כך החמיץ בנק הפועלים הזדמנות למהלך אקטיביסטי בפועלים IBI
כך החמיץ בנק הפועלים הזדמנות למהלך אקטיביסטי בפועלים IBI
הבנק, שמחזיק ב־27% מחברת החיתום, התנגד באפריל להעלאת שכר בכיריה. אך כשעלתה כעת להצבעה הארכת כהונתה של דח"צית שתמכה בשדרוגי השכר - הבנק נמנע והיא זכתה לקדנציה נוספת. בתוך כך, הקיפאון בשוק ההנפקות הפיל את הרווח הנקי ב־67%
רשות ניירות ערך, הרגולטור של החברות הציבוריות, מדגישה בהזדמנויות רבות את התפקיד החשוב שיש למוסדיים באסדרת השוק בכל הרבדים - מסינון חברות חדשות בבורסה ועד ממשל תאגידי - גם של החברות הוותיקות והגדולות ביותר. אפשר לומר כי במידה רבה היא מגלגלת חלק מהאחריות שלה לעבר המוסדיים, אך אין ספק שבהיותם בעלי מניות מהותיים, מתוקף ניהול כספי הציבור, יש להם תפקיד מפתח בחברות רבות.
בנק הפועלים אינו גוף מוסדי לפי ההגדרה, שכן אינו מנהל חסכונות ציבור, אך פעילותו מושתתת, בסופו של דבר, על כספי ציבור, דוגמת הפיקדונות שמהם הוא מחלק אשראי. ולכן, כבעל מניות בחברות ציבוריות הוא נמצא ב"אזור החיוג" של הגופים המוסדיים. אבל נראה שאחד הבנקים הגדולים במדינה לא שש לאמץ את האקטיביזם המוסדי שאליו דוחפת הרשות.
באפריל האחרון ביקשה פועלים IBI לשנות את תנאי השכר של בכיריה. הדירקטוריון זימן את בעלי המניות, כדי שהם יאשרו הנפקת אופציות ומניות לשלושת בכירי החברה: המנכ"ל ירון מוזס, המשנה למנכ"ל שי נבו ומנכ"ל החברה־הבת חיתום והנפקות עופר גרינבאום. לפי המתווה החדש, עלות שכרו של גרינבאום תעלה ל־8 מיליון שקל, שכרו של מוזס יגדל ל־6.8 מיליון שקל, וזה של נבו ל־7.5 מיליון שקל. עלות השכר הקודמת של השלושה עמדה על 6.2 מיליון שקל. בנוסף החברה הקצתה לשלושה 15% מהון המניות באמצעות הקצאה ללא תמורה של 7.5% במניות חסומות לתקופה מסוימת ואופציות בשיעור דומה.
המהלך של החברה הקים עליה מתנגד מפתיע בדמות בנק הפועלים, שמחזיק ב־27% מחברת החיתום. הבנק, שמחזיק בחברה באמצעות זרוע ההשקעות הריאליות שלו פועלים אקוויטי, שלח מכתב זועם לפועלים IBI והסביר כי התגמול השנתי החדש לשלושה יגיע ל־25% מההכנסות העתידיות של החברה ול־35% מהרווחים. בנק הפועלים אף הביא לנפילת ההחלטה בהצבעת בעלי המניות.
נוכח התנגדות בעל המניות, החליט דירקטוריון פועלים IBI לאשר את מדיניות השכר החדשה בעזרת אובר־רולינג - סעיף בחוק החברות, שמאפשר לחברות ציבוריות לאשר החלטות שנפלו באסיפה הכללית של בעלי המניות. בכירים מקרב בעלי השליטה בפועלים IBI הסבירו אז, כי בנק הפועלים מעוניין בפופולריות שלו בקרב המשקיעים, ואינו מאמין באמת ובתמים בכך שאין זו העת לשפר את שכר בכירי פועלים IBI. עוד צפו אותם בכירים, כי לא יהיו השלכות להתנגדותו של הבנק.
ארבעה חודשים מאוחר יותר נראה כי צדקו. פועלים IBI דיווחה למשקיעים כי הדירקטורית החיצונית עירית זינגר תמשיך לכהן בתפקידה למשך שלוש שנים נוספות. כל בעלי מניות המיעוט בחברה הצביעו בעד המשך הכהונה, פרט לנציגי בית ההשקעות אלטשולר שחם. זינגר חברה גם בוועדת הביקורת ובוועדת התגמול של החברה, ולכן אחראית ישירה להשתוללות השכר. לו בנק הפועלים היה מפסיק את כהונתה בהצבעת בעלי המניות, היה בכך משום אמירה מהותית לגבי דרישות עתידיות מדח"צים לייצג את האינטרסים של בעלי מניות המיעוט בנוגע להחלטות של ההנהלה והדירקטוריון והשימוש באובר־רולינג. נציגי הפועלים העדיפו, אם כן, לא להצביע באסיפה, ובכך איפשרו את בחירת זינגר מחדש, אף שלהשקפתם היא תמכה בתשלום של 35% מרווחי החברה לשלושת הבכירים.
