סגור
נגיד בנק ישראל אמיר ירון בפאנל בארה"ב
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. הורדת הריבית תסייע למנוע כשלי אשראי (צילום: Jim WATSON / AFP)

לטובת המשק הישראלי, הגיע הזמן להוריד את הריבית

ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני והארוך מעוגנות היטב בתוך יעדי בנק ישראל ולפי הערכות, מדדי המחירים בנובמבר עד ינואר צפויים להיות שליליים. נתונים אלה מציידים את בנק ישראל בגמישות חיונית על מנת להפחית את הריבית ולתמוך בצמיחת המשק

מחלקת המחקר של בנק ישראל פרסמה בהחלטת הריבית לחודש נובמבר 2023 את תחזית האינפלציה שלה לשנה הקרובה ולשנת 2024. לפי כלכלני בנק ישראל, האינפלציה במשק צפויה לעמוד בארבעת הרבעונים הקרובים, שיסתיימו ברבעון השלישי של 2024, על 2.9%, ואילו בסיכום שנת 2024 צפויה האינפלציה בישראל להסתכם ב־2.5%.
ציפיות האינפלציה של בנק ישראל מתכתבות היטב עם ציפיות האינפלציה הממוצעות לשנה הקרובה של החזאים, שעומדות על 2.7%. מדובר על אינפלציה שנמצאת בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, הגם שברף העליון (3%-1%). היה והתחזית של מחלקת המחקר של בנק ישראל תתממש, מדובר יהיה בירידה חדה באינפלציה במשק, אשר צפויה להסתכם השנה ב־3.5%, לאחר שבשנת 2022 הסתכמה ב־5.1%.
הקונצנזוס של החזאים ביחס להתמתנות החזויה בקצב האינפלציה גבר מאז פרוץ המלחמה, אולם יש לשים לב לתחזית החריגה של הכלכלנים של מודי'ס, שהעריכו כי האינפלציה בשנה הבאה צפויה דווקא לזנק לרמה של 6.8%. התחזית של מודי'ס היא, להערכתי, פועל יוצא של הנחות לגבי משך המלחמה ומספר החזיתות הפעילות בה.
על מנת שהתחזית הקשה של מודי'ס תתממש, צריכה להיות פגיעה קשה בשרשרת האספקה של המשק הישראלי, באופן חמור הרבה יותר מזה שחווינו בקורונה, שתלווה בפיחות דו־ספרתי נוסף בשער החליפין של השקל מול סל מטבעות הסחר.
אנחנו תקווה שמדובר בתסריט קיצון שלא יתממש, וכי התחזיות של בנק ישראל יתגלו כנכונות. על אף עגמומיות התחזיות של הבנק המרכזי, הן אופטימיות משמעותית ביחס לתרחישי ייחוס אחרים.

