זבוב על ה-WALLחברות הטכנולוגיה לא מאפשרות לתקן מוצרים, והמחיר כבד
זבוב על ה-WALL
חברות הטכנולוגיה לא מאפשרות לתקן מוצרים, והמחיר כבד
בעלי מניות אקטיביסטים דורשים ממיקרוסופט שתאפשר לתקן את מוצריה ותאריך את חיי המדף שלהם; ענקיות נוספות נמצאות על הכוונת של הרגולטור, בשל העובדה שאי אפשר לתקן את מוצריהן, בשל ההתיישנות המתוכננת שלהם והמחיר הסביבתי שהפסולת האלקטרונית גובה; החברות לא ששות לשתף פעולה, אבל חוששות מפגיעה בכיס
ענקיות הטכנולוגיה מצופפות שורות מול בעלי מניות אקטיביסטים, שמבקשים מהן לבחון פרקטיקה יסודית במודל העסקי שלהן — להקשות בתיקון מוצריהן. בעתירת בעלי מניות חסרת תקדים ‑ הראשונה מסוגה שהוגשה אי פעם לחברה אמריקאית ‑ דרשו בעלי המניות ממיקרוסופט שזו תבצע ניתוח מעמיק ליתרונות הסביבתיים והחברתיים הטמונים במתן אפשרויות קלות לתיקון מוצריה.
העותרים דרשו שהחברה תבחן את "ההשפעה של חקיקה פוטנציאלית... שתחייב את חברות האלקטרוניקה לשפר את הגישה ויכולת התיקון של מוצריהן". הדרישה, שנראית לכאורה לא מהותית, יכולה להשפיע על דירוג ה־ESG של החברה, וגם על הדיווחים השנתיים של מיקרוסופט לרשות ני"ע האמריקאית (ה־SEC).
בעלי מניות אקטיביסטים דורשים ממיקרוסופט שתאפשר לתקן את מוצריה ותאריך את חיי המדף שלהם ⋅ ענקיות נוספות נמצאות על הכוונת של הרגולטור, בשל העובדה שאי אפשר לתקן את מוצריהן, בשל ההתיישנות המתוכננת שלהם והמחיר הסביבתי שהפסולת האלקטרונית גובה ⋅ החברות לא ששות לשתף פעולה, אבל חוששות מפגיעה בכיס
בעלי המניות ציינו בבקשה כי סירובה של מיקרוסופט לבנות מוצרים בני־תיקון פוגע בהתחייבות הקיימות שלה. "מיקרוסופט ממצבת את עצמה כמובילה בתחום האקלים והסביבה, אך עדיין מאפשרת הטמנה מוקדמת של המכשירים שלה על ידי הגבלת גישת הצרכן לתיקון", הודיעו ב־As You Sow, ארגון ללא מטרות רווח, שמסייע לקדם מדיניות סביבתית מול התאגידים. "כדי לנקוט פעולה אמיתית בנושא קיימות... על החברה להאריך את חיי מכשיריה על ידי הקלת הגישה לתיקון".
העתירה מגיעה על רקע דו"ח שהוגש במאי האחרון על ידי נציבות הסחר הפדרלית (FTC), בהתייחס לתנועה בשם "הזכות לתקן", שפועלת כמעט עשור ודורשת לחייב את חברות האלקטרוניקה לייצר מוצרים עם אורך חיים משמעותי (ולא כאלה שמתחסלים אחרי כמה שנים או עדכוני גרסה) ולאפשר ללקוחות לתקן מוצרים באופן פרטי בלי להיענש. בדו"ח צידד הרגולטור בעמדת הצרכנים וארגוני איכות הסביבה והסביר כי "יש עדויות מועטות התומכות בהצדקות היצרנים להגבלות תיקונים", וכי ה־FTC "תבחן אפשרויות רגולטוריות" בנושא.
פסולת אלקטרונית היא זרם הפסולת שצומח במהירות הגבוהה ביותר בעולם. לפי הערכות עדכניות של האו"ם, אנו מייצרים בשנה 44.7 מיליון טונות של פסולת כזאת, שווה ערך ל־125 אלף מטוסי סופר־ג'מבו או 4,500 מגדלי אייפל. רק 20% מכל הפסולת האלקטרונית הזו מתועדים וממוחזרים, כל יתר הפסולת, ששווייה מוערך ב־62.5 מיליארד דולר בשנה, מגיע למטמנות, שם הוא פולט יותר גזי חממה משנפלטו בעת ייצורו. הפורום הכלכלי העולמי מעריך כי הנתח הגדול ביותר של פסולת אלקטרונית (38%) מגיע מטלפונים, מחשבים, טלוויזיות, מצלמות וטאבלטים.
