כפי שנחשף בכלכליסט
האגרות שישולמו לרשות שוק ההון יקפצו ב־400%, אבל מי יקבל את הכסף?
משרד האוצר החליט להעלות את האגרות שהמפוקחים ישלמו לרשות מ־22 מיליון שקל בשנה ל־110 מיליון שקל. התוספת לא תגדיל את תקציב הרשות, אלא תקטין את חלקה של המדינה בו
משרד האוצר החליט להגדיל משמעותית את האגרות של הגופים המוסדיים וסוכנויות הביטוח. כלכליסט חשף שלשום כי היקף האגרות שישלמו הגופים המוסדיים, סוכנויות הביטוח וגופי אשראי נוספים לרשות שוק ההון יעלה מ־22 מיליון שקל ל־110 מיליון שקל.
הצעד הבא של משרד האוצר ורשות שוק ההון הוא לאשר את העלאת האגרות בוועדת הכספים תחת היו"ר, ח"כ משה גפני.
עד עתה הגופים המוסדיים, קרי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, שמנהלים כמעט 3 טריליון שקל בחיסכון ארוך הטווח של הציבור, כמעט ולא שילמו אגרה, והסכומים ששילמו לרשות הסתכמו בפחות מ־3 מיליון שקל בשנה.
כלומר דווקא מהגופים הגדולים והחזקים יותר שהרשות מפקחת עליהם, נגבו רק 13% מהאגרות. יתר הסכומים, שהיוו 87% מהאגרות, שולמו בידי סוכנים וסוכנויות ועמדו על 19 מיליון שקל בשנה.
במסגרת ההחלטה על אגרות שנתיות גבוהות יותר, ישלמו הגופים המוסדיים 62 מיליון שקל וסוכנויות וסוכני הביטוח ישלמו 36 מיליון שקל. בנוסף, למאגר המשלמים יצורפו לראשונה גורמי אשראי קטנים יותר, כמו חברות אשראי חוץ־בנקאי וסניפי המרה (צ'יינג'ים) שנקראים בשפה הרשמית שירותים פיננסיים מוסדרים (שפ"מים) שישלמו 12 מיליון שקל.
למרות חשיבותה של רשות שוק ההון במסגרת הפיקוח על כספי החיסכון של הציבור, הראשונה לא הוגדרה כתאגיד סטטוטורי הפועל אוטונומית ואחראי לתקציבו. זאת, בניגוד למעמדם של המפקחים הפיננסיים האחרים, רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים.
נכון להיום, תקציב רשות שוק ההון עומד על 125 מיליון שקל בשנה ו־20 מיליון שקל נוספים, שיינתנו כנגד היקף הכנסות. תקציב רשות ני"ע, לשם השוואה, עמד על 250 מיליון שקל בשנת 2025. תקציב רשות ני"ע כלל גם אגרות בהיקף 100 מיליון שקל שהיא גובה מהמפוקחים שלה, מנהלי קרנות הנאמנות וחברות ציבוריות. אגרות רשות ני"ע נקבעות לפי הון עצמי והכנסות.
על רקע נתונים אלו, בשנת 2022 אף קבע מבקר המדינה כי רשות שוק ההון, ביחס לתפקידה, נמצאת בתת־תקצוב. אולם למרות תת־התקצוב, האגרות החדשות שייגבו, בהיקף של 110 מיליון שקל, לא ישמשו לתוספת תקציב לרשות. כלומר למרות הגדלת האגרות, הכספים ישמשו להקטין את תקצוב המדינה לרשות, מאחר שמשרד האוצר שואף שהמפוקחים יממנו את הרשות במקומו.
רשות שוק ההון הפכה מאגף במשרד האוצר לרשות נפרדת בנובמבר 2016, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. אי אפשר לדבר על תקציב הרשות מבלי להזכיר את האתגרים שמולם היא מתמודדת כיום. בשנה וחצי האחרונות מתמודדת רשות שוק ההון עם קריסת חברת הגמל סלייס.
האחרונה ניהלה כספים בהיקף של 4 מיליארד שקל, כאשר כמעט מיליארד שקל מתוכם הושקעו בקרנות חוץ שאינן חוקיות להשקעה של כספים פנסיוניים של הלקוחות.
לאחר קריסת החברה, גל העביר את החברה מידי בעל השליטה לשעבר, שמעון גולדברג, ואת הניהול מידי בנו אסף גולדברג, לאפי סנדרוב. מאז עוסק סנדרוב בחיפוש אחר חלק ניכר מאותם מיליארד שקל שהושקע בקרנות החוץ. בשבוע שעבר רשם סנדרוב הישג משמעותי, כאשר חתם עם ליעם ישראל, אחד המגייסים הגדולים של קרנות החוץ האמורות, על השבת 25 מיליון דולר.