בתוך כך, פועלים IBI פרסמה את הדו"חות שלה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה. שוק ההנפקות בבורסה קפא בחודשים אפריל־יוני, שבמהלכם הונפקו באחוזת בית מניות בהיקף של 3.8 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל. אחת הנפגעות העיקריות מהקיפאון בשוק ההנפקות היא פועלים IBI. דו"חותיה לרבעון השני מציגים שפל בהכנסות וברווחים מאז הרבעון השני ב־2020, שבו פרצה הקורונה בישראל והמשק נכנס לסגר. בחודשים אפריל־יוני השנה לא היתה החברה מעורבת אף לא בהנפקה אחת מובטחת בחיתום לעומת שבע הנפקות מובטחות בחיתום שאותן ניהלה ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של 2022 היתה החברה מעורבת בשתי הנפקות מובטחות בחיתום בלבד לעומת 14 עסקאות במחצית הראשונה של 2021, ואשר בהן נהוגות עמלות בשיעור גבוה יותר.
הכנסות פועלים IBI, שבשליטת בית ההשקעות IBI (30.15%) ובנק הפועלים (27%), הסתכמו ברבעון המדווח ב־11.2 מיליון שקל לעומת 28.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הכולל של פועלים IBI נחתך ב־67% והסתכם ב־4 מיליון שקל לעומת רווח של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל.
פועלים IBI, בעזרת החברה־הבת, עוסקת בניהול הנפקות עבור החברות הישראליות, והכנסותיה נובעות מניהול ההנפקה, שכוללת שירותי הפצה ותיווך מול המוסדיים ומול המשקיעים הפרטיים. פעילות החיתום של החברה מאפשרת הבטחה לחברות החדשות בבורסה כי פועלים IBI תרכוש את המניות המונפקות שלא יהיה להן ביקוש בהנפקה.
רכישת מניות של חברות מונפקות נובעת, בין היתר, גם מביקוש נמוך מצד המוסדיים, ומדובר במהלך מסוכן עבור פועלים IBI, שכן המניות עלולות לצלול עם הכניסה לשוק. שלוש החברות העיקריות שבהן מחזיקה פועלים IBI הן יומן אקסטנשנס, שמפתחת מכשירי ניתוח חדשניים; קוויק, קמעונאית האונליין; ואיירטאצ' סולאר, שעוסקת בתפעול ותחזוקה של פתרונות רובוטיים לפאנלים פוטו־וולטאים - השקעות שהתבררו כאומללות מבחינת החברה.
כך, לדוגמה, באוקטובר 2019 ליוותה פועלים IBI הנפקה פרטית של יומן אקסטנשנס לפי שווי של 140 מיליון דולר (490 מיליון שקל באותה העת). החברה רכשה מניות ב־1.25 מיליון דולר (4.4 מיליון שקל). כיום נסחרת יומן אקסטנשנס בשווי של 40 מיליון שקל, כך שפועלים IBI כבר איבדה 90% מהשקעתה. איירטאץ' נהנתה מהשקעה של 400 אלף דולר מצד פועלים IBI וגם סכום זה נמחק כמעט כליל. מעבר למניות אלה מחזיקה פועלים IBI גם במניות של שתי חברות טכנולוגיה שאינן ציבוריות - Octopai, שעוסקת בפיתוח ושיווק של מנוע חיפוש למידע ארגוני; והיילו, שמפתחת מעבדי בינה מלאכותית למכשירי קצה. בנוסף השקיעה פועלים IBI 2.7 מיליון שקל כחלק מהתחייבות עתידית להשקיע 13 מיליון שקל בקרן.
האחזקה במניות אלה הסבה לחברה הפסדים של 1.6 מיליון שקל ברבעון השני לעומת הפסד של 1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בסך הכל היו לחברה במחצית השנה הראשונה של 2022 הפסדים מניירות ערך בכ־2.7 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 1.6 מיליון שקל במחצית המקבילה.
התוצאות החלשות של פועלים IBI ברבעון השני נוגסות במזומנים בקופתה. לחברה היו בסוף הרבעון השני יתרת מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של 117 מיליון שקל לעומת מזומנים בהיקף של 161 מיליון שקל בתקופה המקבילה ו־151 מיליון שקל לפני שנתיים.
למרות הקיפאון הנוכחי בשוק ההנפקות, עלה השווי של פועלים IBI מתחילת השנה ב־8% להיקף של 295 מיליון שקל, וב־12 החודשים האחרונים ירד שווייה ב־12.7%. ההבדלים בין התשואות בין שני פרקי הזמן מעידים על כך שלקראת סוף 2021 חזו המשקיעים כי תוצאות החברה, לנוכח שינוי המומנטום בבורסה, יהיו אף גרועות יותר. הסבר אפשרי אחר הוא הוא ההכרה בקרב רוב המשקיעים כי משבר ההנפקות אמור להסתיים כבר בחודשים הקרובים.