הסיבה לערמות הפסולת הזו היא לא רק צרכנות מטורללת, אלא פעולות מכוונות מצד היצרניות, שנועדו להערים קשיים בתיקון המוצרים. כך, למשל, אפל מחברת את כל המכשירים שלה באמצעות ברגים מיוחדים, פטנטים רשומים שנועדו למנוע מאנשים לא רצויים לפתוח את המכשירים; ובמשך שנים סוני שמה מדבקה על הפלייסטיישן שהסרתה היתה גורמת לבעלי הקונסולה לאבד את האחריות עליה. מיקרוסופט מצדה מדביקה את מעטפת לפטופ הדגל שלה, ה־Surface, כל כך חזק עד שצריך לשבור אותה כדי להשיג גישה ללוח המחשב, ועל הסמארטפון שהשיקה ב־2020 כתבו ב־ iFixit ‑ אוטוריטה לדירוג קיימות של מכשירים אלקטרוניים — שהוא תוכנן כאילו "הוא כלל לא מיועד לתיקון, אולי אפילו לא על ידי מיקרוסופט עצמה".
במקביל, היצרניות מקצרות את אורך חיי המוצרים ("התיישנות מתוכננת") באמצעות טריקים כמו עדכוני תוכנה שגורמים להאטה בציוד ישן. הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) העריכה כי בכל שנה נזרקים כ־152 מיליון טלפונים ושמחזור החיים הממוצע של טלפון למשתמש נאמד ב־18 חודשים, מכיוון שזול ונוח יותר לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן אותו.
הצעת חוק בקונגרס: לחייב יצרנים לספק אפשרות לתיקון המוצרים באופן עצמאי
השיטה הזו נתקלת בשנים האחרונות בהתנגדות הולכת וגוברת של הצרכנים. נכון להיום, קיימות הצעות חוק לטיפול בנושא ב־27 מדינות שונות ברחבי ארה"ב. ביוני הוגשה הצעת חוק ראשונה אי־פעם בקונגרס לחייב יצרנים לספק לבעלי מכשירים ולחנויות תיקון עצמאיות גישה לכלים, חלקים ומידע שדרוש להן כדי לתקן את האלקטרוניקה. "הצעת החוק מאפשרת ל־FTC להעניש את מי שמפר הוראות אלה באמצעות קנסות כולל תשלום נזקים, רפורמה בחוזים והחזר כספי או רכוש", נמסר מחבר הקונגרס הדמוקרטי ג'וזף מורל, שהגיש את הצעת החוק.
הצרכנים אולי לא חשבו על איכות הסביבה וקיימות אלא על החיסכון האישי שלהם, אבל לא ניתן לנתק בין השניים. לכאן בדיוק נכנסים בעלי המניות ומנהלי הנכסים, שהתחילו לדחוף את החברות שבהן הם מושקעים לגלות אחריות סביבתית ולמדוד ולדרג אותן על בסיס מדדים אלו, מה שמכונה ESG. קרנות ESG, שהיו עד לפני שנים ספורות לא יותר מקוריוז בשוק, משכו אליהן כמעט שליש מכל ההפקדות מתחילת השנה. באפריל הנכסים המנוהלים בקרנות אלו הסתכמו ב־1.4 טריליון דולר - יותר מפי שניים לעומת השנה שעברה. לפי בנק אוף אמריקה, מיקרוסופט נהנתה מאוד מהמגמה, והיא החברה הנפוצה ביותר בקרב קרנות ESG. הדרישה של בעלי המניות כעת עלולה לדחוק את הדירוג והאטרקטיביות של החברה מטה בקרב קרנות אלו.
מיקרוסופט, כמו גם חברות אחרות, לא מוותרות ללא מאבק. שנים הן השקיעו הון לא מבוטל בהעסקת לוביסטים שיבלמו חקיקות מקומיות, תוך שהן מעניקות ניצחונות קטנים, מדודים ומפוקחים לצרכנים. ב־2019 אפל התחילה לספק לכמה מעבדות עצמאיות בארה"ב חלקים, כלים ומדריכי שירות ואבחון למוצרי האייפון שלה, כדי שאלו יוכלו לבצע תיקונים מחוץ לאחריות המכשירים. במרץ האחרון היא אף הודיעה כי היא תרחיב גישה זו גם למחשבים ולכ־200 מדינות ברחבי העולם. מיקרוסופט הודיעה ב־2020 שתמתן את שיטת הדבקת החלקים הבלתי אפשרית שלה כדי "להגדיל את יכולות התיקון" של הלפטופים שלה.
אבל כעת המאבק הפך ממוסד הרבה יותר ולכן מציב אתגר מהותי על פעילותן. מנהלי נכסים מוצאים את עצמם נאבקים מול הנהלות החברות סביב שקיפות בנושאים הקשורים ל־ESG, ממש כפי שבעלי מניות מיקרוסופט דרשו ממנה לאחרונה להסביר את השלכות גישתה המקשה את תיקון מוצריה. הרגולטור משתף פעולה וב־SEC החליטו לחייב את החברות בשקיפות על פעילותן בתחום הקיימות והאחריות החברתית במסגרת הדיווחים השנתיים של 10-K (טופס שמציג ומנתח את הביצועים הפיננסיים). גם כאן מיקרוסופט ואחרות התנגדו ושלחו מכתב זועף: "חשוב שלא להטיל אחריות מופרזת על חברות, כולל מצד גורמים פרטיים", כתבו והסבירו שהדבר יחשוף אותן לסיכונים משפטיים. ניכר שהזמן שבו ענקיות הטכנולוגיה הצליחו להדוף את הנושא הולך ואוזל.
