סגור
ג'ו ביידן נשיא ארה"ב
ג'ו ביידן נשיא ארה"ב (AP)

ביידן הקפיץ את שווי האנרגיה הירוקה בת"א ב־2 מיליארד שקל

מניות נופר אנרג'י ודוראל אנרגיה כבשו את מדדי ת"א־90 ות"א־125 לאחר הפרסומים על התקדמות משמעותית בדרך לאישור חוק האקלים בסנאט האמריקאי. אישור החוק צפוי לאפשר תקצוב בסכום של 369 מיליארד דולר עבור תוכניות אקלים ואנרגיה

מניות חברות האנרגיה המתחדשת בבורסה בתל אביב טיפסו היום בחדות, לאחר הפרסומים על אישור צפוי של חוק האקלים בסנאט האמריקאי. מדד ת"א־קלינטק זינק ביום המסחר ב־4.2%, ושוויין המצרפי של החברות הנסחרות במדד טיפס ב־2 מיליארד שקל לרמה של 49.7 מיליארד שקל.
את העליות החדות ביותר במדדי ת"א־90 ות"א־125 רשמו נופר אנרג'י ודוראל אנרגיה שזינקו ב־9.8% וב־7.8% בהתאמה. לצדן, מניית נוסטרומו הקטנה קפצה ב־12%, לאחר שדיווחה כי אישור החוק צפוי לשפר מהותית את יכולתה לשווק מערכות אגירת אנרגיה בשוק האמריקאי.
ביום רביעי האחרון הודיע הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין כי יסכים לתמוך בתוכנית החקיקה Inflation Reduction Act שגיבשו ממשל ביידן ומנהיגי הרוב הדמוקרטי בסנאט ובבית הנבחרים, שבמסגרתה מתוכננת הקצאה של 369 מיליארד דולר עבור תוכניות אקלים ואנרגיה. בכך הוסר המכשול שניצב בפני אישור החוק, לאחר שרק לפני כשבועיים הודיע מנצ'ין כי יתנגד למימון תוכניות אקלים ואנרגיה.
חברות האנרגיה הירוקה הישראליות צפויות להיות בין הנהנות מאישור התוכנית שכוללת, בין היתר, הארכה של הזיכוי ממס בהיקף של 30% מעלות הציוד הנרכש לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה ב־10 שנים, והלוואות ומענקים בהיקף של כ־30 מיליארד דולר לפיתוח והאצת פרויקטים של אנרגיות מתחדשות.
נופר אנרג'י, שהונפקה בדצמבר 2020 לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל (אחרי הכסף), פועלת לייצור אנרגיה סולארית ואגירת חשמל בעיקר באירופה ובישראל ובהיקף נמוך יותר גם בארה"ב, שבה היא מחזיקה פורטפוליו פרויקטים בהיקף של 362 מגה־ואט להקמה בשנים הקרובות. באוקטובר 2021 הגיע שווי השוק של החברה לשפל של כ־1.8 מיליארד שקל, ובסוף נובמבר 2021 ולאחר השלמת ההנפקה השנייה, שווי החברה כבר טיפס לשיא של כ־3.4 מיליארד שקל. במאי האחרון ירד שווייה ל־2.6 מיליארד שקל. בעקבות הזינוק במניה אתמול, שווי השוק של נופר אנרג'י זינק לשיא של כ־3.7 מיליארד שקל. עוד לפני העליות שנרשמו אתמול, שווי המניה טיפס מתחילת השנה ב־11%, בעוד מדד ת"א־קלינטק ירד ב־14%.
דוראל, שפועלת בארה"ב באמצעות החברה־הבת (42%) Doral LLC, מקימה באינדיאנה פרויקט סולארי בהיקף של 1,600 מגה־ואט בעלות מוערכת של 1.6 מיליארד דולר. חלקו הראשון של הפרויקט צפוי להתחיל לפעול במהלך 2023 ושאר הפרויקט במהלך 2024. היקף פעילותה של דוראל בארה"ב, ובפרט בפרויקט באינדיאנה, גבוה יחסית. לשם השוואה, בשנה שעברה הוקמו בכל ארה"ב פרויקטים בהיקף של 17 גיגה־ואט (מתוכם 1.6 גיגה־ואט של דוראל). פעילותה של דוראל בשוק האמריקאי מתבטאת גם במסחר במניה בתל אביב. כך, בדומה לתגובת המשקיעים אתמול לדיווחים על האישור הצפוי לתוכניתו של ביידן, בתחילת יוני זינקה מניית דוראל ב־12% בתגובה לפרסומים שלפיהם הממשל יימנע מלהטיל מכסים על אספקת פאנלים סולאריים לפרויקטים של אנרגיה סולארית. הזינוק הנוכחי במניית דוראל מגיע על רקע ירידה של 15% שרשמה מניית החברה מתחילת השנה, בעוד מדד ת"א־קלינטק איבד כאמור 14%.
גם סולאראדג' הישראלית, המתמחה במערכות לשיפור ניצול האנרגיה הנספגת מפאנלים סולאריים, נהנתה מהדיווחים על אישורו הצפוי של החוק. מניית סולאראדג', שנסחרת בנאסד"ק ונכנסה בדצמבר למדד S&P500, זינקה ב־25% בחמשת ימי המסחר האחרונים והשלימה מתחילת השנה עלייה של 28%. שווי השוק של החברה הגיע לשיא של 19.95 מיליארד דולר - והיא כיום החברה הישראלית הגדולה ביותר בעולם במונחי שווי שוק.