גורם נוסף בפרשת סלייס הגיש בקשה להסדר: משקיעי פינברט יוכלו לקבל כמחצית מכספם
סוכנות פינברט ונציגות נפגעי סלייס פנו לבית המשפט בבקשה לאשר הסדר שלפיו העמיתים יוכלו לבחור בין מימוש מהיר של הנכסים והשבת כ-51.5% מהשקעתם בתוך 18 חודשים, לבין המשך ניהול ההשקעות בגיאורגיה למשך חמש עד שש שנים בתקווה לתמורה גבוהה יותר. הבחירה תחייב ויתור על תביעות עתידיות נגד הצדדים להסדר
גורם נוסף בפרשת סלייס מבקש לאשר הסדר להשבת כספים – משקיעי פינברט יוכלו לקבל כמחצית מהשקעתם; נפגעי סלייס יידרשו לבחור אם להסתפק בהשבת כמחצית מכספם כבר כעת, או לחלופין להמשיך ולהסתמך על מי שגבה את כספם אך טרם השיבו. סוכנות פינברט, שנמנתה עם הגורמים שגייסו את כספי עמיתי סלייס לקרנות ה"אדומות", ונציגות של הנפגעים הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור הסדר עקרונות להשבת הכספים. המנהל המיוחד של סלייס מטעם רשות שוק ההון, אינו חתום על ההסדר.
ההסדר מציע לעמיתים שתי חלופות: מימוש מהיר של הנכסים בתוך 18 חודשים, שבמסגרתו יושבו להם כ-51.5% מהסכום שהשקיעו; או המשך ניהול ההשקעות בגיאורגיה במשך חמש עד שש שנים, בתקווה להשיג תמורה גבוהה יותר. בחירה באחת מהחלופות תחייב את העמיתים לוותר על תביעות עתידיות נגד הצדדים להסדר.
פינברט גייסה במקור 67.14 מיליון דולר מכספי עמיתי סלייס. לאחר ההשבות שבוצעו בעבר נותרו בקרנות נכסים בהיקף של כ-52 מיליון דולר. במסגרת מסלול המימוש המהיר יוחזרו לעמיתים 27 מיליון דולר, בניכוי הוצאות של כחצי מיליון דולר, כך שבפועל יושבו להם כ-51.5% מהסכום המקורי שגויס. סכום ההסדר נקבע במסגרת פשרה, על בסיס הערכות השווי של נכסי הקרנות, המחלוקות בנוגע לשוויים ופוטנציאל המימוש שלהם.
הבקשה חושפת לראשונה את היעדים שאליהם הופנו כספי המשקיעים. בין היתר הושקעו 3.1 מיליון דולר בפרויקט נדל"ן ברחוב Kazbegi בטביליסי, המצוי כיום בעיכוב בשל מחלוקות עם יזמים מקומיים. בנוסף, נרכשה קרקע בעיר בטומי תמורת 8 מיליון דולר, והקרנות מחזיקות גם בכ-7 מיליון דולר במזומן.
נכס משמעותי נוסף הוא הלוואה שניתנה לאשכול ליעם, חברה שבשליטת ליעם ישראלי, יזם נוסף שפעל במסגרת הקרנות האדומות של סלייס. ההלוואה, שניתנה במקור בהיקף של כ-15 מיליון שקל, תפחה בעקבות צבירת הריבית לכ-6.7 מיליון דולר. לצד זאת קיימת זכות לגביית הלוואות נוספות בהיקף של 25.2 מיליון דולר, אולם נכסים אלה אינם נכללים בהסדר, משום שאין ודאות שניתן יהיה לגבות את הכספים.
להסדר צורפו גם עידן נפטאג'י, אילית מוטולה, גבריאל קוקואשווילי ו-24 הקרנות שגייסו את כספי המשקיעים. נפטאג'י ומוטולה רשומים בין השותפים והמארגנים של הקרנות הזרות ששיווקה פינברט, ואילו קוקואשווילי שימש יו"ר הסוכנות.
פרשת סלייס נחשפה בסוף 2023, לאחר שרשות שוק ההון מינתה את אפי סנדרוב למנהל המיוחד של החברה בעקבות ליקויים חמורים שנמצאו בניהול כספי החוסכים. על פי ממצאי הרשות, כ-900 מיליון שקל מכספי העמיתים הופנו לקרנות חוץ פרטיות, שכונו "הקרנות האדומות", בניגוד לחוק וללא יכולת ברורה לאתר את הכספים ולהשיבם. חלק מהקרנות הללו נוהלו בידי פינברט.
את נפגעי הפרשה מייצגים עורכי הדין איתן ארז ומור בן שושן. את הקרנות מייצג עו"ד אלון רון. פינברט היא הגורם השלישי שחותם על הסדר עם המנהל המיוחד. קדמו לה היזם ליעם ישראלי ואמנון יעקובי, שהתחייבו להשיב כספים. ישראלי התחייב להשיב 34 מיליון דולר, אולם עד כה השיב מיליון דולר בלבד, ובטוחות בהיקף של 2 מיליון דולר שהעמיד כבר מומשו. יעקובי חתם על הסדר להשבת כ-8 מיליון שקל. בניגוד להסכם פינברט, ההסכם של יעקובי וישראלי נעשה דרך המנהל המיוחד.
