץ' מנכ"ל ובעלים של הורייזן (צילום: NEO MEDIA)

בעלי השליטה במדיפרס ונצ'רס יוזמים את פירוקה: "הכלי של שותפויות מו"פ לא צלח"

שותפות המו"פ מדיפרס מציגה הכנסות זעומות ומניה שצנחה. כעת בעלי השליטה בה מציעים לעצור השקעות חדשות, לממש את הקיימות ולחלק את הכסף שבקופה. דווקא הדירקטוריון מתנגד לכך

בגל ההנפקות הגדול של 2020–2021 הגיעו לבורסת תל אביב שורה של שותפויות מו"פ, מעין קרנות הון סיכון שפתוחות לציבור, שגייסו כסף כדי להשקיע בחברות טכנולוגיה מתחומים שונים. כעת נראה שהניסיון להנגיש לציבור הרחב את ההשקעות בחברות טכנולוגיה בשלב מוקדם של הפיתוח נכשל: 13 מ־14 השותפויות איבדו עשרות אחוזים משוויין, מהן 10 שאיבדו יותר מ־70%. בינואר 2023 החלה אחת מהן, מנרה ונצ'רס, בהליכים לפירוקה, וכעת מדיפרס ונצ'רס הולכת בדרכה.
מדיפרס הגיעה לבורסה בסוף 2021 וגייסה 29 מיליון שקל. היא משקיעה בפרויקטים של מחקר ופיתוח בתחומי המכשור הרפואי והרפואה הדיגיטלית ויש לה החזקות בארבע חברות מו"פ בתחומים רפואיים שונים.
אחד מבעלי השליטה בשותפות (קבוצת בעלי מניות המחזיקים ב-34% מהמניות) הוא בעל השליטה בשותף הכללי שלה, מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן איתי ליפקוביץ, שמחזיק ישירות 74% ממניות השותף הכללי ו־8% ממניות השותפות. ליפקוביץ פנה לדירקטוריון של השותפות בשמם של שאר בעלי השליטה ביוזמה לפירוקה. בעלי השליטה מציעים שהשותפות תחלק את המזומנים שבקופתה (14 מיליון שקל נכון לסוף יוני), תחדל מהשקעות חדשות ותפעל בתוך שלוש שנים למימוש השקעותיה.
"הכלי של שותפויות המו"פ לא צלח", טוען ליפקוביץ במכתב לדירקטוריון ומצביע על קושי בגיוס הון, בין היתר בשל נחיתות של השותפויות בהיבטי מיסוי לעומת קרנות פרטיות ובשל קושי מובנה בחשיפה וגילוי נתונים אודות ההשקעות. כמו כן הוא קובע כי "שוק ההון לא יודע לתמחר השקעות מו"פ" ומציין כי כי חרף העובדה שמצבה הפיננסי של השותפות טוב ביחס לשותפויות מו"פ אחרות היא נסחרת מתחת להון העצמי שלה ובהיקפי מסחר דלים.
מחזור המסחר היומי הממוצע ב־2023 היה 13 אלף שקל, וב־40% מימי המסחר כלל לא התקיים מסחר במניה. עובדה זו מעידה לדבריו על "חוסר האמון של המשקיעים בכלי של שותפויות מו"פ ציבוריות". להערכתו, הסיכוי לגייס כספים נוספים מבלי לדלל את בעלי יחידות ההשתתפות נמוך מאוד והמתווה המוצע הוא הטוב ביותר בנסיבות העניין מפני שהוא יאפשר להם לקבל החזר ממימוש ההשקעות.
בשיחה עם "כלכליסט" הדגיש ליפקוביץ כי: "מהלך הפירוק הוא הדרך הטובה ביותר להציף ערך לבעלי המניות, כי המניה לא מגלמת את השווי הכלכלי של ההחזקות. מעבר לשחרור הכספים מהקופה ומימוש ההשקעות הוא יאפשר גם לעצור את ההוצאות של השותפות."
ב-2022 הגיעו הוצאות ההנהלה וכלליות של השותפות ל-2.3 מיליון שקל ובמחצית הראשונה של 2023 למיליון שקל, כשבמכתבו לדירקטוריון ציין ליפקוביץ כי השותף הכללי (שבראשו הוא עומד) ויתר על דמי הניהול שלהם היה זכאי. בהמשך השיחה הוא הוסיף כי: "אומנם בכובע שלנו כשותף הכללי היה לנו אינטרס להמשיך ולהפעיל את השותפות אבל המהלך יותר חשוב מבחינתנו בתור מחזיקי יחידות ההשתתפות".
הדירקטוריון, בראשות פרופ' יוסף פרס – אחד ממייסדי השותפות המכהן גם כמנהלה – מתנגד להצעה. הדירקטוריון השיב כי "לא שוכנע כי אין כל תוחלת בהמשך פעילות השותפות, היות שמלכתחילה נכונה לטווח ארוך, וקצירת הפירות מהשקעותיה בחברות הזנק עשויה לארוך מספר שנים".
הצעת הפירוק תעלה לאישור באספת בעלי יחידות ההשתתפות, לצד ההצעה להחלפת חברי הדירקטוריון ולמינויו של ליפקוביץ כיו"ר במקום פרס.
מאז הנפקתה איבדה מדיפרס 52% משוויה והיא נסחרת כיום לפי שווי של 15 מיליון שקל, שנמוך ב־45% מההון העצמי שלה. הכנסותיה הגיעו במחצית הראשונה של 2023 ל־112 אלף שקל בלבד, ובכל 2022 הן הסתכמו ב־102 אלף שקל. נכון לסוף יוני השותפות רשמה הפסד של 1.3 מיליון שקל.