תנועת מספריים מכרסמת בצמיחה

התחזית להתמתנות עתידית בסביבת האינפלציה היא פועל יוצא של תנועת מספריים חדה, שצפויה להשפיע על צמיחת הביקושים במשק. מחד, הריבית הגבוהה במשק, שעומדת כיום על 4.75%, צפויה להביא להאטת קצב הצמיחה הכלכלית ולמתן את הביקושים העתידיים מצד הצרכנים לסוגיהם; ומאידך, העצירה בחריקת בלמים של המשק, כפועל יוצא מהמלחמה, צפויה לכרסם קשות בצמיחת המשק ברבעונים הקרובים.
ציפיות האינפלציה במשק לטווחים השונים, הנגזרות מעקומי התשואות לפדיון של החוב הממשלתי, מלמדות כי בשוק ההון מעריכים שפנינו לצניחה מהותית בקצב האינפלציה, הן בטווחים הקצרים, כפי שמעריכים החזאים, והן בטווחים הארוכים. ציפיות האינפלציה לטווח של 5 שנים צנחו בימים האחרונים לשפל של השנה האחרונה והן עומדות כעת על כ־2.55% לשנה. זאת, בהשוואה לרמה של למעלה מ־3% בשיא. הירידה החדה בציפיות האינפלציה מתרחשת למרות פיחות חד של כ־10% בשער החליפין של השקל אל מול הדולר מתחילת שנת 2023. פיחות זה משרשר לאינפלציה בתמסורת של 25%-15% בגין כל אחוז פיחות.
מעניין לציין כי הנתונים הקרובים של מדד המחירים לצרכן בישראל (כלומר, נתוני האינפלציה) עשויים להיות בלתי צפויים ביחס לתוואי העונתי הרגיל, אולם אין לגזור ממדד חריג כזה או אחר בחודשים הקרובים מסקנות מרחיקות לכת לגבי סביבת האינפלציה העתידית במשק. הזינוק במחירי חלק מהירקות והפירות כפועל יוצא מהמלחמה, עליית מחירים של מוצרים רבים לשעת חירום, השבתת שירותי התיירות וההשפעה שיש לכך על העונתיות ועוד, הופכים את תחזית האינפלציה לחודשים הקרובים להימור.
היום יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ועליו ניתן לומר כי כל נתון בין עלייה חודשית קלה לעלייה חודשית של 0.6% אפשרי, ולא ניתן לצפות זאת מראש. לא ברור מה תעשה המלחמה לרכיב שירותי דיור בבעלות, המהווה את הקטר האינפלציוני המרכזי במשק זה תקופה ארוכה. רכיב הדיור במדד עלה ב־5.8% בשנה החולפת ותרם כ־40% מהאינפלציה השנתית. נשאלת השאלה אם בעלי הדירות ינהגו בסולידריות מתבקשת אל מול השוכרים, או ימשיכו בהעלאות מחירים חדות. הערכה, או תקווה לא מבוססת שלי, היא שאכן נראה התמתנות בקצב עליית רכיב הדיור במדד, אשר תתרום להתמתנות האינפלציה בישראל.
אציין כי הקיפאון המוחלט בשוק הדיור למגורים מייצר תנאים נוחים לבעלי הדירות להמשך להעלות ולייקר את מחירי השכירויות, שכן אזרחי ישראל צריכים קורת גג והדמוגרפיה עושה את שלה. אולם המציאות הכלכלית במשק, לצד הלגיטימיות הנמוכה לייקור שכר הדירה כפועל יוצא מהמלחמה, עשויות למתן את עליית רכיב הדיור במדד.

מוטב מוקדם מאשר מאוחר

בנק ישראל מסתייג בעת הנוכחית מהפחתת ריבית וגורס כי העת להפחתת ריבית תהא כאשר פרמיית הסיכון הביטחונית תפחת והמשק ישוב להיפתח, כך שהאפקטיביות של הורדת הריבית על הביקושים תגבר באופן משמעותי. אנו, מנגד, סבורים כי אין להתעלם מהעובדה שתשלומי הריבית במשק הישראלי עצומים, וזאת בתקופה שבה הפעילות במשק בנסיגה חמורה. לפיכך, מוטב להפחית את הריבית מוקדם מאשר מאוחר, ולמנוע כשלי אשראי.
העובדה שציפיות האינפלציה בשוק ההון לטווחים בינוני וארוך מעוגנות היטב בתוך יעד האינפלציה, לצד הערכה מקובלת שמדדי המחירים לחודשים נובמבר עד ינואר צפויים להיות שליליים, מציידות את בנק ישראל בגמישות חיונית על מנת להפחית את הריבית באופן מהותי ולתמוך בצמיחת המשק הישראלי. הנתונים האחרונים מכיוונה של כלכלת ארה"ב מקטינים באופן חד את ההסתברות להעלאות ריבית נוספות בארה"ב, למרות הרטוריקה הניצית יחסית של הפד, ומאפשרים לבנק ישראל לפעול באופן אפקטיבי, הן בזירת שער החליפין והן בזירת הריבית.
הכותב הוא סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסת ת"א