סגור
מימין  גלעד שביט  אורי עינן  ו גלעד הלוי ראשי קרן קדמה קפיטל
מנהלי קרן קדמה, מימין: גלעד שביט, אורי עינן וגלעד הלוי, שמכהן כיו"ר איסכור (צילום: אריק סולטן)
בלעדי

קרן קדמה מוכרת את איסכור בחלקים, על רקע משבר המתכות

קדמה מוכרת 50 דונם משטח המפעל של חברת המתכות בקרית גת למגה אור ב־175 מיליון שקל, ומנהלת מגעים למכירת הקרקע של המפעל שנסגר ברמלה תמורת 400 מיליון שקל. בנק ההשקעות ווליו בייס נשכר לטיפול במכירת יתרת נכסי איסכור 

שבע שנים אחרי שקרן קדמה רכשה את חברת המתכות איסכור תמורת כ־400 מיליון שקל, מתוכם הון עצמי של 190 מיליון, לאחר שמזומנים שהיו בקופה בעת העסקה חולקו כדיבידנד, הקרן מנצלת את מחירי הקרקעות הגואים כדי להתגבר על המשבר בענף המתכות ולמכור את איסכור בחלקים.
לכלכליסט נודע כי הקרן חתמה באחרונה על עסקה למכירת 50 דונם מהקרקע של מפעל איסכור בקריית גת לחברת הנדל"ן המניב מגה אור, שבשליטת צחי נחמיאס, תמורת 175 מיליון שקל.
במקביל שכרה קדמה את שירותיו של בנק ההשקעות ווליו בייס למכירת יתר החברה, ומו"מ מתקדם מתנהל לגבי מכירת הקרקע של מפעל איסכור ברמלה, שמשתרע על פני 64 דונם — וזאת תמורת יותר מ־400 מיליון שקל.
לאיסכור יש ארבעה מפעלים בארבעה אתרים: בקרית גת, באר שבע, עכו ורמלה, כשפעילותו של האחרון נסגרה ונותרה רק הקרקע.

מסוף מטענים בקרית גת

המפעל בקרית גת משתרע על פני 70 דונם, ש־50 דונם מתוכו נמכרו, כאמור, למגה אור, שלא דיווחה למשקיעים על העסקה מאחר שאינה מהותית מבחינתה. במסגרת העסקה השכירה מגה אור את המפעל לאיסכור ל־10 השנים הקרובות. המפעל בקרית גת מייצר איסכוריות — לוחות פח לקירוי גגות או לחיפוי קירות, וכן צינורות פלדה מרותכים להובלת מים. איסכור תשתמש ב־20 הדונם שנשארו בבעלותה בקרית גת להקמת מסוף מטענים במסגרת הסכם שלה עם רכבת ישראל.
הפעילות במפעל בעכו ובשלוחה שלו בשלומי נעשית באמצעות החברה־הבת שמדר, שאיסכור רכשה בשנת 2021, ושווייה מוערך בידי קדמה בכ־100 מיליון שקל. החברה מייצרת תבניות לבנייה מתועשת לחברות הקבלניות הגדולות בישראל.
המפעל בבאר שבע משתרע על פני 18 דונם, וגם הוא מייצר צינורות ברזל לתעשייה — פעילות שתימכר במסגרת החברה כולה. הקרקע ברמלה צפויה להימכר, כאמור, בנפרד לחברות נדל"ן, שבוחנות הקמת מרכזים לוגיסטיים במתחם בלב אזור התעשייה ברמלה, שאינו מאויש כיום.
קרן ההשקעות קדמה מגיעה לשלב שבו עליה לממש את האחזקה, כאמור, אחרי שבע שנים. מחירי המתכות בעולם משפיעים על התוצאות הכספיות של החברה, כמו על חברות מתכת אחרות, שניצבות בפני איום של היצף מסין, בעקבות המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ — איום שהוביל את שר הכלכלה ניר ברקת למהלך של מיסי היצף על אלומיניום. למכירה של נדל"ן בנפרד יש חסרון משמעותי, בשל המס שהגוף המוכר נדרש לשלם בשיעורים גבוהים יחסית.

איסכור מעסיקה 400 איש

קדמה רכשה את איסכור ב־2018 מידי קבוצת קסטיל מדרום אפריקה. זו רכשה אותה מכור ההיסטורית, שהוחזקה בידי ההסתדרות. איסכור הוקמה ב־1973 ומעסיקה כיום כ־400 עובדים. קדמה רכשה אותה עם מאיר קדוש ואליהו אליקים (25% יחד) ועם פועלים שוקי הון (כיום פועלים אקוויטי), שמחזיקה ב־20% מהחברה.
ב־2021 ניסתה קדמה להנפיק את החברה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, כשביקשה לגייס 500 מיליון שקל — 120 מיליון שקל מתוכם בהצעת מכר של חלק מבעלי המניות. תנאי השוק שהורעו באותה עת ושווי נמוך יותר שהשוק היה מוכן להעניק לחברה גרמו למשיכת התשקיף ולביטול ההנפקה בתחילת 2022.
בתשקיף שפרסמה החברה לקראת ההנפקה נחשף כי הכנסותיה עמדו על 800 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2021, והרווח הנקי הסתכם ב־124 מיליון שקל. המספרים כיום רחוקים מאלה, אבל ככל הידוע החברה מצליחה לשמור על רווחיות. הסיכון בה נובע מהתלות במחירי המתכות בעולם.
איסכור תקבל עבור הקרקעות שהיא מוכרת ברמלה ובקרית גת כ־600 מיליון שקל, והיא צפויה לנסות לקבל 600–700 מיליון שקל נוספים ממכירת יתרה החברה, הפעילות והקרקעות בעכו, באר שבע ושלומי (חברת שמדר).
קדמה מנוהלת בידי גלעד הלוי, שמכהן כיו"ר איסכור, אורי עינן וגלעד שביט. הקרן רכשה באחרונה יחד עם קרן קומיוניטי של ג'רמי בלנק את השליטה בחברת כתר פלסטיק, כשבהשקעה השתתפו בעיקר גופים מוסדיים ובהם כלל ביטוח, מזרחי טפחות אינווסט ופועלים אקוויטי.